המשביר נפגעה או לא נפגעה מהקורונה?

תלוי מי שואל - אם רמי שביט, הבעלים והמנכ"ל מדבר עם האוצר, אז בטח שהוא נפגע וצריך לקבל פיצוי; אם הוא מדבר עם השוק - אז הכל בסדר - אולי כי צריך לשמור על המניה; האוצר יתמוך בחברה והיא תפתח את החנויות בקרוב
איתן גרסטנפלד | (7)

לקראת חזרת חנויות חברת המשביר 365 0%  לפעילות ביום חמישי הקרוב (14/5), החברה מדווחת כי, השבתת הפעילות בחודשיים האחרונים לא צפויה לגרור השפעה מהותית על תוצאותיה.

להערכת החברה, תוצאותיה לא צפויות להיפגע באופן מהותי, זאת על אף העובדה שהשהיית הפעילות כתוצאה מהגבלות משרד הבריאות, גררה הפסדים של כ-240 מיליון שקל בפדיון (איבוד הכנסה של 240 מיליון שקל). הירידה בפדיון משפיעה כמובן על השורה התחתונה, אבל רמי שביט, הבעלים ומנכ"ל החברה אמר לנו במפורש שהמצב של הרשת מצויין בזכות הוצאת כל העובדים לחל"ת.

כלומר, מול הירידה בהכנסות הוא הפחית לחלוטין את ההוצאות. בהמשך הוא אמר שכן תהיה פגיעה, והדגיש כי יש לו חור תזרימי גדול מול הספקים - נעלמו לו בגלל הקורונה תקבולים של 240 מיליון שקל שהיה עליו להעביר לספקים. זה הגיוני - אחרי הכל, יש פער כמובן בין דוח רווח והפסד לדוח תזרים -  דוח רווח והפסד סביר, עדיין לא אומר שהתזרים יהה טוב, אבל האמת שהיה צפוי שהספקים יבינו דחיית תשלומים.    

במשביר הציגו את החור התזרימי ופנו למדינה לעזרה, ועכשיו הם מדווחים כי המדינה עזרה. כמה בדיוק? לא יודעים. נקווה שהמדינה לא היתה נדיבה מדי, הרי שביט טען וטוען שהוא לא מפסיד. חור תזרימי זה עניין נקודתי, הפסדים זה עניין מורכב יותר שדורש התערבות משמעותית.

בכל מקרה, החברה מדווחת כי נכון להיום, לחברה יתרת מזומנים של כ-100 מיליון שקל וכן מלאי בסכום של כ-180 מיליון שקל, לצד התחייבויות של כ-160 מיליון שקל. בהקשר זה, החברה צופה כי עתיד להתקבל תשלום מהמדינה בגין תקופת ההשהייה, וכי היא פועלת מול גורמים בנקאיים לקבלת הלוואות בערבות מדינה.

כחלק מהתאמת ההוצאות התפעוליות, החליטה החברה כי עד סוף חודש יוני 2020 כ-50% מהעובדים שהוצאו לחל"ת, יוחזרו לעבודה. באשר להחזרת יתר העובדים ולהוצאות נוספות, תתקבל החלטה בהתאם למכירות ולביקושים, ולהנחיות הממשלה. בנוסף, סיכמה החברה עם הסתדרות העובדים, ועד העובדים, עם מנהליה ועובדי המטה על שינוי בתנאי השכר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    PAN 11/05/2020 10:17
    הגב לתגובה זו
    פי 100 ויותר , בדקו באתר עליאקספרס או דומים
  • 5.
    ירון 10/05/2020 23:29
    הגב לתגובה זו
    סוף 2019 לפני משבר הקורונה : הון 31 מליון בצד הנכסים : שיפורים במושכר 67 מליון ציוד ריהוט משרדי 69 מליון מוניטין 21 מליון מיסים נדחים 49 מליון במקרה של פירוק גירעון בהון של לפחות 175 מליון וזאת לפני הפחתה של מלאי, התחייבויות של שכירות, התחייבויות לעובדים וכו ולפני משבר הקורונה לא הספקים ולא בעלי אגרות החוב יזכו להחזר של אגורה
  • 4.
    ירון 10/05/2020 21:25
    הגב לתגובה זו
    הבנקים כבר שנתיים לא נותנים אשראי לחברה החברה מתממנת באמצעות אשראי ספקים כאשר הם יודעים שבמידה והם ידרשו את כספם אין לחברה מאיפה להחזיר כאשר המאזן שלה מראה כי בפירוק הספקים לא יקבלו שקל
  • 3.
    אב 10/05/2020 16:48
    הגב לתגובה זו
    מוכרות לנו בגדים שקנו במזרח בשקל וחצי במחירים מופקעים. שיתמודדו בעצמם
  • 2.
    המשביר נפגעה בשנות הששים של המאה הקודמת (ל"ת)
    צחי לזעה 10/05/2020 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמוליק 10/05/2020 13:41
    הגב לתגובה זו
    נתקעתם במאה ה20? יותר מ10 שנים לא ביקרתי. אין להם זכות קיום כלל.
  • אותו כנל 10/05/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    מה פתאום לחלץ בכסף של המסים שיעבירו למשרד החינוך למורים ולמשרד הבריאות לרופאים
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי

היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק

ליאור דנקנר |

למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב נפתחה בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה. 

בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם השוק המקומי מגיב בלי מסחר מקביל בחו״ל. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.


למה בכלל נוגעים במסורת

עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר עם פחות נקודות ייחוס מחו״ל, מאחר ורוב הבורסות הגדולות סגורות. תל אביב פועלת, אבל אירופה וארצות הברית סגורות, כך שהמסחר מתנהל בעיקר מול חדשות מקומיות. לא פעם זה התבטא במחזורים מתונים יותר ובפתיחות שבוע שמושפעות מפערי סגירה מחו״ל, בלי יכולת לראות מיד איך זה מתגלגל למסחר באירופה ובארצות הברית.

המעבר לשני עד שישי נועד לייצר חפיפה טובה יותר ולהכניס את המסחר המקומי לרצף עבודה שמסתדר עם השווקים המובילים.


איך השבוע החדש נראה

בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.

ביום שישי המסחר הרציף במניות ובאג״ח נקבע בין 10:00 ל 13:50. בנגזרים המסחר נפתח ב 9:45 ומסתיים ב 14:00 לפי שעון ישראל. זה נותן לשוק חלון קצר להגיב למה שקורה בחו״ל בחמישי בלילה ובשישי בבוקר, לפני סגירת השבוע במתכונת מקוצרת.