חובות אבודים בצל הקורונה - כיצד על בעלי עסקים להתנהל לצרכי מס?
מסים משבר הקורונה כפה על עסקים רבים במשק הפסקת פעילות מלאה ועל עסקים אחרים פעילות במתכונת מצומצמת. גם בימים של חזרה חלקית לשגרה, עסקים רבים מעדיפים להשאיר את עסקיהם סגורים ולא לחזור לפעילות על אף שהנחיות הממשלה מאפשרות את חזרתם לפעילות תחת מגבלות.
בעוד הכלכלנים עסוקים בשאלת התאוששותה של הכלכלה בעידן שאחרי הקורונה, התחושה בקרב בעלי העסקים שהמצב הכלכלי רק הולך ומתדרדר ואין כל צפי להתאוששות בטווח הנראה לעין.
כמעט חודשיים מתחילתו של המשבר בישראל, ואנו שומעים על מספר רב של בעלי עסקים, קטנים כגדולים המעידים על קושי עצום בהסדרת תשלומים לספקים ולנותני שירותים ולאבדן הכנסות מלקוחות ואין חולק כי נהיה עדים לתגובת שרשרת ארוכה שרק תלך ותתעצם.
מבלי להיכנס לסוגיות המשפטיות העולות מאי עמידה של חייב בתשלומי חובותיו , עולה השאלה כיצד צריך לנהוג לצרכי מס, עסק שלקוחותיו הודיעו לו שאין להם כל יכולת לשלם חובותיהם כלפיו (וזאת לא באופן זמני שפירושו דחייה של התשלומים כגון אשראי נוסף), אלא חוסר יכולת מוחלט לשלם את החוב?
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרבית המקרים העסק (בין אם פועל במסגרת של חברה ובין אם כעצמאי ומדווח בשיטה מצטברת) כבר הוציא לאותם לקוחות חשבוניות מס, ולכן במישור מס הכנסה- העסק כבר דיווח על הכנסות אלו, או אמור לדווח בחודשים הקרובים למס הכנסה על הכנסות אלו וכפועל יוצא לשלם בגינן מקדמות מס הכנסה.
במישור מס ערך מוסף - בעל העסק יידרש להעביר את מע"מ העסקאות הגלום בחשבונית שהוציא ללקוחות, שהרי המע"מ אינו מהווה הכנסה בידי בעל העסק והאחרון משמש רק כצינור להעברתו לרשויות מע"מ.
במישור הביטוח הלאומי - עסקים שפועלים כעצמאים יידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתם העסקית שכוללת את ההכנסות מאותם הלקוחות שלא ישלמו בפועל.
למעשה, כל עוד בטרם קיבל העסק את הכספים מלקוחותיו הוא נאלץ לשאת במימון המס ולהעבירו לרשויות המס השונות!
אם כך, כיצד יכול עסק למזער את הנזק בהעברת תשלומי המס, או לחילופין כיצד יוכל לקבל בחזרה חלק מתשלומי המסים שהעביר לרשויות המס בגין הכנסות שלא יתקבלו בידו בפועל?
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
במישור מס הכנסה - כלל ידוע הוא כי מס הכנסה משלמים על הכנסה חייבת, כלומר הכנסה בניכוי הוצאות.
פקודת מס הכנסה מאפשרת לנכות חובות רעים או מסופקים מהכנסה החייבת של העסק, כלומר לרשום את החוב המסופק ו/או האבוד כהוצאה המקטינה את הרווח העסקי (או המגדילה את ההפסד).
לעניין זה אציין כי לצורך ההכרה בחובות אבודים לצרכי מס, לא די בטענות העסק כי החוב הפך לחוב אבוד על סמך אמירה של החייב כי לא יוכל לשלמו- על העסק להוכיח לפקיד השומה כי הוא נקט בהליכים המשפטיים הדרושים לצורך בירור האפשרות לגביית החוב ואלו לא צלחו (לדוגמא מקרים של חדלות פירעון של החייב, פשיטת רגל, היעלמות החייב וכיו"ב).
לאחר שעמד בנטל ההוכחה, יוכל העסק להקטין את מקדמות המס במהלך השנה בה התברר החוב כחוב אבוד ובכך למנוע תשלומי מס ביתר על הכנסות שלא יתקבלו בידו.
במישור מס ערך מוסף - גם במסגרת חוק מע"מ ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף בגין מס העסקאות הגלום בחשבוניות שהוציא העסק ללקוחותיו ושאין כל צפי לגבות את חובו מהם.
התנאים המאפשרים את החזר מס העסקאות ששולם על ידי העסק, עקב הפיכת חובות הלקוחות לחובות אבודים מפורטים, בהרחבה במסגרת הוראת פרשנות שפורסמה על ידי רשות המסים.
עם זאת גם במישור מע"מ בדומה להתנהלות במס הכנסה, נדרש העסק להוכיח כתנאי לקבלת החזר המע"מ כי לא ניתן לגבות את החוב, וכי ננקטו על ידו כל ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך גביית החוב מהחייב.
במישור הביטוח הלאומי - האפשרות להקטנת המקדמות מתייחסת רק לבעלי עסקים הפועלים כעצמאים ולא במסגרת חברות (וזאת מאחר וחברה בע"מ אינה משלמת דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה). לפיכך, בעלי עסקים עצמאים, שיוכיחו גם עסקם נשא בחובות אבודים, יוכלו להקטין את מקדמות דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים על הכנסתם העסקית, או לחילופין לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו על הכנסות שדווחו והתברר בדיעבד שמקורן בחובות אבודים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
