הפד
צילום: istock

בכיר בפד': "הבנקים צריכים לגייס הון בהיקף של 200 מיליארד דולר"

נשיא שלוחת הפד' במיניאפוליס, ניל קשקארי, טוען היום כי "אנחנו פשוט לא יודעים כמה גדולים ההפסדים ממשבר זה, כי עומק ומשך הירידה תלוי בהתקדמות הנגיף ובאופן בו מערכות הבריאות שלנו מגיבות". לטעתנו, על הבנקים להפסיק את חלוקת הדיבידנדים
עמית נעם טל | (8)

עונת הדוחות בוול סטריט התחילה לצבור תאוצה בימים האחרונים, כאשר הפוקוס כעת מתמקד סביב סקטור הבנקאות. באופן טבעי לנוכח האירועים בחודשים האחרונים, השאלה הגדולה ביותר מצד המשקיעים נוגעת לגודל ההפרשות שמבצעים הבנקים להפסדי אשראי. 

מי שהוביל בדוחות האחרונים את ההפרשות להפסדי האשראי הצפויים הוא ג'יי פי מורגן (סימול:JPM) עם הפרשות של 8.3 מיליארד דולר, סיטי בנק (סימול:C) הפריש 7 מיליארד דולר, בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) הפריש כ-4.8 מיליארד דולר, וולס פארגו (סימול:WFC) הפריש 4 מיליארד דולר וגולדמן זאקס (סימול:GS) הפריש כ-0.9 מיליארד דולר בלבד. 

למרות ההפרשות אלו, נשיא הפד' במיניאפוליס, ניל קשקארי, טוען היום במאמר דעה שפורסם בפינננשל טיימס כי זה לא מספיק וכי הבנקים הגדולים בארה"ב חייבים להפסיק את חלוקת הדיבידנדים. בנוסף,  הבנקים הגדולים צריכים לגייס עוד 200 מיליארד דולר.

לטענת קשקארי, "אנחנו פשוט לא יודעים כמה גדולים ההפסדים ממשבר זה, כי עומק ומשך הירידה תלוי בהתקדמות הנגיף ובאופן בו מערכות הבריאות שלנו מגיבות. המומחים אומרים לנו כי חיסון לא יהיה מוכן במשך 18 חודשים. האם טיפולים חדשים יופיעו מוקדם יות ויאפשרו לנו לפתוח מחדש את הכלכלה תוך שמירה על אנשים? אף אחד לא יודע.

"ירידה כלכלית מורחבת עשויה בקלות להפיל את ההון הנוכחי של הבנקים. מודלים של מבחני קיצון של שביצענו מצביעים על כך שתחת תרחישים חמורים של נגיף הקורונה, בנקים גדולים, בעלי נכסים העולים על 100 מיליארד דולר כל אחד, יכולים ביחד להפסיד הון עצמי של מאות מיליארדי דולרים". 

קשקארי מזכיר לכולם את ההתרחשויות במשבר הכלכלי הקודם וטוען כי "כאשר הופיעו הפסדים ב-2007, גורמים רשמיים בארה"ב דחקו במנהלים גדולים בבנק לגייס הון כדי לוודא שיש להם את היכולת לשרוד משבר. התשובה הנפוצה ביותר הייתה: "אנחנו בסדר. אנחנו לא צריכים את זה. המאזן שלנו הוא סולידי". הם הבינו שיש להם בעיות חמורות רק  לאחר שההפסדים העמוקים היו ברורים לכולם, ובמיוחד לשווקים הפיננסיים. בשלב זה היה להם קשה הרבה יותר, אם לא בלתי אפשרי, להנפיק הון מכיוון שמחירי המניות שלהם כבר קרסו. לממשלות בארה"ב ובמקומות אחרים לא נותרה ברירה אלא להיכנס לחילוצים".

קשקארי מוסיף ומציין כי "אם יתברר כי המשבר פחות חמור ממה שאנו חוששים, בנקים יוכלו להחזיר את ההון באמצעות רכישות עצמיות והחזר דיבידנד ברגע שיחלוף המשבר".

קיראו עוד ב"גלובל"

בהקשר לדבריו של קשקארי היום, נזכיר כי פעולות הפד' האחרונות דאגו להגדיל משמעותית את ההון העצמי של הבנקים. ע"פ נתוני הפד', לבנקים בארה"ב יש היום מזומנים בהיקף של 2.5 טריליון דולר, הרבה מעל לכמות המזומנים שהייתה ב3 השנים האחרונות. נראה היום קשקארי מעריך כי "כרית ביטחון" זו עשויה שלא להספיק לספוג את כל ההפסדים הצפויים של הבנקים.

המזומנים של הבנקים בארה"ב: מספיקים להתמודד עם המשבר?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בועה 16/04/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
    השחיתות של וולסטרייט לא יודעת גבול. לקחו את הכסף וקנו מניות של עצמם ומשכו בונוסים שמנים על חשבון משלם המסים האמריקאי.
  • 5.
    יש על הריצפה להתכופף ולהרים (ל"ת)
    אור 16/04/2020 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה = קורת גג 16/04/2020 18:08
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג = צורך בסיסי של האדם
  • לא התעייפת? (ל"ת)
    פאטת 16/04/2020 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמוס 16/04/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
    הדפיסו כל כך הרבה שנדמה שיש מזומנים 'ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים'. הדברים שהפד לא יכול ליצר זה סחורה, עבודה או תרופה למחלה ופה קבור הכלב. כל עוד רוב העולם משותק, להדפיס כסף לא יעזור לכלום.
  • 2.
    קטן עליהם שידפיסו בבוקר כבר יהיה מוכן (ל"ת)
    טיונר 16/04/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תומר 16/04/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה?!
  • טעות הפד הזרים 3.9 טריליון המצב בקקט (ל"ת)
    חיים 16/04/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.