מזרחי טפחות אגוד
צילום: אלכסנדר כץ, Bizportal

מיזוג מזרחי-אגוד לאן?

כמו שזה נראה כרגע רכישת מניות אגוד בעת הנוכחית כדרך נוספת להיחשף למניות מזרחי מהווה הזדמנות

ליאור שילה | (8)

בנובמבר שנה שעברה אישר בית הדין לתחרות את המיזוג של מזרחי-אגוד והעביר את הכדור לידי רשות התחרות על מנת שתבחן את הנושא מחדש. רשות התחרות בחנה את הנושא ולבסוף החליטה להתנות את המיזוג במכירת תיק האשראי של מגזר היהלומים (של אגוד או מזרחי) לידי גורם שלישי שאינו פועל בתחום נכון להיום. מעבר למגבלה זו, התנתה רשות התחרות את המיזוג בהעלאת רף נתח השוק לפיו ישנן דרישות יחס הלימות הון מחמירות יותר של בנק ישראל. כלומר העלאה מ-20% ל-24% (היקף הנכסים המאזניים מסך המערכת).

נזכיר כי בסוף ינואר האחרון חתמו בנק מזרחי טפחות 0.1% ובעלי השליטה בבנק אגוד על הארכת ההסכם להבשלת התנאים עד ה-31/05/2020. נציין בנוסף כי בהסכם האחרון שנחתם השתנה תנאי חשוב המציין את הדוחות הקובעים מהם תיגזר בין היתר הצעת הרכש. עד החתימה האחרונה על ההסכם השוק ציפה כי הדוחות הקובעים הינם הרבעון השלישי של 2019, עם זאת בהסכם האחרון, נחתם בין הצדדים על שינוי מועד ההסכם שכנגזרת ממנו נקבעים הדוחות הקובעים. בנק מזרחי ובנק אגוד קיבלו על עצמם את דרישות הרשות לתחרות והחלו בחיפוש אחר רוכש פוטנציאלי, ובו-במקביל הגישו ערעור  בנוגע לדרישה למכור את תיק האשראי ליהלומים.

איך השוק מסתכל על המיזוג?

מניית בנק מזרחי טרום המשבר נסחרה במכפיל הון של כ-1.3 ולמעשה תומחרה יחד עם הון אגוד, במקביל מניית אגוד נסחרה קרוב ל-0.6 על ההון קרוב למחיר הרכישה שנקבע בהסכם המקורי (ללא התאמות נוספות כמו הוצאות לפיצויים). יחס ההמרה של מניות אגוד למניית מזרחי עמד על 3.8 או בתרחיש של תשלום פיצוי לעובדים בסך 250 מיליון שקל מקופת אגוד על יחס של 4.2. מאז שתי המניות ירדו בחדות וכעת ישנה האפשרות שהן נסחרות רחוק מתמחור המשקף מיזוג בזמן הקרוב, או שהשוק מעריך שהעסקה לא תתבצע.

בנק מזרחי צנח למכפיל הון של 0.94 ובנק אגוד למכפיל של 0.38. האפשרות השלישית למעשה, היא שהשוק מניח שמניית אגוד כן מתמחרת את שווי העסקה, כלומר נסחרת על מכפיל של 0.6 על ההון של 2020, הרי שהשוק מעריך שהבנק ימחק כמיליארד שקל מהונו(!). מעט מוגזם לטעמנו.

אז מה צפוי?

אחרי כל הדרך שעבר בנק מזרחי על מנת שהעסקה תצא לפועל סביר להניח שגם המשבר הנוכחי לא יעמוד בדרכו. בנק מזרחי ככל הנראה צפוי לעבור את המשבר עם לא מעט חבלות, כמו כל הבנקים, אך ההקלות האחרונות שהעניק בנק ישראל הגדילו את כרית ספיגת ההון כך שגם אם שנת 2020 תסתיים ללא רווח הבנק ימשיך לפעול להשלים את הרכישה. מה גם שמדובר על עסקה של החלפת מניות, כלומר לא צריך להוציא מזומן.

בנוגע לבנק אגוד, הבנק הציג תשואה להון של 6.3% ב-2019, וההון העצמי הסתכם ב-2.6 מיליארד שקל. כלומר לפי תנאי העסקה המקוריים צפוי הבנק להירכש במחיר של כ-1.6 מיליארד שקל.

עם זאת, נציין שחשיפת האשראי של אגוד למגזר העסקים הקטנים, הבינוניים ועבור משקי הבית הינה 19.2%, 9.1% ו-38% בהתאמה, כך שההוצאות להפסדי אשראי שיציג הבנק צפויות להיות גבוהות, בדומה למערכת. משכך, בתרחיש סביר ייתכן שהבנק יציג רווח כמעט אפסי עד הפסד נקי ב-2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שורה תחתונה

כך או כך, כנראה שעד מאי 2020, החודש בו מסתיים מועד ההסכם האחרון, התנאים לא צפויים להבשיל מה שיגרום להארכה נוספת. כפי שצוין בהתחלה, גם הדוחות הקובעים הפכו לאניגמה, אך סביר מאוד כי עד הדוחות השנתיים של 2020 כן יקבע המועד. כלומר, ההון של אגוד צפוי להישאר סביב 2.5 ואפילו נמוך יותר.

בנוסף, בהינתן המצב הנוכחי, ייתכן כי בנק מזרחי יוכל להקל במעט את התנאים או אפילו לקבל את הערעור על דרישת רשות התחרות. כמו שזה נראה כרגע רכישת מניות אגוד בעת הנוכחית כדרך נוספת להיחשף למניות מזרחי מהווה הזדמנות שכן בסופו של דבר הרכישה תעשה במכפיל 0.6 על הון אגוד ונתוני השוק המניחים פגיעה של מיליארד שקל בהון אגוד מעט מוגזמת בתרחיש סביר.

הכותב הינו ליאור שילה, אנליסט בנקים - IBI בית השקעות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דירה=קורת גג 10/04/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 6.
    אבי 10/04/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    זה לא מיזוג פשוט שחיתות ולתת לשמנים עוד יכולת לפגוע באזרח הפשוט. בדיוק כמו המקרה של הבנלאומי שרכש את אוצר החייל ודרדר את השרות שהיה לפני מכול הבחינות. מעניין שלעיתים קרובות מי שמפקח על הבנקים או בביטוח הופך להיות מנכל אחת הקונצרנים. ביבי רק החמיר המצב בתקופות שלטונו בדיוק כמו הגז של תשובה.
  • 5.
    טנגי 10/04/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
    מאז ירד ל 970 ועלה חזרה ל 1350. השאלה היא האם לא יהיה מיקוח ויחליטו לשלם נניח מכפיל הון של 0.5 או 0.4? נראה שאיגוד צריך את המיזוג הזה הרבה יותר ממזרחי.. לכן לא ממליץ לקנות במחיר שאני קניתי..כנראה שאין אפסייד אם ירד שוב לפחות מ 1000 אני אחזק
  • 4.
    האם לקנות את המניה זה כדאי לאור הפרסום ? ומדוע (ל"ת)
    יורם 10/04/2020 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    510 09/04/2020 21:33
    הגב לתגובה זו
    זה הרס התחרות ושיעבוד עם ישראל לרבית נשך
  • 2.
    זה ממש העתקה אחד לאחד של מיכה צרניאק (ל"ת)
    מהההה 09/04/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
  • מסכים איתך. (ל"ת)
    יש ר א לי 10/04/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נזאר נעום 09/04/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
    מההון העצמי שלו ? לפי הכתבהבעלי המניות של בנק איגוד נראים פראירים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?