אביחי שניר
אביחי שניר

למה בנק ישראל בוחר להציג תרחיש יחסית אופטימי?

בנק ישראל הציג אתמול תרחיש אחד - חזרה ל"עסקים כרגיל" בסוף יוני. למה הבנק אופטימי ביחס למקומות אחרים בעולם, ואיך זה שבעלי השכר הגבוה נפגעים פחות במשבר?
דר' אביחי שניר | (6)

בנק ישראל החליט להוריד את הריבית ל-0.1%. זה היה צפוי, כי אחרי שכל הבנקים המרכזיים בעולם הורידו את הריביות שלהם, היה קשה לראות את בנק ישראל נשאר מאחור. בכל זאת, יש כמה דברים מעניינים בהערכות שפורסמו ביחד עם החלטת הריבית.

ראשית, השקף הכי מעניין בהודעה של הבנק: 

 השקף מראה את התמורה הממוצעת למשרה על הציר האופקי, ואת שיעור ההשבתה על הציר האנכי. מה שרואים זה שככל שהשכר בענף גבוה יותר, כך אחוז המועסקים נשאר גבוה יותר. מצד אחד, שירותי האירוח, ההסעדה והאומנות, ענפים שמספקים פרנסה למספר די גדול של עובדים, אבל בשכר נמוך יחסית, מושבתים כמעט לחלוטין. מצד שני, ענפי התעשייה, התכנות, השירותים הפיננסיים, והכרייה והחציבה (כי"ל) עובדים במתכונת די מלאה. זה נותן לממשלה ולמשק די הרבה אוויר לנשימה: כמו שאמר לי חבר במשרד האוצר, אנחנו יכולים לחיות עם זה שהשביתו את כל מה שכיף במשק. אבל שישאירו את מה שחשוב לייצוא ולהכנסות המדינה ממסים

עוד דבר מעניין זאת הנחת הבסיס של הבנק. לפי ההודעה, ההנחה כרגע היא שהמגבלות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני. כלומר, בניגוד להערכות פסימיות בהרבה שנשמעות מאנשים כמו ג'נט יילן בארה"ב, בנק ישראל מניח שמדובר במכה זמנית בלבד, ושהמשק יחזור לפעולה מלאה במהלך הרבעון השלישי, לכל המאוחר.

אני מאוד מקווה שהוא צודק. אבל הייתי מקווה שהבנק יפעל לפי תחזית שמרנית יותר, לפיה יכול להיות שזה ייקח יותר זמן. כי גם אם הסגר הנוכחי יצליח לצמצם את הנוכחות של הוירוס באוכלוסייה למינימום, יהיה קשה מאוד להחזיר את המשק לפעילות מלאה ורציפה בלי שהוירוס יחזור ויתפרץ (כמובן, תמיד ייתכן שהוירוס יעלם כשהקיץ יגיע, אבל השאלה היא אם ניתן לתכנן על בסיס ההנחה הזאת). מה גם שנכון להיום, לאף אחד אין מושג אמיתי על היקף ההתפשטות שלו באוכלוסייה, בגלל שהמחסור בבדיקות לא מאפשר ביצוע סקרים נרחבים.

התרשים הבא שמראה את הריבית הריאלית בישראל (הריבית בניקוי אינפלציה) בחודש פברואר לעומת מדינות נבחרות בעולם, מראה תוצאה אחת של ההנחה המקלה שלפיה עובדים בבנק ישראל.

בתרשים אפשר לראות שבהשוואה לעולם, הריבית הריאלית בישראל היא די גבוהה, בעיקר בטווח הקצר, זה שעליו יש לבנק ישראל הכי הרבה השפעה. אם התרשים היה מראה את הריבית הריאלית עכשיו במקום בפברואר, אפשר היה לראות שהריבית הריאלית בישראל היא אפילו יותר גבוהה בהשוואה לעולם, כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו בחדות, בזמן שריבית בנק ישראל ירדה רק במעט. נכון שגם אחרי משבר 2008 בנק ישראל החזיק בישראל ריביות ריאליות גבוהות יחסית. אבל ב-2008 ישראל יצאה מהמשבר הרבה יותר מהר מאשר שאר מדינות ה-OECD. לפחות בינתיים, נראה שהמשבר הנוכחי פוגע במדינות באופן יותר שוויוני, וכדאי שבנק ישראל ייקח את זה בחשבון.

אני לא אומר שצריך להיבהל. בצד החיובי, ישראל מגיעה למשבר הזה במצב יותר טוב מרוב המדינות בעולם. הדבר הכי חיובי הוא שעל פי דו"ח בנק ישראל, שפורסם בשבוע שעבר, הציבור והפירמות בישראל הרבה פחות ממונפים מאשר בעולם. זה אומר שבישראל יש יותר יכולת לחברות ולפרטים לשרוד את המשבר הנוכחי על ידי לקיחת הלוואות נוספות, גם בלי התערבות מוגזמת של הבנק המרכזי והממשלה, כפי שאנחנו רואים כיום בארה"ב ובאירופה.

אבל מצד שני, אף אחד לא יודע כמה ארוך המשבר הזה הולך להיות, וכמה זמן שרשראות האספקה בעולם הולכות לתפקד באופן חלקי ביותר במקרה הטוב, מה שיפגע גם בייצור בישראל, וגם בייצוא. בנוסף, גם הממשלה בישראל לא הוכיחה בינתיים כושר תפקוד מעולה, מה שמשאיר את בנק ישראל די לבד בחזית. אז יהיה טוב אם הבנק יראה שהוא מוכן גם לתסריטים לא נעימים, ושמכינים את התחמושת בקנה גם למקרים כאלו.  

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א.ש 10/04/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    כאשר היה צריך לגבות ממני מיסים לא חשבו שאני והצימרים שלי "ענפי בילוי מיותרים" כאשר צריך לעזור לנו ולא לתת לנו ליפול אנחנו ענפים מיותרים" ולא חשובים. יש לי רק בקשה קטנה: תחליטו מה אנחנו. לא חשובים הפסיקו לנדנד לנו בביקורות כל שני וחמישי. כן חשובים, עזרו לנו לעבור ימים קשים.
  • אלון 12/04/2020 01:27
    הגב לתגובה זו
    10% על המחזור? 20%? 50%? 60%? בהייטק לדוגמה מדובר על בערך 50%
  • 4.
    כי זה מוסד מושחת וזבל של מקום (ל"ת)
    אפק 07/04/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 07/04/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
    בזן מורכבת מטמעים לא מוכנים לשלם עד שזה בורח להם אחר כך למה לא קניתי וטמעים אחרים שמוכרים מהר כי לא מאמינים שתפרוץ אבל מידע פנימי אומר שהעסק שם עובד בטירוף גם בימי קורונה
  • 2.
    ג'ק 07/04/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    חוקי הטבע בכלכלה . עד שהשמן ירזה הרזה ימות .
  • 1.
    אנונימי 07/04/2020 08:34
    הגב לתגובה זו
    לא לוקחים חלק בנטל לא משמשים דוגמה אישית סגורים במגדל המדושן עוד תהיה פה מהפכה אלימה!!
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.