"רמת הלימות ההון של הבנקים טובה, וצפויה לספוג את נזקי המשבר"
על רקע התפשטות נגיף הקורונה חברת דירוג האשראי מידרוג מפרסמת דו"ח על השלכות המשבר על המערכת הבנקאית, ממנו עולה כי צפויה עלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים, ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020. אך בחברה סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה, וצפויה לספוג את נזקי המשבר. יחד עם זאת, נזכיר כי בחברות דירוג האשראי נוהגים להזהיר מפני בעיות קשות בחברות שונות... בדיעבד.
> בוקר טוב מעלות - מכניסה את חברות הליסינג לרשימת מעקב עם השלכות שליליות
> בוקר טוב מידרוג - יוצאת ב"הערת ענף" על חברות הליסינג
> בוקר טוב מעלות - מכניסה את סטרווד ל-CreditWatch
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מתפרסם על רקע ירידה של כ-20% במדד מניות הבנקים מתחילת חודש מרץ. זאת, כאשר לבנקים המרכזיים, שהיו השחקן המרכזי במשבר של 2008, יש דרגות חופש מועטות יותר, נוכח סביבת הריבית אפסית.
עלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים
על פי הדו"ח, "בטווח הקצר, צפויה פגיעה מהותית באיכות הנכסים של המערכת הבנקאית, בשל עליית סיכון הלווים של משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. זאת, נוכח השבתה של חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק כתוצאה מחשיפה ישירה ומידית לשיבוש בשרשרת הערך הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע במשק, עלייה בשיעור האבטלה, ופגיעה משמעותית בנגישות למקורות מימון".
"חצים אלה צפויים להוביל להערכתנו לעלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020. תחת תרחיש שבחנו לצמיחה שלילית של כ-2.5%, עלייה באבטלה לכ-7% (ברמה השנתית), וקיבוע ההפסדים הקיימים בשוק ההון. אנו מעריכים כי, שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1% (כ-4%-6% מהון העצמי) - רמות שנצפו רק במשברים קודמים.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
שיעור החובות הבעייתיים מתיק אשראי המצרפי, בין השנים 2019-2006
מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר
בנוסף, מציינים בחברת דירוג האשראי כי, "צפוי לחץ על רווחיות הבנקים כתוצאה משחיקה בהכנסות שאינן מריבית ובהכנסות מריבית נטו, בשל קיטון צפוי בתיק האשראי לאור התכווצות הפעילות הכלכלית והתייקרות מחירי מקורות המימון הסיטונאיים. זאת, בשל פתיחת המרווחים המשמעותית ועליית ריבית אגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, אנו מעריכים כי הבנקים יוכלו לפצות חלקית על כך באמצעות גלגול עליית הריבית ופרמיית הסיכון לחלק מהלווים. גם פעילות הלקוחות בשוקי ההון והשחיקה בשווי הנכסים המנוהלים ישפיעו על ההכנסות מעמלות במערכת".
למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה
במידרוג סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה, וצפויה לספוג את נזקי המשבר. זאת לאור צעדי החיזוק של הבנקים לאורך השנים האחרונות, כפי שמשתקף ביחסי הלימות הון רובד 1 והון כולל של כ-11.2% וכ-14.6%, בהתאמה, אשר עומדים בפער משמעותי מול הדרישה הרגולטורית.
באשר להחלטת הפיקוח על הבנקים, להפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, סבורים בחברה כי, "הקלות אלה צפויות להקל על נגישות המשק למקורות מימון וביחד עם ההרחבות הפיסקאלית והמוניטארית עשויות למתן את היקף הפגיעה מהמשבר, עומק המיתון ויכולת יציאת המשק ממנו. אנו צופים, כי רמת הלימות ההון, לאחר שתשחק בטווח הקצר, תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הזמן הבינוני וככל והמשבר יסתיים עד לתום הרבעון השני".
"אנו מעריכים כי למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה, התומך בגמישות העסקית ויכולת התמודדותם של הבנקים עם המשבר. איננו צופים בשלב זה סיכון נזילות משמעותי למערכת (בעיקר במגזר השקלי), גם נוכח מבנה מקורות יציב יחסית הנסמך על מרכיב מהותי של פיקדונות קמעונאיים, שהוכיחו יציבות גבוהה לאורך משברים קודמים. בנוסף נציין, כי המערכת הבנקאית נהנית גם מתמיכת מדינה גבוהה להערכתנו ובפרט בתקופה זו, שתומכת ביציבותה".
יחס אשראי לפיקדונות במערכת הבנקאית - נכון לסוף 2019
מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר
יחס הנכסים הנזילים לסך הפיקדונות במערכת הבנקאית - נכון לסוף 2019
מקור: מידרוג- מערכת הבנקאות – השלכות המשבר
לבסוף מעריכים במידרוג כי, "הגברת השימוש של לקוחות מפלחי אוכלוסייה רחבים יותר באמצעים דיגיטליים בשל הגבלות התנועה וקרבה פיזית תספק לבנקים הזדמנויות להתייעלות תפעולית וחיזוק המותג שלהם בטווח הבינוני".
מה היה במשבר האחרון?
אז משבר הקורונה צפוי לפגוע בתוצאות של חברות רבות בעולם, וגם בתוצאות הבנקים, ומשבר הקורונה איננו זהה למשבר הסאב-פריים, אולם לצורך מתן קנה מידה, במשבר הסאב-פריים, רשמו הבנקים בישראל רווח מצרפי של 205 מיליון שקל בשנת 2008 ורווח מצרפי של כ-5.43 מיליארד שקל בשנת 2009.
- 3.זו האמת 05/04/2020 19:36הגב לתגובה זוסומך על תשובה וקבוצת דלק....שילמו היום !!! את מלוא 25 אחוז הקרן וריבית 2.3 אחוז למחזיקי אג"ח קבוצת דלק י"ג - כל הכבוד !!!!! ...גידור 64 $ לחבית חשוב מאוד.....כל הכבוד קבוצת דלק...: עדכון בדבר גילוי סימני פטרוליום בנכס הנפט זו האמת מהיום זו אמת 18/3/20 קבוצת דלק בע"מ )להלן: "החברה"( 2020 ,במרץ 18 לכבוד רשות ניירות ערך רחוב כנפי נשרים 22 ירושלים לכבוד הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ רחוב אחוזת בית 2 תל-אביב א.ג.נ., הנדון: עדכון בדבר גילוי סימני פטרוליום בנכס הנפט Isabella( להלן:"איזבלה"( בהמשך לדיווח המיידי מיום 2019.10.2( מס' אסמכתא: 084900-01-2019 )בדבר ביצוע קידוח ניסיון ראשון בשטח נכס הנפט איזבלה, אשר Limited Energy Ithaca ,חברה בת ב לתתבעלותה המלאה של החברה שותפה בו )להלן: "איתקה".....
- 2.לרון 05/04/2020 18:45הגב לתגובה זוהיתה "בריחה" של הנגיד לשעבר סטנלי פישר,מנהלי הבנקים שהתפטרו,מה שכן עד שעזבו עשו עבודה טובה ,הנגיד פישר הכין אתהמשק עם מלאי דולרים כי צפה משבר,רק לא ידע מהיכן יגיע!
- 1.עפר 05/04/2020 17:30הגב לתגובה זועולם מדהים.שמנו כסף בבנק אבל לא לדאוג כניראה שיחזירו לנו מה להגיד תודה תודה תודה ככה ניראה עולם של חמורים
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
