משבר הקורונה כבר סומן כאחד מהגדולים ביותר שידעה האנושות במאה השנים האחרונות, בהיבטים הרפואיים, החברתיים והכלכליים. בשל סיבה זו קיימת חשיבות גדולה לנסות לאמוד כבר היום את אובדן התוצר ואת העלייה בשיעור האבטלה הצפויים בשנה הקרובה, אומדנים שעשויים להתעדכן באופן שוטף, אם יחולו שינויים בהנחות עליהן הם מתבססים.

הנזק הכלכלי ממשבר הקורנה יושפע מגורמים שונים, ביניהם משך הסגר המוטל כעת, העלייה במספר המובטלים ושיוכם הענפי, הפגיעה ביצוא עקב מגבלות התנועה בעולם, הירידה של ההשקעה במכונות, ציוד ומבנים, הירידה ביבוא סחורות ושירותים והשינויים בהוצאות הממשלה ובגביית המיסים.

ניתן לשער שהגבלות ההתכנסות לא יתמשכו יותר מחודשיים, זאת מאחר שלאחר חודש-חודשיים תרומת הסגר להפחתת המגיפה תקטן בעוד שהמחיר הכלכלי של המשך הסגר ילך ויגדל. הסגר מאפשר האטה בקצב התפשטות המגיפה, למידת רמת סיכוני התמותה, זיהוי, בידוד וטיפול בנדבקים. לכן, פרק זמן זה יאפשר הפחתה ניכרת בסיכוני התמותה תתאפשר גם בשל עלייה במודעות לנזקי המגיפה ולנכונות והיכולת לבדוק את מפתחי הסימפטומים באופן מידי, אך את הדיון באומדני התחלואה בעתיד נשאיר לעמיתינו האפידמיולוגיים.

על מנת להעריך בכמה יעלה שיעור האבטלה אנו מניחים שבעוד כחודשיים יימשכו מגבלות ההתכנסות אבל יוסרו המגבלות על רוב העובדים מלהגיע לעבודתם. על בסיס הנחה זו נוכל לקבל הערכה גסה לגבי הפגיעה בתוצר הישראלי.

• למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
• תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מסקירת פילוח התעסוקה במשק עולה כי הענפים החשופים ביותר לנזקי הקורונה הם שירותי האוכל והאירוח בהם מועסקים כ-165 אלף עובדים, ענפי המסחר בהם מועסקים כ- 420 אלף עובדים, ענף הבידור והפנאי שבו מועסקים כ-76 אלף עובדים ושירותים אחרים בהם מועסקים כ-96 אלף עובדים. ענפים החשופים פחות לפגיעה במספר מועסקיהם הם החקלאות, התעשייה, חשמל ומים, בינוי, אחסנה דואר ובלדרות, פיננסים, תקשורת, שירותים מדעיים וטכניים, שירותי ניהול ותמיכה, מנהל ציבורי ובטחון, חינוך, בריאות ורווחה.

מכאן שבענפים החשופים באופן ישיר להגבלות ההתכנסות מועסקים כ-750 אלף עובדים שרבים מתוכם הפכו למובטלים. אין ספק שגם מועסקי הענפים האחרים במשק הושפעו מהמשבר, אבל במידה מועטה יותר. בהסתמך על נתונים אלו ועל מספר הנרשמים הנוספים לקבלת דמי אבטלה, נראה שמספר המובטלים הממוצע במהלך חודש מרץ יהיה כ-450 אלף ובחודש אפריל יגיע מספרם הממוצע לכ-700 אלף (מתוך כוח עבודה אזרחי בסך כ-4.15 מיליון עובדים). מכאן שבחודשיים אלו עשרות אחוזים מהשייכים לכוח העבודה לא יתרמו את חלקם לתוצר.

כפי שהנחנו קודם, לאחר כחודשיים ייפסקו הגבלות ההתכנסות, ובאופן הדרגתי יחלו עובדי כל הענפים לשוב למקום עבודתם. בהערכה גסה, קצב השיבה לתעסוקה יתקדם באופן לינארי במשך כשבעה חודשים ובסופם תעמוד האבטלה על כ-7%. אומדן זה נשען על ההערכה שהנזקים שיגרמו לבעלי העסקים במהלך המשבר יפחיתו את מספר העסקים הפעילים בסוף השנה הנוכחית ולפיכך גם את מספר המועסקים. במצב זה המשק יתייצב על אבטלה הגבוהה בכ-3.4% מעבר למה שהייתה בתחילת המשבר.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

אומדן האובדן של התוצר נשען על הכלל הידוע מעולם הכלכלה הגורס שכאשר האבטלה עולה בשיעור נתון, אובדן התוצר צפוי להיות בשיעור כפול ממנו. אנו מניחים שההשפעה של עליית האבטלה על אובדן התוצר תהיה קטנה יותר, שכן רובן המכריע של המשרות שנפגעות במשבר הנוכחי מאופיינות בתוצר לעובד נמוך יחסית. תחת ההנחה שעלייה של 1% באבטלה תגרור ירידה של 1.2% בלבד מהתוצר, צפוי התוצר להצטמק במהלך שנת 2020 בכ-8.3% וזאת לאור האומדן כי שיעור האבטלה הממוצע יעמוד בשנת 2020 על כ-10.5%.

עוד יש לציין כי אומדנים אלו הם אינם "תחזית אימים" שכן הם מותנים בפעילות מסיבית של הממשלה לשם שיקום הביקוש לתצרוכת, הימנעות מפיטורי עובדים או הפחתת שכר בסקטור הציבורי וכן מותנים בהגדלת השקעות הממשלה בפיתוח תשתיות אשר ימתנו את הפגיעה בצד הביקוש לתוצר.

הכותבים הינם נסים בן דוד, פרופסור לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ואבינעם לזרוב מנכ"ל המכללה האקדמית גליל מערבי