עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne on Unsplash

"משקי הבית והחוב העסקי יכולים להוביל את ארצות הברית למיתון"

הבידודים הצפויים הולכים ללחוץ את הציבור האמריקאי שלו יש גיבנת חוב של 14 טריליון דולר. הבעיה היא שהחוב בסקטור העסקי חמור יותר
ארז ליבנה | (1)

יכולת ההדבקה ההמונית של נגיף הקורונה החדש, היכתה את כולם בתדהמה. בתוך שלושה חודשים הפך מווירוס בשווקים של מחוז ווהאן לתופעה כלל עולמית שמאיימת על הרבה מאוד שווקים והביא לסגירתן, דה פקטו, של מדינות כמו איטליה ובריטניה שכנראה בדרך.

 

גם ארצות הברית בדרך ויכול להיות שאת המכה הזו יהיה לה קשה לעכל. בחודש שעבר, החוב של משקי הבית בארצות הברית שבר שיא של 14 טריליון דולר. זאת לעומת 12.7 טריליון ב-2008, לפני פרוץ משבר הסאב-פריים? החוב של הסקטור העסקי הלא תאגידי עמד במחצית 2019 על כ-10 טריליון דולר.

 

מה יקרה לכל החוב הזה ברגע שאנשים יפסיקו ללכת לעבודה ויפסיקו לצאת ולבזבז? הם יגלגלו עוד חוב? מתישהו זה ייגמר. הבנקים לא ילוו כסף ואנשים לא יוכלו לשלם את מה שהם כבר לוו. זה יוביל ללחץ בנזילות של הבנקים הגדולים, שיכול, כמו ב-2008, להתחיל באפקט דומינו שיוביל דה פקטו למיתון.

 

למה המדינות חוששות מהקורונה?

החשש הגדול של כל המדינות מנגיף הקורונה, זו קריסה של מערכות הבריאות, שיכולה להביא לקריסות של כלכלות שלמות. זה לא צחוק. התגובה הסינית, בחלקה, הייתה בשל עובדה זו. לא סתם הוקמו שני בתי חולים בתוך כמה ימים.

 

המספרים מהממים. ההערכות הן שאם 70% מהאוכלוסיה תישא את הנגיף, רק בישראל החולים בקורונה יידרשו ל-150,000 מיטות בבתי חולים. כמות בלתי אפשרית, בטח עם החוסר במיטות הקיים גם כך. במקרה הגרוע ביותר, גלי ההדף יכו בכל אספקט אפשרי בחיים המודרניים, המושתתים בין היתר על מתן שירותי בריאות מתקדמים.

 

יתר על כן, כרגע אחוז התמותה מהנגיף עומד על למעלה מ-3%. במספרים אבסולוטיים, זו אולי לא המחלה שתהרוג הכי הרבה אחוזים באוכלוסייה, אבל היא אחת מהמחלות שתהרוג הכי הרבה אנשים בהיסטוריה – כל עוד אין טיפול כמובן. מדובר בהמון בני אדם. גם אם רובם זקנים – כמו שיותר מדי אנשים אוהבים לציין. במספרים, מדובר על למעלה מ-220 מיליון בני אדם. מדובר על כשני שליש מאוכלוסיית ארצות הברית. זו מסה קריטית וזה אתגר בפני עצמו.

 

ארצות הברית וטראמפ נכנסו לפלונטר

יש כאלה שטוענים שהעובדה שקיים פער של חודשיים בין התפרצות המחלה בסין לבין המערב, אמור לגשר על החוסרים שנוצרו בעקבות השפעות הקורונה על שרשרת הייצור העולמית. עכשיו סין מתאוששת וארצות הברית תאט ואז הכול יתאזן. אז זהו שלא. אין לזה אחיזה במציאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בסוף, יתקיים פער משני הצדדים, פער מציאותי שהשוק יצטרך לכמת. כזה שלא באמת ניתן לחזות איך יבוא לידי ביטוי. כזה שהתחזיות כולן יתרסקו לרגליו. כפי שקורה עם המציאות תמיד.

 

והמצב בארצות הברית חמור. אפילו מאוד. לפחות כרגע, ההתפרצות בסין נראית הרבה יותר קלה לריסון מארצות הברית. למה? כי בסין מירב ההתפרצות הייתה במחוז ווהאן – מיקום בעל צפיפות אוכלוסין גדול, אך כזה שאפשר היה לסגור בצורה הרמטית.

בארצות הברית יש כמה מוקדים של התפרצות ואוכלוסייתה מפוזרת הרבה יותר. זה החל במדינת וושינגטון, עבר לקליפורניה, משם לניו יורק והרשימה רק מתארכת ומתארכת והגיעה לעשרות מדינות ברחבי ארצות הברית.

האירוניה מכה בטראמפ

אומרים שלהיסטוריה יש חוש אירוני. גם כאן היא היכתה. ומהר מהצפוי. האירוניה היא שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הוא ממובילי המלחמה במה שמכונה 'משבר האקלים' ונחשב לסוג של אויב המדע בכלל; לפחות בקרב המדענים עצמם. הרי הוא נסוג מהסכם פריז, הוא ביטל הגבלות על פליטות פחמן ושימוש בפחם וגם היתיר לחברות כרייה לחפש משאבים בשמורות טבע ולועג כדרך קבע לפעילת האקלים הצעירה, גרטה ת'ונברג.

 

בקיצור, רפובליקני בלב ובנשמה. אפשר לומר על ספידים.

 

אז מכל הנשיאים, דווקא הוא חוטף את אחד מאסונות הטבע החמורים שידעה האנושות ב-100 השנים האחרונות. הוא זה שאחראי על ההיערכות הקלוקלת ותת התפקוד של רשויות הבריאות האמריקאית. בסוף, זה יירשם על שמו. יש כאלה שאפילו מעריכים שזה יעלה לו בבחירות לנשיאות.

בנק לומברד אודיה השוויצרי, המליץ היום על רכישת אג"ח ל-10 שנים של משרד האוצר האמריקאי, על פי התרחיש שג'ו ביידן, יריבו המסתמן של טראמפ במרוץ לנשיאות, יזכה בנובמבר בבחירות בעקבות התפרצות הקורונה.

 

הבעיה העיקרית בשוק האמריקאי – הנזילות של משקי הבית

הצרכן האמריקאי הוא המלך הבלתי מעורער של הכלכלה האמריקאית. החברות האמריקאיות מייצרות, כדי שהצרכן האמריקאי ישלם. תרומתו לכלכלה האמריקאית עומד על 70%. היכולת לצרוך הרבה ובזול, יחד עם צבא אימתני, הפכו את ארצות הברית לאימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

 

עוד לפני התפרצות הקורונה, הסנטימנט הכללי של הצרכנים האמריקאים ושל החברות האמריקאיות לקראת בלאק פריידיי האחרון היה יחסית שלילי. PwC העריכו לפני החג הקמעונאי, שרק 36% מהאמריקאים יצאו לטרפת השופינג המסורתית. ירידה של 51% ביחס ל-2018. זה כבר אומר את הכל.

 

בסוף אולי שברו שיאים של קניות, אבל הסנטימנט הוא העיקר בנקודה זו – כי עכשיו אנחנו מתעסקים עם סיפור חדש לחלוטין. העובדה שבסוף 2019, 48 מיליון אמריקאים עדיין שילמו על הקניות לבלאק פריידיי של 2018 לא טובה לאף אחד. כלומר נוצר סוג של lag. כ-20% מהקונים הבוגרים בסוף השנה התחייבו לשלם על מוצרים חדשים, לפני שסיימו לשלם על הקניות של שנה שעברה.

החוסר במערכת בריאות ממלכתית הולכת לפגוע 

עכשיו הרשת החברתית - האמיתית, לא פייסבוק או טוויטר - שמציעה ממשלת ארצות הברית לשכבות החלשות, מה שמכונה שם בלעג "סוציאליזם", היא בשתי מילים: לא קיימת. כל אדם לעצמו. החזק טורף את החלש בכל הזדמנות שנקרית בדרכו. 

עצם זה שעולה 3,000 דולר לשלם על בדיקה לווירוס הקורונה, אומר שלפחות 25 מיליון בני אדם, שאין להם ביטוח, כבר ללא יכולת להיבדק. הם מחוץ למשחק. הדגש בכל המשפט הזה הוא המילה 'לפחות'. כלומר מי שהביטוח לא מכסה לו את הבדיקה, גם סביר להניח שלא ייבדק. אנחנו בקלות מגיעים ללמעלה מ-10% מאוכלוסיית ארה"ב. בקלות. וזו הערכה שמרנית. זה גם הופך אותם לנשאים פוטנציאליים.

הנתון הזה מבטיח דבר אחד ויחיד - שיותר עניים במדינה ימותו מהנגיף. על פי השיטה הקיימת, מי שמכוסה ייבדק, יבודד ומקסימום יטופל אם יהיה צורך. מי שלא - לא. תשלבו את זה כאמור בחוסר הערכה בסיסי למדע מצד הממשל, שהביא את טראמפ למנות את סגן הנשיא מייק פנס לעמוד בראש המאמצים של הממשל למלחמה בקורונה. 

הבחירה בפנס עלולה להתגלות כחרב פיפיות

במקום לתת לאנשי המקצוע במשרד הבריאות לנהל את העסק, ושראשם יהיה על המוקד במקרה של כישלון, טראמפ שם את כל הונו על מיגור הנגיף. מלחמה שצריכה להסתיים עד אפריל, אז מזג האוויר מתחמם. אבל יש מצב שזו מלחמה שהוא כבר הפסיד מראש, לפחות זו הכלכלית, שהייתה אמורה להפוך את היבחרותו לכהונה שנייה לקלה יותר. 

עד כמה הבחירה בפנס תמוהה זו העובדה שכבר נכשל במלחמה מול התפשטות של נגיף אחר. נגיף האיידס. כשהיה מושל אינדיאנה ב-2014 זיהו גורמי רפואה ואכיפה עלייה בשימוש בהרואין בעיירה בשם אוסטין המונה כ-4,200 בני אדם. ידעו גם שיש חולה איידס שמשתמש בסמים.

אז במקום לנסות ולעזור לצרכני ההירואין, פנס הכריז מלחמה על המזרקים. הוא אמנם אישר לנהל מדיניות של החלפת מזרקים בהמלצת הרשויות הרפואיות וארגוני מתנדבים למיניהם. אממה, במקביל חוקק חוק שכל החזקה של מזרק ללא אישור רופא, הפך לעבירה פלילית עם עונש של עד 2.5 שנות מאסר לעוברים על החוק.

בנובמבר 2014 היה מקרה אחד של נשא הנגיף. כעבור חצי שנה, במרץ 2015 כשחוקק את החוק היו באוסטין, 18 נשאים. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה היה מספיק כדי שזה יוכרז כמצב חירום על ידי הרשויות. ב-2017 כבר היו 215 מקרים של הידבקות. מתוך 4,200 בני אדם כן.

בקיצור, לא בטוח שפנס הוא האדם הנכון לתפקיד.

בוושינגטון פוסט יש כאלה שאומרים שאירועי סופת הוריקן קתרינה - שהחריבה את ניו אורלינס ב-2005 וגבתה את חייהם של לא פחות מ-1,833 בני אדם, עם דיווחים על פראות ואלימות קשה כתוצאה מהזנחה, על גבול הפושעת, של הממשלה המקומית והפדראלית - יחווירו לעומת התוצאות של הווירוס. 

המספרים קופצים במהירות. זה עדיין לא מיליונים. אבל אי אפשר לדעת כמה נדבקו באמת בנגיף החמקמק הזה. גם בארץ, רק המקרים שאנחנו מודעים אליהם מפורסמים. הסברה היא שהמספרים גבוהים משמעותית. אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים. 

מה אנחנו כן יודעים?

וכאן אנחנו מגיעים לסגר הראשון של ניו רושל שהוכרז שלשום על ידי מושל ניו יורק אנדרו קואומו. אחרים כבר הגיעו. כך בוושינגטון הבירה, שם הוכרז מצב חירום הלילה. ב-NBA ביטלו משחקים ואפילו השחקן טום הנקס חלה בקורונה. מגפה. עכשיו כבר סגרו את השמיים לאירופה. עכשיו נפל האסימון. יכול להיות שזה יהיה מאוחר מדי. 

הבעיה היא מה יקרה אם, כמו באיטליה, הסגרים יימשכו חודש ומעלה. טכנית הוא יכול להימשך יותר. הרבה יותר. עכשיו עם גרעונות משקי הבית וגרעונות הסקטור העסקי, ייתכן ואנחנו עומדים לצפות באפקט הדומינו במלוא עוצמתו ואכזריותו. וכזה שמזכיר להפליא את 2008.

כמעט כולם בארצות הברית ממונפים בצורה כזו או אחרת. גם בממשלה וגם חלק נרחב מהחברות. וככל שיגרר המצב, כך פחות ופחות אנשים יוכלו לשלם את ההלוואות שלהם ואת יתר ההתחייבויות שלקחו על עצמם.

זה, יחד עם חשש כן לפיטורים, יביאו את מרבית הציבור האמריקאי לצאת פחות ולצרוך פחות ולבזבז פחות, מה שאומר שהתאגידים האמריקאים הולכים להיפגע. מאוד. כמו כן, בנקים צפויים להקשיח עמדות בנוגע למתן הלוואות, מה שאומר שיכולת הצמיחה תיעצר. בקיצור, סלט.

​"האמריקאים יוציאו פחות - עסקים יקרסו"

אם זה יימשך, נגיע בסוף למסה קריטית ואז הבנקים יתחילו ליפול. בזה אחר זה. השאלה היא אם כמו ב-2008, גם הפעם יחלצו את הבנקים? האם ארצות הברית יכולה להרשות לעצמה עוד bailout, אחרי שכבר לקחה על עצמה חוב במשבר הקודם?

בחודש שעבר החוב בארצות הברית הגיע ל-14 טריליון דולר בעקבות עלייה בנטילת משכנתאות. הסקטור ממונף לחלוטין. "אנחנו יותר מודאגים מהחוב של הסקטור העסקי שטפח לרמות היסטוריות", אומר יונתן כץ, כלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "היום במונחי חוב-תוצר הוא גבוה יותר ממשקי הבית". 

"אני מסכים שאם חודשיים לא יקבלו משכורות, כנראה שנתחיל לראות אפקט של פשיטות רגל מסיבי", הוסיף. "העסקים הנפיקו כל מיני אג"חים קונצרניים. אמרו שלהחזיר את החוב כל כך זול, זה לא נורא שזה עלה. עכשיו מגיע השוק. מפעלים יהיו סגורים. אנשים יצאו ויוציאו פחות ולא יהיה לאן לגלגל את החובות. 

"הדאגה המיידית תעבור דרך פשיטות רגל של חברות. מספיק שאדם חושש לצאת לחדר הכושר או להופעות או למסעדות. המשק כל כך מבוסס על צריכת שירותים של בריאות ובידור וספורט. פתאום כל הענפים משותקים ונראה פשיטות רגל, עם המשך הדימום האיטי של התפשטות המחלה. 

איך זה משפיע על הכלכלה האמריקאית?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסעוד 12/03/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    הוא כזה אידיוט שהם בנחישות שלהם ובטיפול הנכון יורידו אותו על הברכיים. ונשכח שהיתה פעם אמריקה.
לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי |

מניית אורקל Oracle Corp -1.94%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן

מרק דיווחה אתמול על התקדמות בפיתוח תרופה לסרטן; ענקיות הפארמה במרוץ לתרופות דור חדש של תרופות לסרטן, המבוססות על שילוב של מנגנוני פעולה קיימים - חיבור בין אימונותרפיה לעיכוב כלי דם בגידול. ההבטחה גדולה, אך ההוכחות עדיין מוגבלות. מיליארדי דולרים מושקעים במרוץ שבו כל שיפור של שברי אחוזים עשוי להיות שווה הרבה מאוד, אך עלול יסתיים באכזבה - ואולי יוביל לפריצת דרך אמיתית

עוזי גרסטמן |

שוק התרופות האונקולוגיות בגל עצום של השקעות ומרוץ גלובלי, אחר מה שנראה כמו הדור הבא של התרופות נגד סרטן. אלא שהפעם, בניגוד לפריצות דרך שהסתמכו על גילויים מדעיים מהפכניים, ההתלהבות נובעת ממודל פשוט בהרבה: שילוב של תרופות קיימות לכדי מולקולה אחת חדשה. המודל הזה מתמקד בשני חלבונים מוכרים היטב בתחום - PD-1 ו-VEGF, ששניהם ממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות סרטן. PD-1 הוא חלבון שמופיע על פני תאי מערכת החיסון ותפקידו לבלום את פעילותם, כדי למנוע מתקפות שווא על רקמות בריאות. אבל תאי סרטן למדו “לנצל” את המנגנון הזה, ובכך הם מתחמקים מהתקפה חיסונית. כאן נכנסות לתמונה תרופות אימונותרפיות כמו קיטרודה של מרק (Merck), שחוסמות את PD-1 ומחזירות למערכת החיסון את כוחה לתקוף את הגידול.

לעומת זאת, VEGF הוא חלבון המעודד יצירת כלי דם חדשים - תהליך חיוני להזנת הגידול הסרטני. תרופות כמו Avastin של Roche חוסמות את VEGF, ובכך הן “מרעיבות” את הגידול ומאטות את התפשטותו. שתי הגישות האלה קיימות כבר שנים, אך ההצלחה שלהן מוגבלת: רבות מהתרופות מצליחות להאט את המחלה, אך רק לעתים נדירות הן מצליחות להאריך חיים בצורה משמעותית.

מכאן נולדה הרעיון החדש של תעשיית התרופות: ליצור מולקולה אחת שתשלב את שתי הגישות יחד - נוגדן “ביספציפי” (Bispecific Antibody) שמסוגל במקביל לעכב גם את PD-1 וגם את VEGF. המחשבה פשוטה אך מפתה: אולי דווקא השילוב בין חסימת מערכת החיסון של הסרטן לבין עיכוב אספקת הדם שלו ייצור אפקט חזק יותר.

מיליארדים על תקווה מדעית

למרות שהרעיון עדיין רחוק מהוכחה קלינית רחבה, חברות התרופות לא מחכות לתוצאות. מאז תחילת 2024 נחתמו עסקות ענק בשווי כולל של יותר מ-6 מיליארד דולר בין תאגידי ענק כמו פייזר, מרק, בריסטול מאיירס Squibb ו-BioNTech לבין חברות ביוטכנולוגיה, בעיקר מסין, שפיתחו את התרופות הראשונות מהסוג הזה. מדובר בהיקף השקעות שמתקרב לתקציב השנתי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב.

אחת העסקות שסימנו את תחילת ה“בהלה לזהב” החדשה היתה בין Summit Therapeutics האמריקאית ל-Akeso הסינית ב-2022, בעסקה שהציתה גל של השקעות נוספות. מאז כמעט כל ענקית פארמה חיפשה לעצמה גרסה משלה לתרופה דומה. בריסטול מאיירס, לדוגמה, שילמה ל-BioNTech סכום שעשוי להגיע ל-11.1 מיליארד דולר כדי לרכוש רישיון על תרופה דו-פעולתית המפותחת ביותר מעשרה סוגי סרטן שונים. חברות התרופות מצדיקות את ההוצאה האדירה בכך שכל שיפור, אפילו מזערי, באפקטיביות התרופות האונקולוגיות עשוי להפוך למכרה זהב כלכלי. מספיק שתרופה אחת תראה עלייה של כמה חודשים בתוחלת החיים כדי להפוך למוצר שמגלגל מיליארדים. דוגמה לכך היא קיטרודה עצמה - תרופה שהכניסה בשנה שעברה למרק כמעט 30 מיליארד דולר.