הסנאריו ביום שלישי האחרון היה מושלם. מאחוריה נשקף נוף תל אביבי מרהיב מהקומה ה-28 של מגדל חג'ג' שברחוב הארבעה, במתחם פרטרנס אנד קו, יחד עם עוד צמד מיכליות - עו"ד מיכל מור קופל, מנכ"לית משותפת של איגוד הדירקטורים בישראל ועו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת התחרות בארדינסט – היא ישבה מחויכת, נינוחה ואפילו ניחן עליה שהיא קצת ב-high.

כן, האירוע הזה היה תפור למידותיה של יו"ר רשות התחרות מיכל הלפרין, מי שלפני תפקידה הנוכחי שהחל במאי 2016, כיהנה כעשור כראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד מיתר לינקוורניק – מהמשרדים הגדולים בארץ למיזוגים, רכישות והתמודדות יומיומית עם רשות התחרות – לשם היא הגיעה אחרי שהייתה במשך 4 שנים היועצת המשפטית של הממונה על ההגבלים העסקיים; הגלגול הקודם של רשות התחרות.

האירוע המדובר, אגב, אורגן על ידי איגוד הדירקטורים בישראל.

חדר מלא בדירקטורים מאושרים

היא באמת נראתה מאושרת. גם המשתתפים שם היו מאושרים. לא בגלל היד התקיפה שלה נגד מונופולים, דואופולים או קרטלים. נכון היו שאלות, אבל זה לא מה שעניין את הקהל. את רוב המשתתפים עניין דבר אחד בלבד – מה עמדתה של הלפרין לגבי העמדה לדין של דירקטורים במקרה שהם לוקחים חלק במניעת תחרות.

כדי לקצר סיפור קצר ממילא – אין לה כוונה להעמיד דירקטורים לדין. היא מעולם גם לא התכוונה לעשות זאת. יותר מכך, היא התפארה ש"בחוק הדירקטורים הושמט הסעיף בנוגע לאחריות על דירקטורים. בסעיף הקודם היתה אחריות מוחלטת שהותוותה ע"י אחריות שילוחית במסגרת חוק ההגבלים העסקיים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"בעניין הזה נשמעו להוראות משרד המשפטים. שם לא רוצים שוני בין החוק לחוק אחר. העברנו את האחריות השילוחית לאחריות פיקוחית. זו הקלה עצומה על המנהלים. אפילו הורידו לשנה מאסר בלבד, וויתרו על הדרישות מצד הדירקטורים", אמרה.

בקיצור, היא התקפלה לטובת מי שרבים מחשיבים אותם כבני בריתה – בעלי ההון. יותר חמור מכל זה שהיא התפארה בזה שגלגלה אחורה את הרגולציות בנושא, בניסיון להעביר את חוק הדירקטורים בכנסת במהירות "ממש ברגע האחרון ובלחץ זמן – כמו בסרט מתח".

סליחה? דברים שכאלה לא צריכים להיעשות במחטף. הם אינהרנטיים למשק ולשוק ההון ובטווח הארוך, זה עלול לייצר יותר נזק מתועלת. העיקר שהיא חיה בסרט מתח.

יש סיבה למה הדירקטורים הפכו למטרות

בהחלט מדובר ביום חג עבור הדירקטורים. הרי רק בשנה שעברה קבע בית המשפט בפרשת אי.די.בי של נוחי דנקנר – זה שיצא לאחרונה מהכלא – שדירקטורים ובכירים לשעבר בתאגיד יחזירו לבנק 15 מיליון שקל, בשל יצירת מצג שווא וקבלת הלוואות וקו אשראי שלא בתום לב, לאחר שהסבו נזק של כ-150 מיליון שקל.

• האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
• ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בכלל, בשנים האחרונות, ובצדק, הופעל לחץ משפטי על דירקטורים לעשות את מלאכתם. הם הפכו למטרה משפטית לגיטימית. כי אם הם מתפקדים כחותמת גומי של יו"ר הדירקטוריון ובעלי המניות, הם בעצם מועלים בתפקידם ועליהם לשאת באחריות הנדרשת אם פעולותיהם נעשו שלא בתום לב – ובמיוחד אם פעלו כדי למנוע תחרות.

על זה הלפרין כנראה שלא שמעה.

אז מי כן חשוף לידה הקשה של הרשות? מנהלים שנמצאים יום יום בחברה ועושים את הפעולות השוטפות. הם האחראיים. אותם היא תרדוף. בבחינת להרוג את השליח. כי הדירקטורים, שאחראיים על התוויית הדרך האמיתית בחברה, להם אין אחריות. לא במישרין, לא בעקיפין ולא אחריות שילוחית. רק המנכ"ל ומטה ירגישו את נחת זרועה של הרשות.

בפתח דבריה הלפרין סיפרה על הקנס שהשיתה על החברה המרכזית למשקאות, על הקנס לשסטוביץ ועל הא ועל דא. נכון, הקנס בסך 39 מיליון שקל שהושת על יבואנית קוקה קולה הוא הגדול בהיסטוריה של המדינה, אבל עם כל הכבוד, הקנס הזה לא מדגדג את החברה הפרטית הגדולה בישראל. אפילו לא קצת. במושגי עולם התחבורה, הלפרין נתנה להם דו"ח על חנייה לא חוקית בכחול לבן – היא לא גררה להם את הרכב.

אותו דבר עם שסטוביץ, ששר הכלכלה אלי כהן, דחק בה לאחרונה להכיר ביבואנית, יחד עם חברת דיפלומט, היבואנית הגדולה בארץ לטואלטיקה, כמונופולים. היא סירבה. היא יכלה להכיר ביבואניות המזון הגדולות ויבואניות הטואלטיקה כקרטל. שוב, היא אפילו לא נתנה קנס לשסטוביץ, גם לאחר שנתפסו בקלקלתם והציגו מצגי שווא לרשויות בנוגע לייבוא של מוצרי קולגייט ומניעה של ייבוא מקביל.

לא מספיקות לה הדורסנות של היבואנים, האחראיים הכמעט בלעדיים על יוקר המחייה בישראל, שלפי אינספור דיווחים מקשים על ייבוא מקביל וממררים את החיים למי שכן מנסה, באמצעות שימוש בלוביסטים בכנסת והפעלת רשת קשרים ענפה כדי לחסום כל תחרות.

פייסבוק וגוגל מונופול? אין לי מה לומר על זה.

עד כמה זחוחה הייתה הלפרין? בנוגע לשאלה על מונופול של נמל אשדוד – זה שגם ככה יישבר בקרוב עם פתיחתם של 2 נמלים חדשים בישראל – היא התגאתה שבקרוב נראה פסיקה ראשונה של בית משפט בתחום המונופולים אחרי שנים. אממה, את התהליך החל בכלל קודמה בתפקיד. אז על מה ההתפארות? על זה שהגעת לקו הסיום?

כשנשאלה לגבי חלקם של גוגל ופייסבוק, המחזיקים בעצם בדואופול כלל עולמי על הפרסום באינטרנט וגם בישראל, ואם יש לה כוונה לפעול נגדם, הייתה לה תשובה מאוד מעניינת, הייתי אומר חלשה להחריד.

"אין הכרזה על קבוצות ריכוז אלה ע"פ חוק", אמרה. "אני צריכה לדעת מה לבוא ולהגיד להם. כרגע אני לא יודעת. נכון שהפרסום המסורתי בעיתונות נפגע. בטלוויזיה פחות. זה שהאינטרנט מאתגר את העולם הישן לא מעיד על מונופול או דואופול".

אתם מבינים, היא לא יודעת...

באנגלית קוראים לזה LOL. לצחוק בקול גדול. קודם כל, ההערה שלה על רווחי הטלוויזיה במקרה הטוב מעידה על בורות. כבר שנים שהרווחים של החברות האלה נשחקות בגלל התכווצות של תקציבי פרסום. הרי מה היה כל הסבב של פירוק הערוצים המסחריים, איחודם וכו'? רק קשת מחזיקה את הראש מעל המים וזה גם ובעיקר משיתופי הפעולה שהיא עושה בעולם ומכירת הפקות מקור לארצות הברית ובריטניה.

כיום האיחוד האירופי הכיר בשתי ענקיות אלה דה פקטו כגורמים מונופוליסטיים ובוחן דרכים איך למסות אותם בצורה אפקטיבית וגם להגביל את כוחם. הלפרין, משום מה, לא שמעה על זה.

הלפרין חכמה על חלשים ומעקרת את הרשות

אז במי כן נלחמת הרשות? בקרטל הגזם, בקרטל מתקני המעליות, וגם בחלק משותפויות הגז והנפט – שהדם שלהם די הותר. עם יצחק תשובה, שמראש נאלץ לוותר על מאגר תמר, היא לא התעסקה. מה אני אגיד לכם חתיכת הישגים לתפארת.

כישלון מהדהד נוסף שלה הוא המלחמה באיחוד בין בנקים מזרחי-טפחות ובנק אגוד. היא קיבלה סנוקרת, יש לומר נוקאאוט. מי שקרקסה אותה באותו כישלון צורם, היא דליה טל, הבוסית הקודמת שלה במיתר-ליקוורניק.

יתר על כן, באיחוד של שני הבנקים היא נלחמה, אבל מישהו שמע על המלחמה שלה בדואופול פועלומי? בטח שלא. למה שתשמעו? אפס וגורנישט. 

הישג נוסף אותו היא זוקפת לזכותה, זה שחברות לא יצטרכו לדווח על עסקאות שעלולות לפגוע בתחרות - אבל אם ייתפסו, ישלמו גם ישלמו. "יותר מזה", אמרה הלפרין, "בהחלטה הזו העברתי את נטל ההוכחה לרשות". 

כלומר היא סירסה את הגוף שעליו היא אמונה. אין לה כל דרך או יכולת לבדוק את כל הסקטורים כל הזמן. אי הדיווח אמנם מוריד חסמים בפני חברות רבות, אבל גם מתפקדת כפרצה הקוראת לגנב. אל תדאגו גנבים, הנטל עכשיו עבר לרשות התחרות. 

היי שלום מיכל, תודה על הכול

בקיצור, אם מסתכלים על רשימת "ההישגים" של הלפרין, אפשר לומר שאת התחרות היא לא משרתת. ממש לא. הביקורת כלפיה היא שהיא משרתת את בעלי ההון ולא את הציבור שעל הגנתו היא אמונה. קשה להתווכח עם זה.

מה שנותר לנו לאחל להלפרין, זה שלא יאשרו לה קדנציה נוספת ושהיא תמשיך לתפקיד הבא שלה, שסביר להניח שיהיה כשותפה במשרד עורכי דין ענק או שתעבוד עבור אחת מהחברות הגדולות במשק – בדיוק כמו שעשתה בסבב הקודם שלה.