לא תחרותית: בצד של מי את מיכל הלפרין?
הסנאריו ביום שלישי האחרון היה מושלם. מאחוריה נשקף נוף תל אביבי מרהיב מהקומה ה-28 של מגדל חג'ג' שברחוב הארבעה, במתחם פרטרנס אנד קו, יחד עם עוד צמד מיכליות - עו"ד מיכל מור קופל, מנכ"לית משותפת של איגוד הדירקטורים בישראל ועו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת התחרות בארדינסט – היא ישבה מחויכת, נינוחה ואפילו ניחן עליה שהיא קצת ב-high.
כן, האירוע הזה היה תפור למידותיה של יו"ר רשות התחרות מיכל הלפרין, מי שלפני תפקידה הנוכחי שהחל במאי 2016, כיהנה כעשור כראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד מיתר לינקוורניק – מהמשרדים הגדולים בארץ למיזוגים, רכישות והתמודדות יומיומית עם רשות התחרות – לשם היא הגיעה אחרי שהייתה במשך 4 שנים היועצת המשפטית של הממונה על ההגבלים העסקיים; הגלגול הקודם של רשות התחרות.
האירוע המדובר, אגב, אורגן על ידי איגוד הדירקטורים בישראל.
חדר מלא בדירקטורים מאושרים
היא באמת נראתה מאושרת. גם המשתתפים שם היו מאושרים. לא בגלל היד התקיפה שלה נגד מונופולים, דואופולים או קרטלים. נכון היו שאלות, אבל זה לא מה שעניין את הקהל. את רוב המשתתפים עניין דבר אחד בלבד – מה עמדתה של הלפרין לגבי העמדה לדין של דירקטורים במקרה שהם לוקחים חלק במניעת תחרות.
כדי לקצר סיפור קצר ממילא – אין לה כוונה להעמיד דירקטורים לדין. היא מעולם גם לא התכוונה לעשות זאת. יותר מכך, היא התפארה ש"בחוק הדירקטורים הושמט הסעיף בנוגע לאחריות על דירקטורים. בסעיף הקודם היתה אחריות מוחלטת שהותוותה ע"י אחריות שילוחית במסגרת חוק ההגבלים העסקיים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בעניין הזה נשמעו להוראות משרד המשפטים. שם לא רוצים שוני בין החוק לחוק אחר. העברנו את האחריות השילוחית לאחריות פיקוחית. זו הקלה עצומה על המנהלים. אפילו הורידו לשנה מאסר בלבד, וויתרו על הדרישות מצד הדירקטורים", אמרה.
בקיצור, היא התקפלה לטובת מי שרבים מחשיבים אותם כבני בריתה – בעלי ההון. יותר חמור מכל זה שהיא התפארה בזה שגלגלה אחורה את הרגולציות בנושא, בניסיון להעביר את חוק הדירקטורים בכנסת במהירות "ממש ברגע האחרון ובלחץ זמן – כמו בסרט מתח".
סליחה? דברים שכאלה לא צריכים להיעשות במחטף. הם אינהרנטיים למשק ולשוק ההון ובטווח הארוך, זה עלול לייצר יותר נזק מתועלת. העיקר שהיא חיה בסרט מתח.
יש סיבה למה הדירקטורים הפכו למטרות
בהחלט מדובר ביום חג עבור הדירקטורים. הרי רק בשנה שעברה קבע בית המשפט בפרשת אי.די.בי של נוחי דנקנר – זה שיצא לאחרונה מהכלא – שדירקטורים ובכירים לשעבר בתאגיד יחזירו לבנק 15 מיליון שקל, בשל יצירת מצג שווא וקבלת הלוואות וקו אשראי שלא בתום לב, לאחר שהסבו נזק של כ-150 מיליון שקל.
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בכלל, בשנים האחרונות, ובצדק, הופעל לחץ משפטי על דירקטורים לעשות את מלאכתם. הם הפכו למטרה משפטית לגיטימית. כי אם הם מתפקדים כחותמת גומי של יו"ר הדירקטוריון ובעלי המניות, הם בעצם מועלים בתפקידם ועליהם לשאת באחריות הנדרשת אם פעולותיהם נעשו שלא בתום לב – ובמיוחד אם פעלו כדי למנוע תחרות.
על זה הלפרין כנראה שלא שמעה.
אז מי כן חשוף לידה הקשה של הרשות? מנהלים שנמצאים יום יום בחברה ועושים את הפעולות השוטפות. הם האחראיים. אותם היא תרדוף. בבחינת להרוג את השליח. כי הדירקטורים, שאחראיים על התוויית הדרך האמיתית בחברה, להם אין אחריות. לא במישרין, לא בעקיפין ולא אחריות שילוחית. רק המנכ"ל ומטה ירגישו את נחת זרועה של הרשות.
בפתח דבריה הלפרין סיפרה על הקנס שהשיתה על החברה המרכזית למשקאות, על הקנס לשסטוביץ ועל הא ועל דא. נכון, הקנס בסך 39 מיליון שקל שהושת על יבואנית קוקה קולה הוא הגדול בהיסטוריה של המדינה, אבל עם כל הכבוד, הקנס הזה לא מדגדג את החברה הפרטית הגדולה בישראל. אפילו לא קצת. במושגי עולם התחבורה, הלפרין נתנה להם דו"ח על חנייה לא חוקית בכחול לבן – היא לא גררה להם את הרכב.
אותו דבר עם שסטוביץ, ששר הכלכלה אלי כהן, דחק בה לאחרונה להכיר ביבואנית, יחד עם חברת דיפלומט, היבואנית הגדולה בארץ לטואלטיקה, כמונופולים. היא סירבה. היא יכלה להכיר ביבואניות המזון הגדולות ויבואניות הטואלטיקה כקרטל. שוב, היא אפילו לא נתנה קנס לשסטוביץ, גם לאחר שנתפסו בקלקלתם והציגו מצגי שווא לרשויות בנוגע לייבוא של מוצרי קולגייט ומניעה של ייבוא מקביל.
לא מספיקות לה הדורסנות של היבואנים, האחראיים הכמעט בלעדיים על יוקר המחייה בישראל, שלפי אינספור דיווחים מקשים על ייבוא מקביל וממררים את החיים למי שכן מנסה, באמצעות שימוש בלוביסטים בכנסת והפעלת רשת קשרים ענפה כדי לחסום כל תחרות.
פייסבוק וגוגל מונופול? אין לי מה לומר על זה.
עד כמה זחוחה הייתה הלפרין? בנוגע לשאלה על מונופול של נמל אשדוד – זה שגם ככה יישבר בקרוב עם פתיחתם של 2 נמלים חדשים בישראל – היא התגאתה שבקרוב נראה פסיקה ראשונה של בית משפט בתחום המונופולים אחרי שנים. אממה, את התהליך החל בכלל קודמה בתפקיד. אז על מה ההתפארות? על זה שהגעת לקו הסיום?
כשנשאלה לגבי חלקם של גוגל ופייסבוק, המחזיקים בעצם בדואופול כלל עולמי על הפרסום באינטרנט וגם בישראל, ואם יש לה כוונה לפעול נגדם, הייתה לה תשובה מאוד מעניינת, הייתי אומר חלשה להחריד.
"אין הכרזה על קבוצות ריכוז אלה ע"פ חוק", אמרה. "אני צריכה לדעת מה לבוא ולהגיד להם. כרגע אני לא יודעת. נכון שהפרסום המסורתי בעיתונות נפגע. בטלוויזיה פחות. זה שהאינטרנט מאתגר את העולם הישן לא מעיד על מונופול או דואופול".
אתם מבינים, היא לא יודעת...
באנגלית קוראים לזה LOL. לצחוק בקול גדול. קודם כל, ההערה שלה על רווחי הטלוויזיה במקרה הטוב מעידה על בורות. כבר שנים שהרווחים של החברות האלה נשחקות בגלל התכווצות של תקציבי פרסום. הרי מה היה כל הסבב של פירוק הערוצים המסחריים, איחודם וכו'? רק קשת מחזיקה את הראש מעל המים וזה גם ובעיקר משיתופי הפעולה שהיא עושה בעולם ומכירת הפקות מקור לארצות הברית ובריטניה.
כיום האיחוד האירופי הכיר בשתי ענקיות אלה דה פקטו כגורמים מונופוליסטיים ובוחן דרכים איך למסות אותם בצורה אפקטיבית וגם להגביל את כוחם. הלפרין, משום מה, לא שמעה על זה.
הלפרין חכמה על חלשים ומעקרת את הרשות
אז במי כן נלחמת הרשות? בקרטל הגזם, בקרטל מתקני המעליות, וגם בחלק משותפויות הגז והנפט – שהדם שלהם די הותר. עם יצחק תשובה, שמראש נאלץ לוותר על מאגר תמר, היא לא התעסקה. מה אני אגיד לכם חתיכת הישגים לתפארת.
כישלון מהדהד נוסף שלה הוא המלחמה באיחוד בין בנקים מזרחי-טפחות ובנק אגוד. היא קיבלה סנוקרת, יש לומר נוקאאוט. מי שקרקסה אותה באותו כישלון צורם, היא דליה טל, הבוסית הקודמת שלה במיתר-ליקוורניק.
יתר על כן, באיחוד של שני הבנקים היא נלחמה, אבל מישהו שמע על המלחמה שלה בדואופול פועלומי? בטח שלא. למה שתשמעו? אפס וגורנישט.
הישג נוסף אותו היא זוקפת לזכותה, זה שחברות לא יצטרכו לדווח על עסקאות שעלולות לפגוע בתחרות - אבל אם ייתפסו, ישלמו גם ישלמו. "יותר מזה", אמרה הלפרין, "בהחלטה הזו העברתי את נטל ההוכחה לרשות".
כלומר היא סירסה את הגוף שעליו היא אמונה. אין לה כל דרך או יכולת לבדוק את כל הסקטורים כל הזמן. אי הדיווח אמנם מוריד חסמים בפני חברות רבות, אבל גם מתפקדת כפרצה הקוראת לגנב. אל תדאגו גנבים, הנטל עכשיו עבר לרשות התחרות.
היי שלום מיכל, תודה על הכול
בקיצור, אם מסתכלים על רשימת "ההישגים" של הלפרין, אפשר לומר שאת התחרות היא לא משרתת. ממש לא. הביקורת כלפיה היא שהיא משרתת את בעלי ההון ולא את הציבור שעל הגנתו היא אמונה. קשה להתווכח עם זה.
מה שנותר לנו לאחל להלפרין, זה שלא יאשרו לה קדנציה נוספת ושהיא תמשיך לתפקיד הבא שלה, שסביר להניח שיהיה כשותפה במשרד עורכי דין ענק או שתעבוד עבור אחת מהחברות הגדולות במשק – בדיוק כמו שעשתה בסבב הקודם שלה.
- 18.משרדי ארדינסט אינם ברח׳ הארבעה (ל"ת)רותם 28/02/2020 15:43הגב לתגובה זו
- 17.ישראל 27/02/2020 14:32הגב לתגובה זובכל מקרה היא צריכה לעוף מהתפקיד מזמן ויפה שעה אחת קודם. הסיבה למחירים הגבוהים במדינת ישראל בכל כיוון שבודקים קשור לחוסר תיקודה הקשה של הגברת מיכל הלפרין !
- 16.נא להכיר -מיכל הלפרין - " יו"ר רשות אי התחרות " (ל"ת)אריק בר 27/02/2020 14:28הגב לתגובה זו
- 15.צוללת 27/02/2020 13:05הגב לתגובה זושר המשפטים, המבקר והממונה הם קצה קצהו מה שמתרחש. בשם טמטום שנקרא ימין אידיאולוגי וסיפוח שטחים משחילים אותנו בבריאות יוקר המחיה ,חינוך. יהיה קשה מאד להחזיר את הגלגל לאחור. אל תגידו לא ידענו.
- 14.ערן 27/02/2020 12:22הגב לתגובה זווהציבור
- 13.כל התקופה בתקופתו של ביבי (ל"ת)רון 27/02/2020 12:21הגב לתגובה זו
- 12.המומחה 27/02/2020 12:03הגב לתגובה זומי מינה אותה ?????????
- מי מינה אותה?ביבי (ל"ת)דודו 27/02/2020 12:27הגב לתגובה זו
- 11.מיכל הלפרין (ל"ת)אמ 27/02/2020 11:58הגב לתגובה זו
- 10.עמרם. 27/02/2020 10:55הגב לתגובה זומי מינה אותה?
- 9.אחד 27/02/2020 10:43הגב לתגובה זוחפשו את מי שלחץ למינוי...
- 8.מושיקו 27/02/2020 10:31הגב לתגובה זובעשר שנים האחרונות הצליח הליכוד יחד עם שותפיו להכניס למערכת הציבורית נושאי כלים שמפחדים צהל של עצמם מי שהרים ראש כמו דודי גילה קיבל בעיטה החוצה כי יש לו עמוד שדרה ככה זה שישי ראש ממשלה חסר עמוד שדרה ומילה ... הוא רק פקה פקה מכונת תעמולה ..שם זה נגמר
- 7.מייד (ל"ת)לכי הבייתה 27/02/2020 10:25הגב לתגובה זו
- 6.דון 27/02/2020 10:25הגב לתגובה זובטוח אצל אלה שעשתה להם רק טוב
- דודו 27/02/2020 12:28הגב לתגובה זועבדה במשרד שמייצג את כל המונופולים והקרטלים. ביבי מינה אותה כדי שתטפל בהם, והיא באמת מטפלת בהם מצוין
- 5.רוני 27/02/2020 10:25הגב לתגובה זוכנופיית השלטון ממנה, במתכוון, אנשים לא ראויים ובלתי כשירים לתפקידיהם. הכלבים נובחים ושיירת השלטון עוברת, מבחירות לבחירות. ישראל בדרך הבטוחה להיהפך למדינת בננות.
- 4.אנדי 27/02/2020 10:16הגב לתגובה זועוד מינוי של ביבי לשמור על הקרטלים והמונופולים ובעלי ההון. והעם כנראה תומך אז מה הבעיה?
- 3.רון 27/02/2020 10:00הגב לתגובה זומדינה שלמה לא צריכה לסבול בגלל אנשים כאלה מפחדת ? רוצה לחממם את הכיסא ? תתקדמי הלאה !!
- 2.ניתוח כלכלי 27/02/2020 09:51הגב לתגובה זויותר מדי מוטה לטובת העסקית מכורך הניסיון שלה לייצג את המגזר העסקי. טעות גדולה המינוי שלה. במקום לדאוג לציבור - היא ממשיכה לדאוג למונופולים הדורסניים שיוצרים פה את יוקר המחיה. בושה!
- 1.ori 27/02/2020 09:50הגב לתגובה זוהגרועה ביותר שידענו מתמיד בתפקיד הזה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
