אין רגע דל בטבע: דיווח כי הצעת הפשרה בפרשת משככי הכאבים נדחתה
לאחר שזינקה מוקדם יותר השבוע בעקבו הדוחות הטובים (לכתבה המלאה), מניית טבע הישראלית (סימול: TEVA) בולטת ב-2 ימי המסחר האחרונים עם ירידות של 10%. ברקע לירידה, סוגיית משככי הכאבים בארה"ב חוזרת לכותרות.
ע"פ דיווח בוול סטריט ג'ורנל, הצעת הפשרה שהוגשה בפרשה מצד החברות נדחתה ע"י התובעים הכלליים של 21 מדינות, רובן המכריע מדינות בעלות אופי דמוקרטי.
שאר המניות הקשורות לפרשה מגיבות לדיווח בירידות חדות. ע"פ הדיווח, החברות הקשורות לפרשה הן: טבע (סימול:TEVA), מלינדקרודט (סימול:MNK), ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול:JNJ), ואמניל פרמסוטיקלס (סימול:ARMX). בנוסף, 2 מפיצות גדולות: אמריסורס ברגן (סימול:ABC) ומקסון (סימול:MCK).
המשא ומתן בין הצדדים מתנהל מאז אוקטובר האחרון. נזכיר כי באוקטובר דיווחה טבע על הסכם פרשה מסתמן עם מספר מדינות. במסגרת ההסכם, החברה צפויה לתרום בופרנורפין נלוקסון (Suboxone®), בשווי של קרוב ל-30 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות (לכתבה המלאה). בנוסף, טבע תספק גם תשלום מזומן של עד 250 מיליון דולר במשך 10 שנים. בפועל, המשמעות של הסכם זה היא הוצאה נמוכה משמעותית לשנים הקרובות (בסביבות 2.5 מיליארד דולר). ההסכם היה צפוי להיסגר על לסוף 2019, אך עדיין לא נחתם. הדיווח הערב מוריד עוד יותר את הסיכויים לחתימה.
בתוך כך, התגובה בשוק האג"ח מתונה יחסית לתנודה במחיר המניה. התשואה על אגרות החוב ל-2024 עולה לרמה לשל 4.3%, אך היא עדיין ברמות שפל של שנתיים וחצי.
- 7.דוד 16/02/2020 08:38הגב לתגובה זולמיטב ידיעתי עדיין הסכם הפשרה טרם נדחה ועדיין מנהלים מגעים. להערכתי השופט יכפה על הצדדים את ההסכם והוא יחתם לפני תחילת המשפט.
- 6.בוריס 15/02/2020 21:17הגב לתגובה זוכנראה מנסה לחלץ את השורטים בושה צריך לתת להם להרקב מטומטם מי שמוכר עכשיו עיסקה תהיה כולם רוצים עיסקה כמה שיותר מהר (חוץ מעוכרי הדין)
- 5.תיקון 40 הגישו תביעות 21 מתוכם דחו ...כך שזה כרגע תיקו (ל"ת)דני 15/02/2020 17:45הגב לתגובה זו
- 4.40 מדינות הגישו תביעות מתוכם 10 מקבלות את הפשרה ו30 דו (ל"ת)דני 15/02/2020 17:43הגב לתגובה זו
- 3.דודי 15/02/2020 10:46הגב לתגובה זובמקום ARMX צריך להיות AMRX
- 2.שמוליק 15/02/2020 10:33הגב לתגובה זובפועל המצב הרבה יותר גרוע לא הייתי נוגע
- 1.שמוליק 14/02/2020 21:40הגב לתגובה זולדעתי השופט יכופף את ההסכם עם יש רוב מדינות שמסכימות. זה כמו דייר סרבן בפינוי בינוי - תמיד יש כאלה שרוצים יותר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
