איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

למה בעלי עניין מכרו לציבור מניות ב-5.5 מיליארד שקל בשנה החולפת?

שיעור אחזקות הציבור במניות ממשיך לגדולרל בהתמדה. בסוף 2019 הוא עומד על 63.5% כאשר לפני עשור הוא היה 55% - האם יש כאן מסר חבוי של בעלי השליטה? לא בטוח

איתן גרסטנפלד | (1)

על פי נתוני הבורסה  בשנת 2019, מכרו בעלי עניין לציבור מניות בשווי של יותר מ-5.5 מיליארד שקל, אשר הביאו לעלייה בשיעור אחזקות הציבור במניות לכ-63.5%. חוק הריכוזיות היה הגורם המרכזי, שהוביל למכירות בעלי העניין השנה.

בתוך כך, מאז שנת 2010 התגברו מכירות מניות ע"י בעלי עניין כך ששיעור החזקות הציבור במניות עולה בהתמדה. כך, שיעור החזקות הציבור בשנת 2010 עמד על כ-55% ובסוף שנת 2019 הגיע ל-63.5%. העובדה הפשוטה - בעלי השליטה מממשים, אבל האם זה אומר שהם חושבים שהמחירים גבוהים? לא בטוח. מצד אחד - במקרים רבים הסתבר שהמימושים של בעלי שליטה היו מתוזמני חכם בדיעבד - הם יודעים ומכירים את העסק שלהם והחלטת מכירה של חבילת מניות קשורה גם (אבל לא רק) להערכתם לגבי המחיר.  מצד שני - שוק ההון עשוי להפתיע גם אותם. ריבית נמוכה, ביקושים גבוהים למניות ועלייה ברמת המכפילים, הן תופעות גלובליות שהזניקו את המניות בעשור האחרון.מי שמכר לא בהכרח הרוויח. 

מעבר לכך - המימושים בבורסה שלנו מגיעים גם בגלל חוק הריכוזיות שחייב את בעלי השליטה להיפרד משכבה בפירמידה. מימוש כזה הוא לא בחירה, אלא מימוש על פי חוק, ולכן הוא לא מרמז על הערכת הבעלים ביחס למחיר המניה.        

וזו לא הסיבה העיקרית למימושים. לדברי אנשי מחלקת המחקר בורסה, בשנים הקודמות מכירות בעלי העניין נבעו כתוצאה מהרפורמה במדדי הבורסה, שהשלב האחרון בה הושלם בפברואר 2018. מכירות בעלי העניין הגיעו לשיאן ב-2018 עם כ-13 מיליארד שקל. לעומת זאת, השנה רוב המכירות היו עקב חוק הריכוזיות, מאחר שעד סוף 2019 היו חייבים בעלי השליטה והחברות לעמוד בדרישות השלב האחרון שלו.

המכירות באלוני חץ ובגב ים בראש

המכירה הגדולה ביותר של בעל עניין השנה הייתה של דוד ורטהיים, שמכר כ-14% ממניות אלוני חץ בשווי כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה, התבצעה בעקבות חוק הריכוזיות, שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות. לאור העובדה שורטהיים מחזיק בשליטה גם בבנק מזרחי-טפחות, ולאחר שהון המניות של החברה גדל, ורטהיים חדל להיות בעל עניין באלוני חץ. 

מקור: הבורסה לניירות הערך

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתי 27/01/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
    כאשר בעלי שליטה מוכרים, תמכרו גם אתם
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.