הצפות הצפה שטפונות
צילום: Istock

הצפות? מסתבר שאפשר לעשות מזה כסף

בנק ההשקעות לומברד אודייה פרסם מאמר מקיף ובו התייחס לכך שמפגעי מזג האוויר והצפות, הן הזדמנות לבחון השקעה בחברות המפתחות פתרונות אקלים; הנה מה שהחברות הללו עשו בסין
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה אטום הצפה סין

בנק ההשקעות השוויצרי, לומברד אודייה, פרסם מאמר מקיף ובו התייחס לכך שמפגעי מזג האוויר והצפות, הן הזדמנות לבחון השקעה בחברות המפתחות פתרונות אקלים, אשר צפויות להערכתם לשגשג בשנים הקרובות.

במאמר צוין כי עד לא מזמן, ווהאן הייתה אחת מערים רבות בסין, בהן נוף הולך ומתפתח במהירות של בטון ואספלט יצר סיכוני הצפה קשים. בשנת 2016 גשמי זלעפות פגעו בעיר, ניתקו שכונות שלמות וגבו חיים של 14 נפשות. עם זאת, כיום עוברת ווהאן מהפך עירוני ואקולוגי שכולל בין היתר מדרכות סופגות מים שנועדו לספוג מי סערה ואף לעשות בהם שימוש חוזר אחר כך.

ווהאן היא אחת ממספר הולך וגדל של "ערים סופגות" בסין המשתמשות בטכנולוגיה כדי למתן את השפעות מזג האוויר הקיצוני שנגרם כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. אך זוהי גם המחשה כיצד ההתמודדות עם שינויי האקלים מייצרת הזדמנויות לחברות לייצר תשואה לבעלי מניות תוך עשיית טוב למען כדור הארץ.

הסנוניות הראשונות בתחום

קחו לדוגמה את חברת ארקדיס ההולנדית (סימול: ARCAD.AS), אשר עומדת מאחורי הפרויקט לעיצוב המדיניות בווהאן וחברת סואץ הצרפתית (סימול: SEV.PA), אשר עובדת בעיר צ'ונגצ'ינג, ועיצבה עבורה מערכת ניקוז עירונית משוכללת שמספקת ניתוח ותחזית בזמן אמת של ניקוז, שימוש חוזר במים וחשיפה לסיכון בשיטפון.

 

ברחבי העולם קיימות הזדמנויות עסקיות רבות במציאת דרכים לניתוק הפעילות הכלכלית והצמיחה מההשפעה הסביבתית. נכון לעכשיו, רק חמישה אחוזים מההשקעה בשינויי אקלים הולכים לפעילויות הסתגלות. עם זאת, בעוד שנדרש מאמץ עצום, פעילות ההסתגלות מציעה תשואה טובה למשקיעים. מחקרים אחרונים מלמדים על כך שהשקעה של 1.8 טריליון דולר בחיזוק התשתיות תמנע הפסדים ותייצר תשואה של 7.1 טריליון דולר - תשואה של פי 4. 

 

המצב בעולם רק הולך ומחמיר

הטמפרטורות עולות בקצב חסר תקדים, רמות הזיהום נמצאות בשיאים היסטוריים ומפלס הים נמצא בעלייה מתמדת. ההערכות מדברות על כך שכ-1.4 מיליארד אנשים יתגוררו באזורי החוף עד שנת 2050. במקביל, ישנן 570 ערים, חלקן עם אוכלוסיות העולה על 10 מיליון, באזורים בסיכון מעליית מפלס הים.

הרבה מההגנות הטבעיות של הערים הללו אבדו בגלל השימוש בחומרי בנייה אטומים, כמו בטון ואספלט, המונעים מהאדמה לספוג מים. קחו לדוגמה את ג'קרטה, בירת אינדונזיה, ששוקעת בקצב של 20-25 ס"מ בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השקעה בחברות הפועלות בתחום אינה נחוצה רק כדי להניע את השינוי - אלא שזו פעולה שבה קיים גם סיכוי לתשואה גבוהה למשקיעים. החל מחברות טכנולוגיות חלוציות בהפחתת שיטפונות ועד לאלו שעובדות על פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ובכלל בתחום של אחסון חשמל, ישנן מספר רב של אפשרויות.

 

יותר מטריליון דולר בסיכון

על פי הערכות, כ-200 מהחברות הגדולות בעולם כבר נושאות כטריליון דולר בסיכון כתוצאה מהשפעות של שינויי אקלים - כאשר חלק גדול מההשפעה הזו אמור להכות בחמש השנים הבאות.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נושון 08/01/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שנוח עשה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.