שרון לובצקי, משרד עמית, פולק, מטלון ושות'
צילום: אייל טואג

הפסידו למעלה ממיליון שקל במשבר 2008, תבעו את הבנק - והפסידו

אשת עסקים מהצפון ואחיה תבעו את בנק דיסקונט, לאחר שתיק המניות הספקולטיביות שלהם קרס במשבר הסאבפריים. בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעים בהוצאות משפט על סך 100 אלף שקל
ארז ליבנה | (8)

האם גוף פיננסי שבו אתם מנהלים תיקי מניות אחראי להפסדים בתיק? בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע – חד משמעית לא. בתיק שהתנהל נגד הבנק מטעם אח ואחות, טענו השניים כי בוצעו בתיק פעולות ללא אישור, שהביאו להפסדים קשים בתיקי המניות.

 

האם הבנק ביצע ביוזמתו פעולות בתיק ניירות הערך של התובעים? האם הבנק העמיד אשראי לתובעים מבלי שביקשו? והאם הבנק אחראי להפסד תיק ניירות הערך של התובעים?

 

הסיפור מתחיל ב-2006, אז לין לוי, אביה ואחיה, פתחו 3 חשבונות ניירות ערך בבנק דיסקונט, בסך כולל העולה על 1.1 מיליון שקלים, כשאב והאח העניקו ייפוי כוח ללוי, שניהלה באופן פעיל את החשבונות עד אמצע 2007.

 

לאחר שהשלושה רצו לקחת הלוואה מהבנק, הודיעו להם כי החשבונות ישועבדו לטובת ההלוואה, ומשכך לא יוכלו לנהל בעצמם את החשבון, אלא בנאמנות עיוורת של יועצי ההשקעות בסניף שלהם.

 

לטענת לוי, לאחר השעבוד הבנק החל להעמיד על דעת עצמו אשראי בחשבונות הקשורים לחשבונות ניירות הערך, כלומר יצר מינוף באופן עצמאי, כדי לבצע רכישות נוספות וזאת בלי הרשאה מתאימה. בשל כך, ההפסדים בחשבונות ניירות הערך תפחו, עד שאיבדו כמעט את כל הכספים.

 

בסוף, מ-1.16 מיליון שקלים, נותרו בתיקי ההשקעות 35,000 שקלים, זאת למרות שבאותה התקופה, תחילת משבר הסאבפריים, הבורסה ירדה "רק" ב-38.5%. לטענת התובעים, הבנק כלל לא התריע על מה שהתרחש בחשבונות.

 

בעקבות זאת, המשפחה החליטה לתבוע את הבנק על סך כולל של 2.6 מיליון שקלים, בשל אובדן תיק המניות, הוצאת לשון הרע בשל החזרת שיקים וצער ועוגמת נפש.

 

הבנק – שיוצג על ידי עו"ד שרון לובצקי ושחר הרון ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות' – מנגד טען כי לא בוצעו בתיקי המניות שום שינויים שלא אושרו על ידי לוי ומשפחתה, לרבות הענקת האשראי. יתר על כן, הטענה המרכזית של דיסקונט היא שתיקי ההשקעות היו מבוססים על מניות ספקולטיביות, שעליה חתמה לוי במיוחד ואף הייתה מעורבות בהחלטות בהן באופן ישיר, בשל ידיעתה הענפה בשוק ההון. כמו כן, טען הבנק שהתביעה הוגשה רק לאחר 6 שנים, זמן בלתי סביר להגשת תביעה מסוג זה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בית המשפט קבע לבסוף כי עדותה של לוי ואחיה לא היו אמינות, לאחר שנמצאו סתירות רבות בעדותם, כשבין היתר, טענה לוי שחתימותיה זויפו ושלא עקבה אחרי הטיפול בחשבונותיה. התביעה נדחתה ולוי ואחיה חויבו לשלם לבנק דיסקונט 100,000 שקלים על הוצאות משפט.

 עו"ד שחר הרון, עמית, פולק, מטלון ושות'. צילום: אייל טואג

המסקנה: תהיו ערניים לתיק ההשקעות שלכם

ניהול תיק השקעות יכול להיות עסק מסוכן. במיוחד תיק השקעות ספקולטיבי. לניהול התיק או לאי ניהולו כראוי, יכולות להיות משמעויות קריטיות לכמות הכסף שקיים בחשבון תיק המניות.

 

ואז נשאלת השאלה, האם הבנק או גוף השקעות אחראיים על ההפסדים שלכם? התשובה אמנם מורכבת ותלוית מקרה, אבל בעיקרה, כל עוד אין טעויות קריטיות מצד הגוף הפיננסי, כאלה שקשורות לגילוי נאות בפני הלקוח, התשובה היא לא.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מטי 17/12/2019 08:35
    הגב לתגובה זו
    זה הימורים הימורים שרק בעלי הקזינו זוכים בקופה
  • 7.
    משה 16/12/2019 22:58
    הגב לתגובה זו
    גם איבדו להם מיליון וגם זימברו להם את הצורה במשפט.... כל אדם עם מעט שכל בקודקוד יבין שהבנק משקר. לצערנו השופט לא עובד לפי היגיון אלה לפי עובדות... ובזה העורכי דין של הבנק טובים :/ חבל חבל הבנקים גוזרים אנשים שלא מגיע להם
  • 6.
    טין טן 16/12/2019 00:40
    הגב לתגובה זו
    אימא בשלה דייסה בא אבאאכל אכל באה אימא אכלהאכלה בא הבן אכל אכל באה התובעת ולא נשארה דייסה כך זה היה
  • 5.
    הבנק צודק , 16/12/2019 00:30
    הגב לתגובה זו
    במקום למכור את התיק הם לקחו הלוואה למה לא רצו לשלם מס. מי שבשוק ההון ממונפף או לוקח הלוואות בשביל להשקיע קורס. בית המשפט צודק לחלוטין בהחלטתו. מוכן להתערב שהתובעים מצביעי ליכוד ומעריצים את ביבי, זאת בדיוק ההתנהלות: קומבינה, כל מיני תרגילים רק בכדי לא לשלם מיסים ואחרי שלקחו הלוואה והפסידו את המניות יש להם עוד את החוצפה להאשים את הבנק. הביביזם במיטבו ובית המשפט צודק בהחלטתו.
  • 4.
    אוסקר פרס 15/12/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    לא זו בלבד שבית המשפט חושב שאין עילה לתביעה, הוא גם אמר שנתגלו סתירות בגירסת התובעים וגם הטיל עליהם הוצאות בסך 100 א' ש"ח ועדיין אתה כותב שאתה חושב שהבנק היה לא בסדר?
  • 3.
    אור לגויים 15/12/2019 15:53
    הגב לתגובה זו
    ניהול תיק השקעות בנאמנות עיוורת כבטוחה לנטילת הללואה, לא יכול להרשות השקעה בני"ע ספקולטיביים ןבסופו של דבר למחיקץת ההשקעה. זו התנהלות לא אחראית של פקידי הבנק כנגד הבנק עצמו. גם אם הבעלים בקשו להשקיע כך את כספם היה צריך לאסור שאת על מנת לעזור להם, בבוא היום לפרוע את הלוואותיהם
  • 2.
    אבי 15/12/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
    השקיעו בבננות רקובות? מוזר....
  • 1.
    המסקנות : פרסומת לאורכי דין , גודל התמונות כגודל הכתבה! (ל"ת)
    אבי 15/12/2019 14:46
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.