המבקר מצא: התקציב "חוקי", אבל ככה לא מכינים תקציב
לא צריך את המבקר בשביל זה - תקציב המדינה לא רלבנטי; איך זה שאנשי האוצר טעו/ התרשלו בהכנת התקציב; למה התקציב ל-2019 הוגש כבר במרץ 2018, ומי משלם את על הפשלה? - כן, אנחנו
לפי הפרסומים, דו"ח המבקר על ההתנהלות במשרד האוצר שהובילה לכך שהגירעון ב- 2019 חורג משמעותית מהיעד, הולך להיות דו"ח חסר שיניים. אם לצטט את המבקר: "היו ליקויים, אבל ההתנהלות של אנשי האוצר הייתה במסגרת החוק".
אז יכול להיות שההתנהלות של אנשי האוצר באמת הייתה במסגרת החוק. אבל דו"ח המבקר לא צריך להתמקד בנערי האוצר. הוא צריך להתמקד בשני אנשים עם תפקיד פוליטי: השר, והמנכ"ל שלו.
לו המבקר היה עושה עבודה רצינית, הוא היה מתחיל בלשאול את השאלה איך ייתכן שתקציב 2019 עבר כבר באמצע מרץ 2018. אף אחד מאיתנו, גם לא שרי אוצר, איננו נביא, ולכן מאז ומעולם העבירו את תקציב המדינה כמה שיותר קרוב ל-31 בדצמבר, כדי לוודא שלא מתכננים תקציב לפני שיש תחזיות סבירות לגביית המסים בשנה הבאה.
הסיבה היחידה שבגללה העבירו את התקציב כבר במרץ היא שהפוליטיקה התערבה בניהול התקין. טכנית, המבקר צודק: התנהלות כזאת היא אכן חוקית. אבל המבקר צריך לשאול גם האם ההתנהלות הזאת גם ראויה, ואם לא, איך מונעים מהממשלות שיקומו יום אחד, אם ירצה השם, להמשיך ולקבוע תקציבים בשלב שבו עדיין אין להם אפילו מושג ירוק לגבי מה יהיו המקורות ומה יהיו הצרכים.
- גבאי מדלג, טיומקין שוב שולף, וצה"ל לא מפסיק להיות מובך
- האוצר: "הגודש בנמלי הים גורם לנזק של 14 מיליארד שקל בשנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה הבאה שהמבקר היה צריך לשאול זה איך קרה שכמה חודשים אחרי שהתקציב עבר, וחודשים לפני שהוחלט על סיבוב הבחירות הראשון, בנק ישראל ואחריו המחלקה הכלכלית של משרד האוצר התריעו שהצמיחה תהיה נמוכה מכפי שתוכנן בעת שקבעו את תקציב 2019, ובכל זאת אף אחד לא ביצע שינויים בתקציב. יש רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שהמחלקה הכלכלית באוצר דיווחה את הנתונים לציבור, אבל לא התריעה בפני הדרג הפוליטי שהמשמעות היא שההכנסות ממסים הולכות להיות נמוכות מהמתוכנן.
האפשרות השנייה היא שהדרג הפוליטי קיבל את המידע, אבל החליט להתעלם. יש לי ניחוש מה התשובה, ואני מניח שגם במשרד המבקר יודעים אותה. אני רק מקווה שהעובדה שהתעלמות מהתרעות אינה בניגוד לחוק, לא מהווה סיבה עבור המבקר שלא לתת את התשובה הזאת גם לציבור. כי אם אנחנו רוצים שהמדינה תתנהל באופן תקין, צריך שהמבקר לא יבדוק רק האם כל דבר הוא "במסגרת החוק."
רוב מה שפוליטיקאים עושים הוא במסגרת החוק. אבל זה שהתעלמות מאזהרות של הדרג המקצועי היא לא דבר פלילי, לא אומר שהציבור לא צריך לדעת כמה ההתעלמות הזאת עלתה לו. למעשה, במובן מסוים, התעלמות של שרי אוצר מאזהרות של הדרג המקצועי היא סוג של גניבה מהציבור, כי את השגיאות שלהם, משלמים כולנו. נכון שגניבה שמבצע משרד האוצר היא גניבה במסגרת החוק, אבל בכל זאת לכולנו נשאר פחות כסף.
- 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
לכן זה שההתנהלות של הדרג הפוליטי במשרד האוצר הייתה במסגרת החוק היא לא סיבה שבגללה המבקר צריך לתת הנחות למי למעורבים. כי כשפוליטיקאי עושה משהו, מי שאמור לחרוץ את הדין זה לא בית המשפט אלא הבוחר. לכן תפקידו של המבקר הוא לא להעמיד את הפוליטיקאי לדין, אלא לתת לציבור את כל המידע על מי עשה מה, למה, וכמה זה עולה לנו.
- 11.כלכלן 17/12/2019 23:28הגב לתגובה זוהכתיבה שלך לוקה באי הבנה בסיסית לצערי וזו לא פעם ראשונה
- 10.אם הרביעיה תנהל את המדינה נקבל את שתיקת המבקרים (ל"ת)זקלין, פילגו אותנו 17/12/2019 14:20הגב לתגובה זו
- 9.גדי 17/12/2019 13:06הגב לתגובה זואולי נכניס שני שופטי בגץ שינהלו את האוצר? עם כל הידע האלוהי שיש להם האוצר מתנהל כשורה וארבע שנים של תכנון זהיר עם רפורמות ראויות במשק ועם דגש חברתי של שר האוצר. אם צפוי גרעון של 15 מיליארד מתוך 1.5 טריליון,,,,אז זה ממש לא נורא וניתן לסלוח להם כי הם צברו עודפים של עשרות מיליארדים בין 2015 ל 2018.
- 8.מומחה לקנוניות 17/12/2019 11:08הגב לתגובה זוכי זה עשה לו פחות עבודה.
- 7.כלכלן 17/12/2019 10:26הגב לתגובה זודעה אישית אבל לא משאירה שום ספק. חפשו פג גם כתבה מעולה של מומחה אקוויטי בשם צ'רניאק מלפני חודש חודשיים, בה דיבר על התשואות השליליות לפידיון בשוק אגרות החוב. המצב היום ממש לפני פיצוץ הבועה.הטריגר מאתמול שמביא כעת לירידות הוא מדד המחירים לצרכן שצנח ב 0.4% אתמול לעומת עלייה זהה בשנה שעברה לאותו החודש. נחלק את הסיכון לשניים : 1. מי שמחזיק אגרת חוב צמודה כמו ממשלתי, או גם שקלי כמו מלווה קצר מועד, מומלץ למכור בהדרגה לפני שיגיע סחף מכירות 2. למתלבטים לקנות, להמנע חד משמעית כי כל מיד קונה היום מפסיד בוודאות, כי התשואה הריאלית לפידיון כאמור שלילית ועשוי לספוג הפסד כפול גם ממכירות הסיכטן הזה גדול מתמיד וצפוי לשנות את עוגת הר השקלים בשנת 2020, כאשר חלק יעבור בוודאות לנכס סיכון אחר, שכרגע הרבה יותר אטקץרקטיבי כמו מטבע חוץ וגם הריבית עליו פי 10 מסו של השקל. להמנע ממניות לאור אי וודאות גדולה ביחס לממשלה,תקציב, גרעון.
- 6.כתבה מיותרת בעלת ניחוח פוליטי (ל"ת)משה ראשל"צ 17/12/2019 10:19הגב לתגובה זו
- 5.WOW ...המבקר .. קם משנתו ? (ל"ת)דודי 17/12/2019 10:14הגב לתגובה זו
- 4.ביבי קיבל מה שרצה מבקר חסר שיניים (ל"ת)גדעון 17/12/2019 09:38הגב לתגובה זו
- 3.דברים בסלע....... (ל"ת)אריק בר 17/12/2019 09:17הגב לתגובה זו
- 2.ברדק חוגג 17/12/2019 08:30הגב לתגובה זוכנסו ותבדקו את אגרות החוב הצמודות, אלו של פסגות קרנות Etf , קסם, סל צמודות מדד, ירידות חדות, המגמה הזו רק תלך ותגבר לאור צפי למדדים אפסיים ושליליים כמו אתמול. שוק אגרות החוב בבועה גדולה ואסור להתקרב לשם כי ההפסד וודאי כפי שציינתי זה מכבר לאור תשואות ריאליות שליליות לפידיון, מדובר בלמעלה מ 1000 מיליארד ( טריליון ) שנסחרים באגרות חוב צמודות ומלווה קצר מועד. לדעתי, עוגת חלוקת הכספים הולכת לעבור זעזוע רציני לאור מה שצויין לעיל וגם בגלל אי וודאות שתשרור פה חודשים בכל הנוגע לממשלה, תקציב והמשך הגידול בגרעון. הכסף מתחיל לעבור למטבע חוץ. ריבית על הדולר פי 10 מהריבית על השקל ויש צפי ברור כעת להורדת ריבית ולפעולות מידייות של בנק ישראל שהתרחק כמעט 1% מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, וזו כבר סטייה מהותית מאד.
- 1.בלגן פוליטי 17/12/2019 08:20הגב לתגובה זוShekel ,game over. אף אחד לא יודע מה הגרעון האמיתי. בנק ישראל עוד ביוני טען 4.5% ,האוצר 3.7%. כבר הגענו ל 5%?

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.