מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

אדם נוימן יצא מיליארדר וסופטבנק הפסידה 4.7 מיליארד ד' על WeWork

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים; חברת ההשקעות היפנית הוציאה מעל 10 מיליארד דולר בתוכנית ההצלה של WeWork
נועם בראל | (6)
נושאים בכתבה WeWork סופטבנק

ענקית ההשקעות היפנית, סופטבנק, רשמה הפסד רבעוני גדול בהרבה מההערכות של האנליסטים, וזאת לאור הצניחה בשווי של כמה מהשקעותיה הבולטות והכבדות ביותר, כמו WeWork ו-Uber.

המדהים הוא שאדם נוימן יצא מיליארדר - למרות ש-Wework מפסידה, עם גירעון גדול בהון, עם כישלון ענק לגייס בוול סטריט, נוימן קיבל מיליארד במקביל לעזיבתו את החברה ורכישת השליטה על ידי סופטבנק. 

החברה רשמה הפסד תפעולי של 704 מיליארד ין (6.46 מיליארד דולר) ברבעון השלישי, וזאת לעומת רווח תפעולי של 706 מיליארד ין ברבעון המקביל אשתקד.

זהו ההפסד הרבעוני הראשון של הקבוצה מזה 14 שנים והוא מטיל ספק באסטרטגיית הסיכון הגבוהה של המייסד מסאיושי סון להשקיע בסטארט-אפים ששורפים מזומנים, בעוד שהוא מנסה להקים קרן השקעות ענק שנייה.

מדו"חות החברה עולה כי תאגיד ההשקעות אמר כי קרן ההשקעות ויז'ן, המנהלת כ-100 מיליארד דולר, רשמה הפסד לא ממומש של 537.9 מיליארד ין במשך ששת החודשים האחרונים, וזאת כששווי שתי ההשקעות הגדולות שלה, WeWork ו- Uber צנח.

קרן ויז'ן, המנוהלת על ידי מנכ"ל דויטשה לשעבר, רג'ייב מיסרה, השקיעה השנה 70.7 מיליארד דולר ב -88 חברות. ההשקעות האלו שוות כעת כ-77.6 מיליארד דולר.

בחודש שעבר נאלצה SoftBank להוציא יותר מ-10 מיליארד דולר כדי להציל את WeWork  לאחר שניסיון ההנפקה שלה בוול סטריט לפי שווי של 47 מיליארד דולר כשל. ובעוד שהכישלון ממשיך למשוך את רוב תשומת הלב, הסיפור המרכזי ממשיך להיות עתידה של קרן ההשקעות השניה, ויז'ן 2. 

הכישלונות האחרונים בהנפקות החברות שסופטבנק השקיעה בהן עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונים העלו בתקופה האחרונה סימני שאלה בנוגע למודל העסקי שמוביל מסאיושי סון. אם מוסיפים את העובדה כי בתקופה האחרונה מורגש מצוקת נזילות בשווקים, ניתן להסביר בקלות את הקושי של התאגיד לעמוד ביעדיו. 

ההתנהלות סביב התאגיד בחודשים האחרונים מסגירה את מצוקת הנזילות של התאגיד והמנכ"ל סון אף שיעבד לאחרונה כ-38% ממניותיו בתאגיד היפני, תמורת קבלת הלוואה מ-19 בנקים הכוללים את קרדיט סוויס ויוליוס באייר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 07/11/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד,שפו !!! הבחורצ'יק גאון ! שכל הקנאים יתפוצצו...
  • 3.
    אני 06/11/2019 19:21
    הגב לתגובה זו
    ועוד השקעה נוספת בWEWORK של 10 מילארד ד' רק בכדי להציל אותה ???
  • 2.
    מנקנק גויים 06/11/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    תותח על כבר אמרנו, בעיניים הישראליות שלנו
  • יהודה 07/11/2019 00:45
    הגב לתגובה זו
    וכנראה גם לא תתרום. איפשהו ישנו איזה עץ שמייצר חמצן כדי שאתה תוכל לנשום - אני חושב שאתה חייב לו התנצלות.
  • 1.
    זאב 06/11/2019 11:58
    הגב לתגובה זו
    הוא שיחק במיגרש של הגדולים ואפילו הגדולים מאד. חבל שהסיפור נגמר ברע.
  • הפוך 06/11/2019 14:29
    הגב לתגובה זו
    ובלעדיו יהיה קשה להם להתקדם. הוא גאון שיווקי והטעות המרכזית היא להדיח אותו כך ולצור בהלה אצל המשקיעים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?