פייסבוק
צילום: iStock

האינטרנט בן 50 - כך צמחו ענקיות הרשת

אתרים מדהימים, דואר אלקטרוני, אחסון בענן, רשתות חברתיות, אתרי קניות ומה לא; הנה כל מה שקרה כאן בחצי המאה האחרונה ומצמיד אותנו כ-11 שעות בממוצע מול המסך
נועם בראל |
נושאים בכתבה אינטר אינטרנט

ב-29 באוקטובר 1969 זה קרה - פרופסור למדעים מאוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, קליפורניה, וסטודנט שלו, ביצעו את העברת המידע הראשונה של מידע ממחשב למחשב במכון במחקר סטנפורד.

העברת המידע שכללה את האותיות "L" ו-"O" בלבד (הייתה אמורה להיות המילה "LOGIN", אך המערכת כשלה אחרי שתי האותיות הראשונות שנשלחו) עברה דרך מערכת ה-ARPANET, או אם תרצו הסבא-רבא של האינטרנט והייתה למעשה הרגע שבו בו נולד לעולם.

כ-50 שנה מאוחר יותר, והנה אנחנו כאן, עם אתרי אינטרנט, שירותי אימייל, אחסון בענן, רשתות חברתיות, אתר קניות, בנקים מקוונים, סרטוני חתולים ביוטיוב וכל מה שיש לעולם הזה להציע ומצמיד אותנו 11 שעות בממוצע ביום מול המסכים. 

הזכרון הראשון של מהאינטרנט הוא כשהייתי נער, אולי בן 11. השנה הייתה 1994, ונטוויז'ן הציעה חיבור לאינטרנט עם מודם 14,400 - הראשונה בישראל. כדי לסבר לכם את האוזן, מהירות ההורדה במקרה הטוב עמדה על 4 קילובייט לשניה, או במילים אחרות, כדי לטעון את האתר של NBA.com, היית צריך לחכות לפחות 5 דקות, ולהזכירכם שמדובר בתמונות בלבד עם טקסט. רצית להוריד שיר? תחכה 3 ימים עד שהוא יסיים את ההורדה למחשב. 

השנים חלפו, והאינטרט הוביל ללידתן של חברות ענק כמו אפל, אמזון ומיקרוסופט, אשר היו הראשונות להגיע לשווי של טריליון דולר, וחברות כמו פייסבוק, טוויטר וסנאפצ'ט, אשר חיברו את העולם והפכו אותו ל"קטן יותר" עבור כולנו. חברות כמו גוגל הטביעו מונח שנכנס אפילו למיליון האמריקאי (ל"גגל") וחברות כמו נטפליקס שינו לגמרי את הצורה בה אנחנו צורכים טלוויזיה. 

הנה כמה מהאירועים הבולטים מאז שהומצא האינטרנט:

1969 - הטרנסקציה הראשונה נרשמת - האינטרנט נולד.

1975 - ביל גייטס ופול אלן מייסדים את "מייקרוסופט".

1976 - סטיב ג'ובס, סטיב וויזניאק ורונלד ווין מייסדים את "אפל".

1992 - אתר האינטרנט הישראלי הראשון, "חולית" עולה לאוויר, ומספק מידע בנוגע לאיכות הסביבה. האתר, אשר נכתב על ידי דודו רשתי מהאוניברסיטה העברית, יספק את הבסיס למה שיהפוך שנה מאוחר יותר לאתר החינוך "סנונית". 

1993 - מנוע החיפוש הראשון בעולם, Wandex עולה לאוויר. המנוע אמנם כבר לא פעיל, אך מנוע החיפוש Aliweb  אשר עלה לאוויר גם הוא באותה שנה, עדיין חי ובועט.

קיראו עוד ב"בארץ"

1995 - אמזון, יאהו ואיביי עולות לאוויר. מייקרוסופט משחררת לראשונה את הדפדפן "אקספלורר". מנוע החיפוש הפופולרי ביותר של אותה תקופה, לייקוס, עולה לאוויר. 

1997 - חצי ממשקי הבית האמריקאים אשר מחוברים לאינטרנט משתמשים ב-AOL. 

1998 - לארי פייג' וסרגיי ברין מייסדים את "גוגל".

1999 - שירות המוסיקה "נאפסטר" מגיח לעולם וסולל את הדרך לסטרימינג של מדיה.

2000 - בועת הדוט קום מגיעה לפיצוץ, לאחר שרבות מחברות האינטרנט רשמו עליות חדות בנאדס"ק בעקבות ניתוחים מנותקים מהמציאות של אנליסטים, הרבה מעבר לשווין האמיתי, ולאחר מכן צללו בחדות. 

2004 - מארק צוקרברג משיק את "פייסבוק", גוגל מציגה לראשונה את שירות האימייל ג'ימייל ומנפיקה לראשונה בבורסה, כשהיא מציעה 19 מיליון מניות לפי מחיר של 85 דולר למניה. הרווח מההנפקה, 1.67 מיליארד דולר, הפך את גוגל לחברה בשווי של 23 מיליארד דולר. וכן, כפי שבטח כבר עשיתם את החשבון בראש - 15 שנה מאוחר יותר, והיא כבר תהיה שווה פי 100. 

2006 - מנכ"ל "טוויטר", ג'ק דורסי שולח את ה"ציוץ" הראשון. גוגל קונה את YouTube תמורת 1.65 מיליארד דולר. סכום מצחיק, שכן אם העסקה הייתה מתבצעת כיום, כנראה שיוטיוב נרכשת במאות מיליארדים.

2007 - אפל מציגה לראשונה את ה"אייפון" ואת ה"אפל TV". נטפליקס מתחילה להזרים תוכניות על גבי הרשת.

2012 - פייסבוק קונה את אינסטגרם תמורת מיליארד דולר. היום פייסבוק שווה כ-850 מיליארד דולר, ואינסטגרם מהווה חלק גדול מפעילותה. 

2013 - חברת Waze הישראלית נמכרת לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר.

2014 - פייסבוק רוכשת את אפליקציית המסרים המיידים, ווטסאפ, תמורת 16 מיליארד דולר, בצורה של 4 מיליארד דולר במזומן ו-12 מיליארד דולר במניות של פייסבוק. כולם נדהמו מהשווי, אבל היום היא שווה פי 10 לפחות.

2017 - אמזון קונה את רשת Whole Foods תמורת 13.4 מיליארד דולר.

2018 - אפל הופכת להיות החברה הראשונה בהסטוריה עם שווי של טריליון דולר. חודש לאחר מכן, אמזון עוברת גם היא שווי של טריליון. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).