סוחר
צילום: istock

מהו שוק ה-REPO, ומדוע הוא שיגע את המשקיעים בשבוע האחרון?

זינוק בריביות בשוקי המימון? התערבות של הפד' יום שלישי ברציפות בשווקים עם הזרמה של 75 מיליארד דולר? נדמה שאין משקיע בוול סטריט שלא נתקל בשבוע האחרון במושג "שוק הריפו". ניסינו לעשות קצת סדר באירועים האחרונים
עמית נעם טל | (12)

שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. השבוע כך נראה, אין משקיע בוול סטריט שלא נתקל במושג "REPO RATE", כאשר ההתערבות החריגה של הפד' בשווקים מלבה את הדיון. לנוכח האירועים, ניסנו להסביר בקצרה מה התרחש השבוע. 

נתוני "גוגל טרנד" מגלים כי החיפוש אחר "GC REPO" זינק בימים האחרונים לשיא, לפתע השוק הפך להיות מעניין במיוחד

אז מהו שוק הריפו? 

שוק הריפו (REPO) הוא אפיק מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.

כך למעשה, גוף א' יכול להיות בטוח יותר בנוגע ליכולת שלו לקבל את הכסף שלו בחזרה. במקרה הגרוע ביותר, גוף א' מממש את הביטחונות שניתנו.  לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק, כיוון שהיא נחשבת לבטוחה יותר משאר ההלוואות. בשנה האחרונה המצב הפוך, דבר המעיד על בעייתיות מסויימת.

לנוכח החשיבות של שוק זה למערכת הפיננסית, הפד' מודד באופן יומי את הריביות. הבנק מפרסם כחצי שעה לפני תחילת המסחר את הנתונים העדכניים ליום הקודם, את הנתונים ניתן לראות באתר הבנק.

מה קרה בימים האחרונים?

הריבית היומית בשוק זה קפצה בתוך יום מרמה של 2.2% לרמה של 10%. היות ומדובר בכלי מימון שנעשה בו שימוש באופן יומי, מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק. 

הזינוק החד בריביות בשוק גם לעלייה חדה גם בריביות בשאר אפיקי המימון. הריבית האפקטיבית בשוק קפצה בימים האחרונים לרמה של 2.3%, במהלך שאותת כי הפד' איבד לזמן קצר את השליטה בשוק. 

מה גרם לזינוק החד בשבוע?

ייתכנו מספר הסברים לתופעה, אך נראה כי ההסבר המשכנע ביותר הוא לחץ על הדילרים בארה"ב. ביום שני האחרון נסגרו ההנפקות האג"ח של הממשל האמריקני שבוצעו בתחילת החודש, וקופת האוצר האמריקנית קפצה ב-100 מיליארד דולר ביום אחד. מדובר באירוע שדיברנו עליו באתר זמן רב.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הערכות הן כי הדילרים בארה"ב, שמחויבים ע"פ חוק לרכוש את אגרות החוב שמשרד האוצר האמריקני מנפיק, היו צריכים לרכוש כמות גדולה מאוד של אגרות חוב ונתקעו עם ביקושים נמוכים יחסית בשוק המשני. איך ממנים את הגידול בשורת הנכסים של הדילרים? ע"י הלוואות בשוק הריפו. לפתע, הביקוש למזומנים לטווח קצר זינק, והריבית הגיבה בהתאם. 

איך הפד' הגיב?

הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהבנק עושה בימים האחרונים. הפד' החליף ב-3 הימים האחרונים את בנק א' מהדוגמא למעלה, והוא מלווה ישירות כסף לדילרים בהלוואה ליום אחד. היקף העזרה של הפד' עומד עד 75 מיליארד דולר בימים האחרונים. 

האם זהו פתרון ארוך טווח?

התשובה היא ככל הנראה לא. תיאורטית, הפד' יכול לבצע כעת  בכל יום התערבות מחודשת עם הזרקה של כסף לדילרים, אך מדובר בטיפול בסימפטום של הבעיה ולא בגורם לבעיה. יותר מכך, צרכי הגיוס של ארה"ב מאותתים כי הפד' יצטרך כעת להגדיל בהדרגה את סכום ההתערבות. כך לדוגמא, לפי החישובים שביצענו, הפד' יצטרך לעלות את היקף ההתערבות היומית עד לרמה של 90-95 מיליארד דולר עד סוף החודש אם הוא רוצה למנוע מהריביות לקפוץ שוב, והסכום צפוי לעלות עוד ככל שהממשל האמריקני ינפיק עוד אג"חים. 

האם יש פתרון לטווח הארוך?

צרכי הגיוסים של ארה"ב צפויים לעלות עוד יותר בשנים הקרובות ברקע לגירעון הענק של הממשל, ובגזרה זו לא נראה כי צפוי שינוי גדול. כתוצאה מכך, הלחץ על הדילרים ימשיך לעלות. לפיכך, נראה כי הפתרון היחידי שקיים עבור הפד' הוא רכישה ישירה של אג"חים מהדילרים, והגדלת מאזנו. במילים פשוטות: מדובר בתוכנית רכישות חדשה. 

רמז לכך היה ניתן למצוא אמש במסיבת העיתונאים של יו"ר הבנק, ג'רום פאואל. פאואל טען כי "ייתכן והבנק יצטרך להגדיל מחדש את מאזנו מוקדם ממה שחשב" (לכתבה המלאה). 

פאואל אתמול במסיבת העיתונאים: הלחץ בשוקי המימון לא צפוי להשפיע על המדיניות המוניטרית, האמנם?

עם זאת, הפד' נמצא כעת במלכוד. הדרך היחידה לעצור את האירועים בשוק המימון היא ככל הנראה תוכנית רכישות, אך כיצד זה משתלב עם המצב בכלכלה הריאלית?  האם יש הצדקה לתמריצים נוספים כאשר השוק בתעסוקה מלאה? התשובה היא לא, ותרשים הנק' הזהיר של הבנק אמש מאותת שגם רוב חברי הפד' לא מעריכים שצריך לעשות זאת. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    תודה על ההסבר (ל"ת)
    ג'ון נאש 17/01/2020 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אסף 26/09/2019 09:37
    הגב לתגובה זו
    אתה מביא לארץ חדשות שלא מקבלות סיקור כל כך נרחב בשפה העברית!
  • 9.
    כמה ברברת ללא תועלת (ל"ת)
    צפוני 20/09/2019 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גדי 20/09/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מקצועית, לו ירבו
  • 7.
    רב חובל 20/09/2019 07:26
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה כיף לקרוא
  • 6.
    אנוכי 19/09/2019 22:04
    הגב לתגובה זו
    אבל בשורה התחתונה מה הסיכונים בשוק ?
  • 5.
    הסבר מושלם ומעניין. (ל"ת)
    שי.ע 19/09/2019 19:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תענוג לקרוא! (ל"ת)
    משקיע 19/09/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 19/09/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    שטוען שעמית טל איננו כתב מקצועי?
  • 2.
    הערה: יתכן שיש מי ששכח -המאזן בעוד חודש- (ל"ת)
    כותב א 19/09/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זהב 19/09/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
    Qe=זהב ב3000$ בבחירות לנשיאות
  • ו XRP = 200$ (ל"ת)
    אבי 19/09/2019 22:01
    הגב לתגובה זו
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.