אייל שוחט דניאל בירנבאום
צילום: יח"צ

סודהסטרים: לאחר 12 שנים, בירנבאום מפנה את מקומו לטובת אייל שוחט

דניאל בירנבאום יעבור לכהן כיו"ר החברה לבקשת מנכ"ל פפסיקו. שוחט המשמש כמשנה למנכ"ל החברה יחל את תפקידו כמנכ"ל החל מספטמבר
ערן סוקול |

לאחר 12 שנים כמנכ"ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום עובר לכהן כיו"ר החברה. אייל שוחט, ששימש כמשנה למנכ"ל, ימונה למנכ"ל החברה.

בהודעה שנמסרה היום לעובדי סודהסטרים בעולם כתב בירנבאום: "לאחר 12 שנים מדהימות אתכם, ואחרי השלמת שנת האיחוד עם פפסיקו, החלטתי לקחת צעד אחורה מהניהול היום-יומי של סודהסטרים. לבקשת מנכ"ל פפסיקו, אני עובר לתפקיד יושב ראש ואמסור את שרביט הניהול לאייל שוחט, המשנה למנכ"ל.

עבורי, זהו סיומו של פרק חשוב וארוך בחיי. במבט לאחור על שתיים עשרה השנים שעברו, אני מתרגש לראות כמה השגנו יחד: יצרנו מקומות תעסוקה עבור 3,500 משפחות. הפרחנו את הנגב והפכנו למעסיק הגדול ביותר של בדואים בארץ. הוכחנו כי שלום בין ישראלים לפלסטינים הוא אפשרי. הצלנו את העולם ממיליארדים של בקבוקי פלסטיק והפכנו למותג מספר 1 של מים מוגזים בעולם. והכל בגאווה ישראלית עם דגל ישראל מוטבע על גבי שבעים מיליון מוצרים בשנה".

בירנבאום סיים את מכתבו בנימה אישית ואמר: "אין בעולם מקום כמו סודהסטרים. תודה לכל אחד ואחת מכם שהצטרפתם אלי למסע העיקש להפוך את העולם למקום טוב יותר. אני מעז לומר בגאווה וסיפוק עצומים שביחד הצלחנו. מעטים האנשים שיכולים לומר זאת בימי חייהם. אוהב אתכם מאד".

אייל שוחט (45), המשמש כמשנה למנכ"ל סודהסטרים יהיה מנכ"ל החברה החל מספטמבר הקרוב. שוחט הצטרף לחברה בשנת 2010 כסמנכ"ל לעניינים משפטיים טרם הנפקתה בנאסד"ק. לאחר מכן כיהן כמנהל הפיתוח העסקי של החברה ומזה כשנתיים משמש כמשנה למנכ"ל. לשוחט ניסיון עשיר בהובלת הפעילות העסקית של סודהסטרים, הוא היה שותף להובלת החברה לצמיחה בשנים האחרונות ולהצלחתה העולמית עד למכירתה לפפסיקו.

טרם הצטרפותו לסודהסטרים שימש שוחט כסגן נשיא לעניינים משפטיים בחברת פרוטארום תעשיות במשך 9 שנים. הוא בעל תואר ראשון במשפטים וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א. נשוי לתמי ואב ל-4 ילדים.

בירנבאום ביקש לאחל לאייל שוחט את מיטב הברכות ואמר: "אני מאחל לאייל הצלחה רבה ובטוח כי ימשיך לנהל את החברה ברוח הישראלית של ״תיקון עולם״ לצד ההצלחה העסקית".

אייל שוחט מסר: "אני מקבל את שרביט הניהול מידיו של דניאל ביראת כבוד ומתוך תחושת אחריות גדולה ליותר מ- 3,500עובדי החברה ולמשפחותיהם בארץ ובעולם, ולהמשך הצלחתה כחברה ישראלית גלובלית מובילה. בהובלתו של דניאל, הפכה סודהסטרים לסיפור הצלחה בקנה מידה עולמי ואני מודה לו מקרב לב על האמון וההזדמנות שנתן לי ועל הליווי והלימוד לאורך השנים. סודהסטרים תמשיך להיות נווה מדבר, אי של שלום, ותעמוד בחזית המאבק בשימוש בפלסטיק חד-פעמי".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).