לא רק למען כדור הארץ: האם כדאי להשקיע באנרגיה מתחדשת?
אם בעבר השקעה באנרגיה מתחדשת נעשתה בעיקר מסיבות אתיות, הרי שירידת מחירי הציוד הפכה את הפקת האנרגיה ממקורות מתחדשים לתחרותית ביחס לקונבנציונלית וכדאית כלכלית גם ללא הסבסוד הממשלתי.
לאחרונה צוין ברחבי העולם יום כדור הארץ שחל ב-22 באפריל מדי שנה. קשה לדמיין אך על פי הערכות של חברת בלומברג, השמש תהפוך למקור האנרגיה העיקרי בעולם כבר ב-2032, כאשר התחזית היא שב-2050, האנרגיה הסולארית תהווה 50% מכושר הייצור העולמי. לטובת זאת, ב-30 השנים הקרובות, יושקעו כ-8.4 טריליון דולר באמצעי ייצור המשתמשים באנרגיה סולארית ורוח. יש לא מעט סיבות לאופטימיות הזו כמו למשל העובדה שכבר כיום, כושר הייצור הסולארי מקדים באופן משמעותי את תחזיות האנליסטים.
כושר ייצור מותקן לפי טכנולוגיה:
התקנות של כושר ייצור סולארי בפועל מול הצפי:
מקור: בלומברג
איכות הסביבה היא כבר לא עניין השמור לפעילים אידיאליסטיים בלבד: כיום, קיים בשוק ההון מגוון רחב של חברות הפועלות לכל אורך שרשרת הערך של האנרגיה המתחדשת, ובהן יצרניות ציוד, קבלני הקמה ומתפעלים, יזמים ובעלים. החברות הללו, כל אחת בתחום הפעילות שלה, עשויות לאפשר למשקיעים ליהנות מהצמיחה בתחום.
על אף האימוץ המסיבי של אנרגיות מתחדשות, זהו תחום תחרותי מאוד, כאשר חלק ניכר מהשחקנים מתקשים לייצר רווחיות ולשמר את מעמדם בשוק. בכתבה זו נציין מהם הגורמים שלהערכתנו מניעים את ההשקעה באנרגיות מתחדשות, וכן נעלה על הפרק רעיונות השקעה ותחומים שלהערכתנו עשויים להיות פחות חשופים לשיבוש.
- BranDeals – כי על איכות לא מתפשרים
- 60 ימי מאסר לבעל חברה שהפעילה תחנת מעבר בלתי חוקית לפסולת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדאיות כלכלית במקום סבסוד
בשנת 2011, בלימודי התואר הראשון, כתבתי תזה שעסקה בגורמים המשפיעים על השקעות באנרגיה מתחדשת. באותה תקופה, היא נחשבה לא משתלמת ביחס לטכנולוגיות קונבנציונליות. לא במפתיע, המחקר שלי העלה שסבסוד ממשלתי הוא הגורם העיקרי להשקעה באנרגיה מתחדשת. תשע שנים מאוחר יותר, עלות הייצור הממוצעת למגה-וואט מאנרגיה סולארית ורוח נמוכה מעלות הייצור של תחנת כוח המונעת בגז. כלומר, האנרגיה המתחדשת נהפכה לכלכלית וכדאית – מה שדוחף את הצמיחה בתחום.
עלות ייצור ממוצעת לא מסובסדת ממקורות אנרגיה עיקריים:
מקור: Lazard
הסיבה לעלייה בכדאיות הכלכלית של האנרגיה המתחדשת היא הירידה הדרמטית והמתמשכת בעלויות הציוד. מחירי מודולים סולאריים ירדו בכ-80% בעשור האחרון, בזכות שיפורים טכנולוגיים, יתרונות לגודל ושיפור ביכולות ייצור. מחירי טורבינות הרוח ירדו בכשליש מאז 2010, תוך שיפור משמעותי בניצולת.
בנוסף, הממשלות מעודדות מעבר לאנרגיה מתחדשת, בדגש על תאגידי ענק – הנדרשים לעבור לייצור המתבסס ב-100% על אנרגיה זו, כך שהטכנולוגיות החדשות נהנות מאימוץ בקנה מידה נרחב. יוזמת RE100, שגרמה לחברות המובילות בעולם להציב יעד של מעבר לצריכת חשמל מאנרגיה מתחדשת בלבד עד 2050, היא דוגמה מובהקת לכך.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
במיזם זה ניתן למצוא תאגידי ענק מכל התחומים והמדינות: חברות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק, יצרניות משקאות כמו קוקה-קולה וקרלסברג, מוסדות פיננסיים כמו גולדמן זאקס וג'יי.פי. מורגן ויצרניות רכב כמו GM ו-TATA. ממשלות שבעבר סיפקו תמריצים משמעותיים לטובת מתקני אנרגיה ירוקה באמצעות תעריף קבוע לעשרות שנים או הטבות מס משמעותיות, עשו צעד לאחור, וכעת הן מספקות יעדי כושר ייצור כלליים.
רעיונות השקעה לצד אתגרים
למרות האימוץ המסיבי של האנרגיה המתחדשת, זהו כאמור תחום תחרותי מאוד, כאשר חלק ניכר מהשחקנים מתקשים לייצר רווחיות ולשמר את מעמדם בשוק. מדד ה-NEX, המרכז כ-100 חברות מהתחום, רשם בעשור האחרון תשואה של כ-11% בלבד, מול תשואה של כ-300% במדד S&P. מדוע? ההסבר פשוט: כפי שניתן לראות בגרף הבא, קיימת שחיקת מחירים דרמטית ומתמדת, המאתגרת גם את השחקנים הגדולים והמובילים - שנדרשים להוריד את עלויות הייצור באותו קצב.
עלויות הקמה של מתקן סולארי לוואט, בדולר:
מקור: בלומברג
עם זאת, אנו סבורים שניתן למצוא חברות ייחודיות מבחינת טכנולוגיה או מיקום בשרשרת הערך. אנו נוטים יותר להשקיע בחברות שעוסקות בייזום והן גם הבעלים של המתקנים, ופחות ביצרני ציוד, קבלי הקמה ומתפעלים. אמנם קיימת שחיקה גם בתשואות על ההון של שחקני הייזום והבעלים, אך הקצב שלה איטי באופן משמעותי בהשוואה לשחיקה שחווים השחקנים האחרים בתחום.
חשיפה ליזמים ובעלים של המתקנים עשויה לאפשר למשקיעים ליהנות מתזרים יציב וצומח לאורך שנים. מאחר שהמתקנים הם כלכליים גם ללא סבסוד ממשלתי, הסיכון של ירידה בתעריפים נמוך יותר כיום משמעותית בהשוואה לעבר.
בבורסה הישראלית נסחרות להערכתנו כמה חברות מצוינות העוסקות בייזום והן הבעלים של מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת. כך למשל, חברות כמו אנלייט ואנרג'יקס, שלפי התחזיות שלהן צפויות להציג צמיחה של כ-50% בתזרים המזומנים שלהן (FFO) ב-2019, נהנות מהמגמות שציינו והן בעלות יכולות ייזום מרשימות.
בשורה התחתונה: משתלם להיות ירוק
לסיכום, אם בעבר השקעה באנרגיה מתחדשת הייתה נחלתם של אנשים שמאמינים בנושא מבחינות אידיאולוגיות, כיום נפגשים האינטרסים של כדור הארץ עם אלה של המשקיעים: השקעה בחברות של אנרגיה מתחדשת עשויה לאפשר למשקיעים לממש שתי מטרות במחיר אחד – גם אפשרות לתשואה נאה ככל שהמגמות ימשיכו לתמוך בסקטור, וגם השתתפות במאמץ העולמי לשמירה על כוכב הלכת שלנו.
הכותב הוא אנליסט ומנהל השקעות במור בית השקעות
- 7.לרון 24/05/2019 05:00הגב לתגובה זוממש לא,ראו את ההבדל בתשואה לאורך השנים בין אלטשולר הקרן הירוקה וקרן סופה מניות!
- 6.רז 19/05/2019 16:46הגב לתגובה זו.
- 5.הבעיה שאין שמש בלילה ובחורף ברוב המדינות ולכן הגז מלך (ל"ת)תלקר 17/05/2019 14:19הגב לתגובה זו
- 4.ברבר 17/05/2019 11:48הגב לתגובה זוהנה נכון שעלולות היצור ירדו אבל גם מחיר קילוואט יצור ירד משמעותית..ולכן הכל סיפורים....
- 3.לא יודע...עדיין נראה לי שתשובה עם הגז עושה יותר כסף מכו (ל"ת)משה 16/05/2019 20:00הגב לתגובה זו
- י 19/05/2019 16:45הגב לתגובה זוכמו האחים עופר שמרעילים את חיפה ושודדים את ים המלח. מדינת ישראל הפסיקה להשקיע באנרגיה ירוקה בגלל הטיקונים והמלך (ביבי) וזו תהיה בכיה לדורות
- לרון 24/05/2019 04:56יושבים בכיף בחו"ל!
- 2.זיו 16/05/2019 10:19הגב לתגובה זוביצועים מעולים עם פרוייקטים מצליחים בארה"ב ופולין.
- 1.ליאור 16/05/2019 10:06הגב לתגובה זועלויות הייצור לפי הגרף מהנמוכות שקיימות , עם צמיחה מדהימה בעיקר בחו"ל.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
