בנק לאומי
צילום: Bizportal

דו"חות לאומי: "על פניו דו"ח חלש, אך תוצאות טובות בפעילות הליבה"

בבתי ההשקעות אי.בי.אי ואקסלנס נשארים עם מחיר יעד זהה של 26 שקל למניה - גבוה בכ-7% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר
ערן סוקול |

בנק לאומי -2.04% דיווח הבוקר (ה') על תוצאותיו לרבעון הרביעי של שנת 2018, עם ירידה של כ-20% ברווח הנקי ועלייה של כ-8% בהכנסות. התשואה להון הסתכמה בכ-9.5% בשנת 2018 (לכתבה המלאה).  "למרות שעל פניו מדובר בדוח חלש, הרי שפעילות הליבה הציגה תוצאות טובות עם צמיחה בהכנסות הריבית וירידה בהיקף ההוצאות התפעוליות והאחרות", מציינת דורין צלניר פלאס, מנהלת מחלקת המחקר אי.בי.אי בית השקעות, "הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-688 מיליון שקל, עם תשואה להון של 8.1%, נמוך מצפי הקונצנזוס ודומה לצפי שלנו. התשואה להון מנוטרלת פריטים חד פעמיים עמדה על כ-7%. הסיבה לחולשה בדו"ח נובעת בעיקר מפיחות בשער הדולר ועלייה בהוצאות להפסדי אשראי לאור צמצום ב- recoveries. מנגד, רשם הבנק הכנסות בגין מימושים בהיקף של 120 מיליון שקל ברוטו. בשורה התחתונה, מציינת פלאס כי "בנטרול השפעות שע"ח ורעשים אחרים נראה שמדובר על דו"ח יציב עם מגמות חיוביות בפעילות הליבה גם כשלוקחים בחשבון עלייה בשיעור ההוצאות להפסדי אשראי. הבנק נסחר במכפיל 1.03, אנו סבורים שצריך להיסחר במכפיל גבוה יותר. מחיר היעד שלנו נותר ללא שינוי ועומד על 26 שקל למניה". לדברי מיכה גולדברג אנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז': "לאומי ממשיך להתייעל ולהשתפר ונכון להיום הרווחיות המייצגת של הבנק עומדת על כ-10%, כאשר עלייה בריבית בנק ישראל צפויה לאפשר לבנק לשפר את הרווחיות המייצגת עוד בשנים הקרובות. בשנת 2020, אנחנו מעריכים פגיעה ברווחיות, אבל מניחים שעליית הריבית יכולה לפצות מעל ומעבר. כמו כן, להערכתנו, נמשיך לראות שיפורים נוספים גם בשנים הקרובות, כאשר ביחד עם הרווחיות הנאה, גם תשואת הדיבידנד תגדל. אנחנו שומרים על המלצת הקנייה שלנו ומחיר יעד של 26 שקל למניה". באקסלנס מעריכים שמכירת לאומי קארד לא צפויה להשפיע באופן מהותי על רווחי 2019, מאחר ורווחי המימוש צפויים לקזז את אובדן הרווח ואת הירידה הצפויה בעמלות צולבות וכנראה אפילו קצת מעבר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.