מנכ"ל חברת לאומי קארד , רון פאינרו
צילום: רפי דלויה

רון פאינרו: "כבר לא נהיה סתם חברת כרטיסי אשראי"

כשבוע לאחר שנרכשה על ידי קרן ורבורג פינקוס, חברת לאומי קארד הופכת לגוף פיננסי עצמאי. מה המשמעות מבחינת הלקוחות וכיצד השפיע חוק צמצום המזומן על אופי הרכישות?
מורן ישעיהו | (3)

"כבר לא נהיה סתם חברת כרטיסי אשראי", אמר היום (ג') רון פאינרו, מנכ"ל max בהשקת הגוף הפיננסי החדש, וציין כי לצורך קידום המהלך הוכפל תקציב הפרסום אך לא נקב בסכום ההשקעה הכוללת בהקמת הגוף החדש.

לפני כשבוע נרכשה חברת לאומי קארד על ידי קרן ורבורג פינקוס בסכום של 2.5 מיליון שקל. בעקבות רפורמת שטרום להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים יצא לדרך תהליך המכירה של החברה שיוצאת כעת לדרך עצמאית. "עשינו את זה שנה אחת לפני המועד האחרון להיפרד מהבנק. נדע להיות מתחרים, ספקים ובחלק מהמקומות גם שותפים", אמר פאינרו.

כחלק מהתכנית להמשך, הצהיר על הקמת סוכנות למוצרי ביטוח וחיסכון ללקוחות פרטיים עוד השנה. נוסף על הקמת הסוכנות, בלאומי מתכננים להתמקד בעסקים הקטנים. "זו בעיניי אחת הבשורות הכי גדולות במפת התחרות החדשה. הם אלו שמחזיקים את המשק. לא פשוט להקים עסק ויותר מכך לשרוד. במהלך שנתיים הכפלנו את היקף האשראי שאנחנו נותנים להם", טען פאינרו.

לצד זאת מתכננת החברה לעבוד עם עוד בנקים ותנפיק בעתיד כרטיסי אשראי גם לבנק הבינלאומי, דיסקונט ופועלים.

בנוגע לנתונים שפורסמו בדו"חות האחרונים של החברה, בהם בלטה העלאת הריבית ללקוחות, השיב פאינרו כי זו מיוחסת לשינוי בתמהיל הסיכון כאשר האשראי לרכבים הצטמצם אך האשראי לכל מטרה עלה.

העולם מוותר על מזומן

בלאומי סימנו טרנד ברור של היפרדות ממזומן שמיטיב כמובן עם חברות האשראי כאשר לפי נתוני החברה, מאז נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן, בינואר 2019, עלה היקף העסקאות שביצעו הלקוחות באשראי. בתוך כך, הצביעה החברה על גידול של 15% בעסקאות שמחירן מעל 10 אלף שקל בין ינואר 2018 ועד ינואר השנה, אם כי בתקופה זו מספר העסקאות הכולל גדל ב-4% בלבד.

עוד צוין כי שינוי בולט נצפה בתחום התחבורה הציבורית עם גידול של 534% ברכישות האשראי בין השנים 2015-2018, המיוחס לרכישת מנויים בכרטיס הרב קו, ובהקשר זה הרפורמה לצמצום התשלום במזומן לנהגי האוטובוסים שנכנסה באופן הדרגתי במרץ 2018, תחילה בירושלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתייחס למסחר האלקטרוני, החברות הגדולות יכולות להיות מרוצות עם גידול משמעותי בהיקף העסקאות בין השנים 2015-2018 כאשר ספקית התוכן האמריקאית נטפליקס רשמה את שיעור הגידול הגבוה ביותר של 3513%, אחריה אתר הנופש בוקינג עם 964%. עוד ניתן למצוא חברות כמו עלי אקספרס (598%), אסוס (417%), אמזון (186%) ו-נקסט (82%).

יותר עסקאות בחו"ל

"מניתוח מאפייני הרכישות של לקוחותינו בשנה החולפת, נראה גידול של 52% בקניות אונליין ושל 36% בעסקאות בחו"ל, אמרה ורדית גונדטר, סמנכ"לית שיווק ולקוחות פרטיים בלאומי, והוסיפה: 76% מלקוחותינו מבלים לעיתים קרובות בבתי קפה ומסעדות". בהקשר זה צוין כי נוספה קטגוריה של הטבות בתחום בתי הקפה בארץ, אם כי לא פורט היקפן. 

עוד הצהירה גונדטר על הוספת הטבות בחו"ל. "לראשונה, max יוצא מגבולות ישראל ב-12 ערים ברחבי העולם: אייפל, דיסנילנד, קאמפ-נואו", אמרה. ההטבה ללקוחות ברכישות מסוג זה תעמוד על 10%. לצד זאת, נוספה הטבה בדמות החזר של 30 שקלים על קניה ב-70 שקלים ומעלה באתרים המובילים.

הכרטיסים הקיימים של הלקוחות לא יוחלפו ועל פי החברה, גם צבירת הנקודות תישמר. כרטיסים חדשים יונפקו עם השם max.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סמי אפרת 14/03/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
    מקס חב אשראי גרועה ביותר שרות גרוע ביותר יש לנו כרטיס מסוג ביחד לי ולרעייתי צירפו אותנו לנק תעופה של ביחד עם תחילת התוכנית זה לפחות מה שהנציג מסר לנו מה שהסתבר כל נכון עד היום אנחנו במומ עם מקס גם להשיג את השרות זה לא נורמלי שירותים מנימלים שיש לחברות אחרות אצלם לא מאפשרים ללקוחות כמו הגדלת מסגרת אשראי בקיצור לא להתקרב גרוע ביותר
  • 2.
    יוד 05/03/2019 23:51
    הגב לתגובה זו
    כמה סניפים יש להם, ואיזה כוח שיווקי?
  • 1.
    מוטי 05/03/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע ממה הוא מתפאר. זה שהוא פגע בהטבות ללקוחות, הכפיל יחס המרה לנקודות תעופה, פגע ברמת השירות ובאיכות השירות (לדוגמא, סגר צ'אט עם נציג), הפסיק לעבוד עם שופרסל, בקרוב יפסיק לעבוד עם united airlines...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.