הלמ"ס: לכל תושב רכוש של 374 אלף שקל בממוצע
השלכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ג') את המאזן הלאומי לשנת 2017. על פי המאזן של הלמ"ס, סך הרכוש הלאומי בישראל היה 3,258 מיליארד שקל, פי 2.6 מהתמ"ג, והסתכם ב-374 אלף שקל לנפש.
שווי השוק של הנכסים הפיננסיים של מגזר החברות העסקיות הלא פיננסיות היה 1,052 מיליארד שקל ושווי ההתחייבויות שלו (ללא מניות) היה 909 מיליארד שקל. שווי השוק של הנכסים הפיננסיים של המגזר הפיננסי היה 3,106 מיליארד שקל, ושווי ההתחייבויות שלו (ללא מניות) נאמד ב-3,016 מיליארד שקל.
המאזן הלאומי הוא סיכום המאזנים של המגזרים המקומיים במשק – פירוט ערכי הנכסים וההתחייבויות של המגזרים המוסדיים ושל המשק כולו בנקודת זמן נתונה. הרכוש הלאומי הוא סיכום הערך הנקי של המגזרים המקומיים במשק (הערך הנקי הוא ההפרש בין שווי השוק של הנכסים וההתחייבויות של כל מגזר). ערך מצרפי זה שווה גם לסכום הנכסים הלא-פיננסיים של המגזרים המקומיים (למעט ערך הקרקע), בתוספת הנכסים הפיננסיים נטו של המשק בחו"ל.
הרכוש הלאומי
המרכיב העיקרי של הרכוש הלאומי הוא הנכסים הלא פיננסיים, שהם 84% מכלל הרכוש והסתכמו ב-2,747. במרכיב זה חלה עלייה של 5.5% בסוף שנת 2017, בהמשך לעלייה של 4.4% בסוף 2016. במרכיב השני של הרכוש הלאומי, נכסים פיננסיים נטו של המשק בחו"ל (שהסתכמו ב-511 מיליארד שקל), חלה עלייה של 19.8% בסוף שנת 2017 בהמשך לעלייה של 45.7% בסוף שנת 2016. סך הרכוש הלאומי בישראל היה 3,258 מיליארד שקל בשנת 2017, פי 2.6 מהתוצר. בשנים 2016 ו-2015 עמד יחס זה על 2.5 ועל 2.4, בהתאמה. הרכוש הלאומי הממוצע לנפש עמד בסוף 2017 על 374 אלף שקל, לעומת 355 אלף שקל בסוף שנת 2016 ו-333 אלף שקלבסוף שנת 2015.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכנית השלום של טראמפ: החטופים ישוחררו תוך 72 שעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנכסים של המגזר הפרטי
מגזר משקי הבית (ללא מלכ"ר פרטי) החזיק בסוף שנת 2017 בחלק הגדול ביותר של נכסי המשק. חלקו של מגזר משקי הבית בסך הנכסים עמד על 42.7%. הנכסים העיקריים של משקי הבית הם: עתודות הביטוח (הכוללות ביטוח חיים, פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות) שמהן 33.1% מסך הנכסים של משקי הבית; הנכסים הלא פיננסיים שהם 29.2% מערך הנכסים (למעט ערך הקרקע ונכסים לא מיוצרים אחרים); ואחזקת ניירות ערך (בעיקר אג"ח, קרנות נאמנות ומניות) שהם 20.7% מסך כל הנכסים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
