הפתעה: מי הם שיאני השכר במשק?
בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל - עלייה של כ-1.14% לעומת חודש ינואר. מי נמצא בתחתית רשימת השכר?
בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 65.8% (2.417 מיליון) מכלל משרות השכיר היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק.
לעומת חודש ינואר 2018 מדובר בעלייה של כ-1.14% בשכר הממוצע לשכירים במחירים שוטפים כאשר לעומת חודש נובמבר אשתקד מדובר בעלייה של 4.2%. בענף המידע והתקשורת נרשמה העלייה הגדולה ביותר של 13.8% - בחודש נובמבר היה שכרם של העובדים בענף הגבוה ביותר במשק והסתכם בממוצע ב-21,750 שקל.
בתחתית רשימת השכר נמצאים עובדי ענף שירותי אירוח ואוכל שהשתכרו בנובמבר 4,969 שקל בממוצע, ירידה של כ-70 שקל לעומת החודש הקודם. מנגד, שכרם הממוצע של עובדי התחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה ב-584 שקל (5.16%).
גידול במספר המשרות
מספר משרות השכיר בחודש נובמבר הסתכם ב-3.67 מיליון, עלייה של 1.7% לעומת אותו חודש אשתקד. נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר כאשר בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב-1.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
- עלייה באבטלה במחצית השנייה של אוקטובר - 232 אלף מובטלים
- סימנים לכך שחודש אוקטובר צפוי להיות תנודתי במיוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחינת אחוז השינוי במשרות השכיר מצביע על גידול של 4.9% במספר המשרות בענף פעילויות בנדל"ן בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 3.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. זאת לעומת ירידה של 5.3% במספר המשרות בענף חקלאות, ייעור ודיג בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
שכרם של עובדי החשמל מהגבוהים בענף
בחינת הענפים השונים מעלה כי בענף אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת, שכרם הממוצע של העובדים באספקת חשמל ואספקת מים היה גבוה ב-33.2% מהשכר הממוצע בענף ועמד על 25,039 שקל כאשר היקף המשרות מהווה כמחצית המשרות בענף.
בענף חקלאות, ייעור ודיג עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 8.4% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-10.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 9.6% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח
בחודש נובמבר 2018 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,612 שקל לעומת 22,565 שקל בחודש אוקטובר 2018. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.
השכר הגבוה ביותר בתחום נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח עם שכר ממוצע של 26,899 שקל בחודש נובמבר 2018. אחר כך נמצא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים בו היה היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (44.9%).
- 1.שירותי בריאות האנשים הכי משכילים משתכרים מתחת לממוצע (ל"ת)אל תתלוננו כשישבתו 07/02/2019 15:08הגב לתגובה זו
- שרותי בריאות 08/02/2019 17:41הגב לתגובה זולעובדי נמל התעופה יעלו שכר ב10 אחוז תוך שעתיים. לעובדי בריאות לא יעלו כי למי אכפת מקשיש שמת בגלל עומס במערכת, או אישה כאובה שצריכה טיפול. לליכודניקים שרותי בריאות פרטיים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
