ישראל כץ משרד התחבורה
צילום: כפיר סיון

לידיעת השר כץ: שביעות רצון נמוכה מהתחבורה הציבורית בשרון

ארגון 15 דקות ערך סקר בקרב יותר מ-5,000 תושבי השרון המצביע על מחסור בקווים ישירים, תחנות אוטובוס מרחוקות ביישובים הערביים והיעדר שבילי אופניים לרכבת
גיא עיני | (4)

שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בקרב תושבי השרון נמוכה. כך עולה ממצאי סקר שפורסם היום (ג') בקרב יותר מ-5,000 תושבי השרון המצביע על מחסור בקווים ישירים, תחנות אוטובוס מרחוקות ביישובים הערביים, חוסר תיאום בין מועדי האוטובוסים והרכבות והיעדר שבילי אופניים לתחנות הרכבת.

בחודשים האחרונים נערך סקר נוסעים מקיף שבחן את הרגלי הנסיעה של תושבי השרון, שסובלים מפקקים ארוכים, תחבורה ציבורית לא יעילה, עומס אדיר בקווי הרכבת ומשבר תחבורתי שהולך ומחריף. הסקר נערך בקרב יותר מ-5,000 תושבי השרון וממצאיו נותחו על ידי הטכניון.

בין הרגלי הנסיעה שהסקר בחן נכללים מידת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל ומידת השימוש באמצעי התחבורה השונים. תוצאות הסקר מעלות חוסר שביעות רצון של תושבים בערי השרון מהתחבורה הציבורית - הן בקווי האוטובוס והן ברכבת ישראל.

נוסעים באוטובוסים העניקו ציון ממוצע בטווח של 2-3 מתוך 5 לשורה של היבטים כמו תדירות האוטובוסים, שעות הפעילות, משך הנסיעה, תיאום הלו״ז וצפיפות הנסיעה. רק הקטגוריות קרבת התחנה ליעד וקרבת התחנה למוצא קיבלו ציון גבוה מ-3, כאשר שביעות הרצון מהשימוש ברכבת נמוכה עוד יותר: בכל הקטגוריות התקבלו ציונים בטווח 1.5-3.5. 

מחסור בקווים ישירים ושבילי אופניים

שני שליש מהנשאלים ענו כי חסרים להם קווים ישירים ומהירים לאזורי התעסוקה וכשמונים אחוזים השיבו כי תדירות התחבורה הציבורית נמוכה מדי. 

קצת יותר מרבע ממשתתפי הסקר העידו כי הם משתמשים בתחבורה ציבורית (27%) בלבד בנסיעה למקום העבודה, וכחצי מהמשיבים נוסעים ברכב פרטי בלבד (51%), וקצת  פחות מרבע משלבים בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית (22%).

מעל 900 נסקרים מטייבה וקלנסוואה ענו לשאלות הסקר בשפה הערבית. מתשובותיהם עולה כי יותר מ-50% סבורים שתחנות האוטובוס מרוחקות יותר מעשר דקות הליכה. רבים מהם עובדים בערי השרון: בעיקר בכפר סבא אולם אין להם קווי תחבורה ציבורית ברמה מספקת ובכך הם נאלצים להגיע עם רכב פרטי ולהעמיס על הכבישים.

חסר תיאום בין זמני האוטובוסים והרכבות 

מתשובותיהם של נוסעי הרכבת עולה כי אין התאמה בין לוחות הזמנים של הרכבת לזמני הגעת ויציאת האוטובוסים מהתחנות וכי הוספת שבילי אופניים אל תחנות הרכבת תעודד נוסעי רכב פרטי להשאירו בבית.

קיראו עוד ב"בארץ"

"הציבור דורש תחבורה ציבורית טובה ומהירה - כך עולה מממצאי הסקר. כעת חשוב שיתוף הפעולה של משרד התחבורה בתכנון ופתיחה של קווים מהירים לאזורי תעסוקה והוספת שירות חסר בערים. רק עבודה משותפת של הרשויות להגדלת לתחבורה הציבורית תוך הבנת הצרכים בשטח ודיאלוג עם הציבור יביאו לשיפור משמעותי בתחבורה הציבורית. אנחנו קוראים גם למשרד האוצר להקצות את המשאבים הנדרשים לכך", אמר מנכ״ל 15 דקות גיל יעקב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מנחם לוי 16/01/2019 12:01
    הגב לתגובה זו
    3 קדנציות כץ שר התחבורה ואין תחבורה ציבורית מוציאים עשרות מילארדים ואין תוצאות ...נאאאדה זה הליכוד .....הרבה דיבורים ..מעט ביצוע מוצלח הם בחרדת ביצוע ....
  • 3.
    בן בסט 15/01/2019 13:02
    הגב לתגובה זו
    הם מעולים בפקה פקה גרועים בעבודה
  • 2.
    מסילה מזרחית יעד 2026 ,למה ? חופרים עם מעדר ? (ל"ת)
    משה 15/01/2019 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ראובן 15/01/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    גם תושבי בת-ים מאוכזבים מתכנון הקו העילי ברחובות הצרים והצפופים של בת-ים. תכנון לקוי שיסתום את כל התחבורה בעיר ויגרום לפקקי ענק.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).