אליעזר כרמל
צילום:

האם מוצדק העליהום התקשורתי על חברות הנדל"ן האמריקניות?

יזמי נדל"ן אמריקאים זיהו סימנים של גיאות בשוק האג"ח התל אביבי ויכולת להנפיק אג"ח בריביות נמוכות יחסית והלכו על זה. למה כולם התעוררו?

אליעזר כרמל | (5)

התנפלות כלי התקשורת על האג"ח שהנפיקו חברות נדל"ן אמריקניות בתל אביב היא בבחינת "חוכמה בדיעבד". היכן היו כל הפרשנים והאנליסטים כאשר גויס חוב מצרפי של עשרות מיליארדי שקלים בשנים 2015-18? ההתייחסות העיתונאית לכל הסקטור כמקשה אחת מחטיאה את המטרה, בבחינת "האחד חטא ועל כל העדה תקצוף".

כדאי לזכור כי יזמי נדל"ן אמריקנים, בעיקר מניו יורק, שאינם נהנים מ"פינוק" יתר מצד גופי המימון הגדולים בארה"ב, זיהו סימנים של גיאות בשוק האג"ח התל אביבי ויכולת להנפיק אג"ח בריביות נמוכות יחסית לחו"ל ו"הלכו" על זה. הם לא הבינו את מנטליות המשקיעים בישראל לפיה כל חברה המגייסת הלוואה בריבית גבוהה מהמקובל בשוק המקומי - חשודה כחברה במצוקה.

החברות המנפיקות פרסמו תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך. שתי חברות הדירוג "מעלות" ו"מידרוג" בדקו את המידע והעניקו למנפיקים דירוג שנע במרבית ההנפקות בין A מינוס ל-A. יועצי ההנפקות ביחד עם החתמים הקפידו על "רוד שואו" בקרב נציגי הגופים המוסדיים בו תוארו תנאי ההנפקה ופורטה יכולת החברה לשרת את החוב.

במשך תקופה ממושכת נסחרו האג"ח באורח סדיר בבורסה. המגייסים עמדו בתנאי ההלוואות, שילמו את תמורת הריביות וחלק מקרן ההלוואות כסדרן.

הטריגר לתחילת העליהום התקשורתי המקיף היה בסתיו האחרון כאשר חברה קטנה בשם ברוקלנד, שאינה נמנית עם הגדולות, נקלעה לקשיים. מאותו רגע ואילך החלו העיתונים, המוספים הכלכליים והאתרים לכסות את המתרחש בסקטור "הנגוע" בכתבות ביקורתיות קשות. כותרות כמו: "המשקיעים איבדו אמון באג"ח האמריקניות" או לגבי אחת החברות נכתב " צפויה תספורת של 50%".

עד כה ידוע על קשיים בקרב 2-3 חברות בלבד. כידוע, ניירות ערך הנסחרים בשווקים מושפעים מאווירה ובמקרה דנן היו ציפיות שהגשימו את עצמן. במרבית הכתבות היתה הכללה של כל הסקטור מבלי להבחין בין לווים גדולים ואיתנים או הנפקות מגובות בביטחונות נאותים בבחינת "האחד חטא ועל כל העדה תקצוף".

קבוצת התל בונד גלובל, בה נכללות האג"ח נשוא הכתבה, איבד בחודשים האחרונים עשרות אחוזים. אירוע בורסאי שלילי שכזה המתמשך לאורך שבועות וחודשים נוצל על ידי מקצוענים לפתיחת פוזיציות "שורט" שהניבו להם רווחים גדולים.

 

ייאמר מיד כי רישומן של מרבית החברות המנפיקות ב"איי הבתולה" בעייתי ומהווה סיכון שעלול להקשות על התדיינות משפטית מול החברה. כמו כן, בחלק קטן מהחברות לא הקפידו בעלי השליטה על כללי ממשל תאגידי הנהוגים אצלנו והתנהגו כבעלי פירמות פרטיות. אבל מכאן להתנפל  בשיטתיות על כולם - לא הוגן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשוב לציין כי בחלק מהאג"ח שנפילת שעריהן הביאה אותן לתשואות גבוהות, מתקבלים דיווחים על רכישות עצמיות בעקביות בשוק. נראה כי סיטואציה זו קורצת גם למשקיעי לונג  שרוכשים לתיקים לאחר בדיקה מקצועית ומעמיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוטי 15/01/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    תמליץ על אג״ח כזה או אחר
  • 4.
    אנונימי 15/01/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
    שהם כידוע לא בדיוק מאוהבי מדינת ישראל.
  • 3.
    לייזרקה 14/01/2019 23:20
    הגב לתגובה זו
    אנא בידקו ותהנו חחחח
  • 2.
    חי 14/01/2019 20:47
    הגב לתגובה זו
    מה עם אקסטל ומה עם אואיארסי?
  • 1.
    מחזיק רציונלי 14/01/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    לפני כשבועיים ווטרסטון פירסמו שחברת נדל"ן שוקלת לקנות את כל הנכסים שלהם בפרמיה על המחיר בספרים, מה שיאפשר להם לפדות במחיר מלא את מלוא הסדרה (אם ירצו). היום האג"ח ב-70 אגורות, ותשואה שנתית של 18.5%. תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.