התחזה למשיב אהבות והטיל קללה על מי שהעז להתעמת איתו
פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד שרון גולן, בן 35 מרחובות, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך, התחזות לאחר בכוונה להונות, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, איומים ועבירות על פקודת פשיטת הרגל.
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד מאיה טריגר, הנאשם הציג עצמו בכזב כמיסטיקן בעל מומחיות ב"החזרת אהבות". במסגרת זו יצר הנאשם אתרי אינטרנט שונים במסגרתם הזדהה בשמות ופרטים בדויים, ויצר מצג שווא לפיו הוא קבליסט בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה ובעל מומחיות להחזרת אהבות אבודות, תוך שהוא מפרסם באתרי האינטרנט כתבות והמלצות מזויפות לשירותיו. בעקבות הפרסומים, פנו אל הנאשם אנשים שונים ושיתפו אותו בפרידה שחוו מבני זוגם. הנאשם אמר למתלוננים כי יחזיר להם את אהבתם הנכזבת בתמורה לתשלום אלפי שקלים, ולעיתים אף התחייב כי בן הזוג ישוב עד למועד מסוים. עוד התחייב כי במידה והתהליך יכשל, יחזיר את מלוא הסכום ששולם לו בתוספת פיצוי על עוגמת הנפש.
בחלק מהמקרים, שילמו המתלוננים לנאשם באמצעות שירות משיכת מזומנים מחשבון בנק, באופן בו שיתפו עמו המתלוננים סיסמה, והוא ניגש עמה אל סניף הבנק וביצע משיכה מחשבונם, כשלעתים הזדהה עם מספר זהות של אדם אחר, בלא ידיעתו. לעיתים הציע הנאשם למתלוננים כי במקום תשלום עבור שירותיו, יעבדו עבורו. במסגרת עבודתם, נדרשו המתלוננים לפתוח חשבונות בנק בשמם, למסור לנאשם את מלוא הפרטים והסיסמאות לחשבונות ולבצע פעולות בחשבון עבור הנאשם, אשר נהג בחשבונות אלו כבשלו ומשך מהם כספים, שילם באמצעותם עבור שירותים שונים.
בנוסף, במקרים אחרים שילמו המתלוננים לנאשם באמצעות העברות בנקאיות והפקדות מזומן אל חשבונות המעבר, מהם משך את הכספים או העבירם אל חשבונות מעבר נוספים שמהם משך את הכספים. בחלק מהמקרים, טרם קבלת התשלום ביקש הנאשם מהמתלוננים פרטי כרטיס אשראי לצורך התשלום, ולאחר שמסרו לו את הפרטים השתמש בכרטיס האשראי לצורך ביצוע רכישות שונות. כשחלק מהמתלוננים את כספם בחזרה, טען בפניהם הנאשם בכזב כי העביר אליהם את כספם, אולם כשגילו כי הכסף לא הוחזר, הפנה אותם הנאשם לפגוש בו בכתובות שונות ברחבי הארץ, אך כשהגיעו אל כתובות אלו ניתק עמם קשר. כאשר עימתו חלק מהמתלוננים את הנאשם עם חשדם כי מדובר במרמה, איים עליהם, בין היתר כי יטיל קללה שתפגע בבריאותם, וכי יחשוף בפני בני זוגם את פנייתם אליו.
גולן אף מואשם בשורה של עבירות על פקודת פשיטת הרגל. בכתב האישום נאמר כי לפני ביצוע עבירות ההתחזות והמרמה השונות, ניתן נגדו צו כינוס, לאחר שהצהיר כי הוא דר רחוב, על אף שבאותה עת שילם שכר דירה במזומן והסתיר מידע בדבר עיסוקו והכנסותיו. לטענת הפרקליטות, האופן בו פעל הנאשם, תוך הזדהות בשמות אחרים, קבלת הכספים באמצעים שונים מבלי לגלותם, ומסירת מידע כוזב לכונס הרשמי, בוצעו במטרה להעלים הכנסותיו ולהימנע מתשלום חובותיו. בסופו של דבר בוטל צו הכינוס נגדו בשל חוסר שיתוף הפעולה שלו והסתרת מצבו הכלכלי.
במקביל להגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה להמשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. התיק נחקר בידי מחלק ההונאה של משטרת מחוז ת"א וכונס הנכסים הרשמי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
