התחזה למשיב אהבות והטיל קללה על מי שהעז להתעמת איתו
פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד שרון גולן, בן 35 מרחובות, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך, התחזות לאחר בכוונה להונות, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, איומים ועבירות על פקודת פשיטת הרגל.
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד מאיה טריגר, הנאשם הציג עצמו בכזב כמיסטיקן בעל מומחיות ב"החזרת אהבות". במסגרת זו יצר הנאשם אתרי אינטרנט שונים במסגרתם הזדהה בשמות ופרטים בדויים, ויצר מצג שווא לפיו הוא קבליסט בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה ובעל מומחיות להחזרת אהבות אבודות, תוך שהוא מפרסם באתרי האינטרנט כתבות והמלצות מזויפות לשירותיו. בעקבות הפרסומים, פנו אל הנאשם אנשים שונים ושיתפו אותו בפרידה שחוו מבני זוגם. הנאשם אמר למתלוננים כי יחזיר להם את אהבתם הנכזבת בתמורה לתשלום אלפי שקלים, ולעיתים אף התחייב כי בן הזוג ישוב עד למועד מסוים. עוד התחייב כי במידה והתהליך יכשל, יחזיר את מלוא הסכום ששולם לו בתוספת פיצוי על עוגמת הנפש.
בחלק מהמקרים, שילמו המתלוננים לנאשם באמצעות שירות משיכת מזומנים מחשבון בנק, באופן בו שיתפו עמו המתלוננים סיסמה, והוא ניגש עמה אל סניף הבנק וביצע משיכה מחשבונם, כשלעתים הזדהה עם מספר זהות של אדם אחר, בלא ידיעתו. לעיתים הציע הנאשם למתלוננים כי במקום תשלום עבור שירותיו, יעבדו עבורו. במסגרת עבודתם, נדרשו המתלוננים לפתוח חשבונות בנק בשמם, למסור לנאשם את מלוא הפרטים והסיסמאות לחשבונות ולבצע פעולות בחשבון עבור הנאשם, אשר נהג בחשבונות אלו כבשלו ומשך מהם כספים, שילם באמצעותם עבור שירותים שונים.
בנוסף, במקרים אחרים שילמו המתלוננים לנאשם באמצעות העברות בנקאיות והפקדות מזומן אל חשבונות המעבר, מהם משך את הכספים או העבירם אל חשבונות מעבר נוספים שמהם משך את הכספים. בחלק מהמקרים, טרם קבלת התשלום ביקש הנאשם מהמתלוננים פרטי כרטיס אשראי לצורך התשלום, ולאחר שמסרו לו את הפרטים השתמש בכרטיס האשראי לצורך ביצוע רכישות שונות. כשחלק מהמתלוננים את כספם בחזרה, טען בפניהם הנאשם בכזב כי העביר אליהם את כספם, אולם כשגילו כי הכסף לא הוחזר, הפנה אותם הנאשם לפגוש בו בכתובות שונות ברחבי הארץ, אך כשהגיעו אל כתובות אלו ניתק עמם קשר. כאשר עימתו חלק מהמתלוננים את הנאשם עם חשדם כי מדובר במרמה, איים עליהם, בין היתר כי יטיל קללה שתפגע בבריאותם, וכי יחשוף בפני בני זוגם את פנייתם אליו.
גולן אף מואשם בשורה של עבירות על פקודת פשיטת הרגל. בכתב האישום נאמר כי לפני ביצוע עבירות ההתחזות והמרמה השונות, ניתן נגדו צו כינוס, לאחר שהצהיר כי הוא דר רחוב, על אף שבאותה עת שילם שכר דירה במזומן והסתיר מידע בדבר עיסוקו והכנסותיו. לטענת הפרקליטות, האופן בו פעל הנאשם, תוך הזדהות בשמות אחרים, קבלת הכספים באמצעים שונים מבלי לגלותם, ומסירת מידע כוזב לכונס הרשמי, בוצעו במטרה להעלים הכנסותיו ולהימנע מתשלום חובותיו. בסופו של דבר בוטל צו הכינוס נגדו בשל חוסר שיתוף הפעולה שלו והסתרת מצבו הכלכלי.
במקביל להגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה להמשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. התיק נחקר בידי מחלק ההונאה של משטרת מחוז ת"א וכונס הנכסים הרשמי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
