בר רפאלי
צילום: רפי דלויה

הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את בר רפאלי והוריה בגין עבירות מס

האם בר רפאלי עומדת בפני מאסר? הפרקליטות הודיעה לדוגמנית ולהוריה כי נשקלת העמדתם לדין. בנוסף רפי וציפי רפאלי חשודים בהלבנת הון

גיא עיני | (2)

האם בר רפאלי עומדת בפני מאסר? פרקליטות מיסוי וכלכלה דיווחה היום (ה') כי הודיעה לבר רפאלי, ולהוריה, ציפי ורפי רפאלי, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע, בעבירות מס. כמו כן, רפי וציפי רפאלי חשודים בעבירת הלבנת הון. לפי כתב החשדות, בשנים 2007-2006 הגישה בר רפאלי דוחות לפקיד השומה, בהם דיווחה שאינה תושבת ישראל, ולא כללה בהם הכנסות שהפיקה מעבודותיה בחו"ל. בשנת 2009, נחתם הסכם פשרה ולפיו ישולם מס בישראל בגין מלוא הכנסותיה של בר רפאלי בארץ ובעולם, שהופקו בשנים 2007-2005. על פי החשד, במסגרת זו הסתירו בר וציפי רפאלי מפקיד השומה הכנסות בסך כ-6 מיליון שקל. לא תושבת ישראל ולא תושבת חוץ בהמשך, על פי החשד, הקימה רפאלי חברות בחו"ל, פתחה חשבונות ברחבי העולם והכנסותיה הוזרמו אליהם. בדוחות המס ובהצהרת הון שהגישו החשודים, הצהירו כי אין לבר רפאלי הכנסה בישראל וכי היא תושבת חוץ. בדיוני שומה לשנים 2012-2009 מסרו החשודים לפקיד השומה מידע כוזב והסתירו ממנו מידע רלוונטי, וזאת במטרה להסתיר את זיקתה של בר רפאלי לישראל. במקביל הציגה בר רפאלי בפני רשויות המס בארצות הברית מצגים לפיהם היא איננה תושבת ארה"ב וכי היא מתגוררת בישראל. העלמת מס של עשרות מיליוני שקלים ההכנסות לגביהן בוצעו פעולות ההסתרה עמדו על מיליוני שקלים לכל שנה בין השנים 2012-2009, ובסך הכל למעלה מ-23 מיליון שקל. בין היתר, בשנים אלו שכרה ורכשה בר רפאלי דירות בישראל, אולם לאור חששן של בר וציפי רפאלי כי עובדות אלו עשויות להוות זיקה בה יתחשב פקיד השומה בקביעה כי מרכז חייה הינו בישראל, הסתירו את שמה מרישומי הדירות תוך הצגת מצגים כוזבים לרשויות, כך על פי הפרקליטות. עוד על פי כתב החשדות, ציפי רפאלי חשודה בהשמטת הכנסות בסך כ-3 מיליון שקל מעמלות שקיבלה כתוצאה מפעילותה כסוכנת של בר רפאלי, וזאת באמצעות הפקדת העמלות בחשבונות בנק בחו"ל על שם בר רפאלי או חברות בשליטתה. יש לציין, כי רשות המסים הוציאה צו לקבלת דפי הבנק בחו"ל, לבר ולציפי רפאלי. הדפים נמסרו רק כשנתיים לאחר הוצאת הצו, ולאחר הליך משפטי שניהלה הרשות. בר וציפי רפאלי חשודות גם בביצוע עסקאות חליפין שהניבו הכנסות בגובה מיליוני שקלים, מבלי שדווחו לרשויות כנדרש בחוק, לרבות מימון שכר דירה ורכישת דירה, וכן שימוש ברכבי יוקרה, בתמורה לפרסום ויחסי ציבור. ראויי לציין כי לאחרונה נבחרה בר רפאלי להנחות את האירוויזיון שיערך בתל אביב. כעת לא ידוע האם וכיצד כתב האישום האפשרי יפשיע על כך.  הכל מתחיל בחינוך? בנוסף, לציפי ורפי רפאלי מיוחסות עבירות הלבנת הון שכן הצהירו שהם הנהנים בחשבונות אשר בפועל בר רפאלי הייתה הנהנית בהם. לחשודים ניתנה אפשרות בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע בפרקליטות מיסוי וכלכלה בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם. נזכיר, כי בשנת 2016 נידון הזמר קובי פרץ לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בשורת עבירות מס ובהעלמת מס בשווי מיליוני שקלים. אולם לאחר ערעור הוא נידון לשנה וחצי. הזמר נכנס לכלא באוקטובר 2017 והשחרר לפני מספר חודשים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אולי הגיע הזמן לתת למדינה ולא רק לקחת (לא צבא ולא מיסים (ל"ת)
    דוד 03/01/2019 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נינו 03/01/2019 13:38
    הגב לתגובה זו
    עשתה צבא הוי הוי....שתביה המלצות לגז"ד מלאונרדו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי