רשות נתיבי הגז הטבעי נערכת לחיבור של רצועת עזה למערכת של ישראל

על פי תוכנית המתאר, אורך התוואי הוא כ-40 קילומטר, התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לתקופה של 60 יום
נועם בראל | (9)
נושאים בכתבה גז ישראל עזה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות זאב בילסקי, הודיעה כי היא תקדם את תוכניתה של רשות נתיבי הגז הטבעי לחיבור רצועת עזה למערכת הגז הטבעי של ישראל לצרכי ייצור חשמל, וזאת בכפוף לשיקולים בטחונים ותכנוניים. התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לתקופה של 60 יום.

 

על פי תוכנית המתאר הארצית, אורך התוואי הוא כ-40 קילומטר והוא עובר מתחנת אשל הנשיא מערבה, דרומית למסילת הברזל שדרות באר שבע, וממשיך דרום מערבה דרומית לאופקים, ומשם צפון מערבה לצומת אורים. מצומת אורים ועד לצומת רעים התוואי עובר לאורך כביש 234, כשעל פי התוכנית לאורך התוואי יוקמו שלוש תחנות לטיפול בגז הטבעי- באופקים, אורים ורעים.

 

מצומת רעים ועד לגבול עם רצועת עזה מוצעות שתי חלופות למיקום רצועת התשתיות, כשהראשונה חלופה צפונית לאורך דרך עפר אשר כלולה בתכנית "מתחם בארי" והשנייה דרומית למתחם זה וצפונית לקו מקורות המצוי בהליכי הקמה. בחירת החלופה המועדפת יקבע על ידי המועצה הארצית בתאום עם משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה קרוב לאישור התוכנית. 

 

בנוסף לרצועת התשתיות, במסגרת התוכנית הוקצה גם שטח למתקנים הנדסיים לתחנות הגז ולמתקן מערכת הדלק, ומשולב בה נספח נופי סביבתי, הקובע הנחיות להקמת המערכת ואמצעים למזעור הפגיעה בסביבה ובנוף, וכן בנספח "הגנה על מי תהום", המתייחס להשלכות של הוספת צנרת דלק בתוואי רצועת התשתיות. שני המסמכים אושרו ע"י המשרד להגנת הסביבה. כעת תעבור התוכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שון 05/12/2018 18:37
    הגב לתגובה זו
    אם זה נכון,זה לא יאומן !!!!
  • 8.
    הכובען המטורף 05/12/2018 16:05
    הגב לתגובה זו
    לספק להם גז ולקבל מהם טילים
  • 7.
    שוקי 05/12/2018 16:03
    הגב לתגובה זו
    לא מבין כל כך אבל אולי האסטרטגיה של ישראל זה להחזיק את הפלסטינים בעזה דרך הכיס. ברגע שהם תלויים בנו אז כנראה הם יחשבו פעמיים אם כדאי להם להילחם בנו. כנראה שמתכננים להעיף את החמאס ולהביא שלטון אחר במקומו (לא ברור איך ומתי)...אז השלטון יהיה יותר מתון ויעניין אותו שליטה, כסף ואי-לחימה בישראל. למה? כי כשנכנס לך המון כסף ושליטה, אז אתה חושב פעמיים אם להפסיד את זה במו ידיך...
  • 6.
    מוטי 05/12/2018 15:42
    הגב לתגובה זו
    אנחנו היהודים עושים הכל בשביל הכסף. אין ערכים אין חזון אין עתיד
  • 5.
    א. מרק 05/12/2018 15:31
    הגב לתגובה זו
    מציע גם למען התובנות וההכרות עם מדינת ישראל ורקבונה לערוך לעזתים סיורים ממומנים ברחבי מדינת ישראל + שקית הפתעות לכל מטייל
  • 4.
    צריך לבדוק אם מזוודות הכסף לא עברו גם לכנסת ישראל ????? (ל"ת)
    איתן 05/12/2018 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תום 05/12/2018 14:02
    הגב לתגובה זו
    העסקים את הבתים וכבר רצים לחבר את החברים של נתניהו
  • 2.
    אחד מהעם 05/12/2018 13:46
    הגב לתגובה זו
    גז ביבי רוצה לתת להם רעל הייתי נותן להם עד שלא יחזירו את הנעדרים והשבויים לא לתת להם דבר לא כסף מקטאר לא חשמל לא משאיות עם אוכל שירכבו וייסבלו כפי שסובלות המשפחות ועם ישראל איתן
  • 1.
    עינ 05/12/2018 13:21
    הגב לתגובה זו
    לא נראה קצת מוגזם שנדאג לצורכי האנרגיה של רצועת עזה ?? אין אף אחד שחושב על האופציה להתנתק מהרצועה ??
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.88%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -11.06%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.