4 דברים שכדאי לכם לדעת לפני שתעלו על הקורקינט של בירד
נספח חדש לנוף התל אביבי ממנו אי אפשר להתעלם בחודשים האחרונים הם הקורקינטים הפזורים ברחובות העיר של חברת Bird העולמית. יצאנו לבדוק מהו המודל הכלכלי מאחורי המיזם ומה חשוב לדעת לפני שעולים על אחד הכלים אותם מציעה החברה.
ראשית, קצת רקע. Bird היא אחת מחלוצות תחום הקורקינטים השיתופיים, לצד חברות נוספות כמו Lime ו-Spin, שהובילו את הזינוק בענף בשנה האחרונה. בסבב הגיוס הראשון שלה גייסה החברה 15 מיליון דולר, בסבב השני שלה גייסה 100 מיליון דולר, ובסבב הגיוס השלישי שנחתם ביוני האחרון גייסה כבר 300 מיליון דולר מ-Sequoia Capital, כאשר סבב הגיוס האחרון למעשה הכפיל ברבעון אחד את שווי החברה המוערך ממיליארד דולר, לשני מיליארד דולר.
כמה זה עולה לנו?
בישראל החברה החלה לפעול תל אביב, אך לפני שבועיים הגדילה את טווח הפעילות לרמת גן. בירד מציעה ללקוחותיה השכרת קורקינט בתשלום של 5 שקלים לתחילת נסיעה וחצי שקל על כל דקת נסיעה. כלומר, על נסיעה של 5 דקות תשלמו 7.5 שקלים. נשמעו לא מעט טענות על כך שהשירות יקר, אך מבט חטוף בהסכם המשתמש של החברה מגלה שלא רק זה צריך להטריד את המשתמשים.
אין ביטוח, אין אכיפה
על פי הסכם המשתמש, החברה למעשה מסירה מעליה כל אחריות לבטחון הרוכב, וזאת כאשר קורקינט ידוע כאחד הכלים המסוכנים לרכיבה ומצריך מהרוכב להתרגל לנסיעה בצורה שבהרבה מהמקרים חדשה עבורו.
- ישראל וארה"ב משתפות פעולה בתמיכה בחדשנות כנגד מתקפות סייבר
- בירד תמוזג לספאק לפי שווי של 2.3 מיליארד; צפויה להפסיד 96 מ' השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין היתר, מבקשת בירד כי הרוכב יהיה לפחות בן 18, כאשר לא ברור איך נאכפת הדרישה הזו, ובנוסף דורשת מהרוכב לשים קסדה, לא לנסוע עם שום תיק מכל סוג שהוא, ולא לנסוע בשעות הלילה, כאשר על כל אלה מחייבת בירד המשתמש לנסוע אך ורק על כבישים ולא על מדרכות או שבילים להולכי רגל, כשאין שום כיסוי ביטוחי למשתמש מטעם החברה.
גם אם הקורקינט ישרוט מרצדס - הסעד המירבי הוא 25 דולר
על פי תנאי המשתמש של בירד, החברה לא לוקחת על עצמה שום אחריות, ומציינת כי בכל מקרה, הסעד המקסימלי אותו תוכל לראות ממנה עומד על 25 דולר, לא משנה מה קרה לך או איזה נזק גרמת, ומדגישה כי אין למשתמש שום אפשרות לתבוע את החברה לא פרטנית ולא בתביעה ייצוגית.
הצפרים - חוסכים מחסנים וכח אדם
בירד לא מאפשרת שימוש בקורקינט בין 22:00 ל-7:00 בבוקר, כאשר בזמן הזה נכנסים לפעולה ה"צפרים" של החברה, אותם אנשים להם החברה משלמת כדי שיטעינו את הכלים במהלך הלילה ויחזירו אותם ל"קן" - מקום מרכזי בעיר בו ניתן יהיה לאסוף אותם לשימוש. החווייה הזו, במסגרתה כל קורקינט מופיע על מפה האפליקציה ונעלם ממנה לטובת הטענה ככל שמתקרבים אליו, הייתה הסיבה הראשונה לשריפת הקורקינטים של החברה ברחבי לוס אנג'לס על ידי ההמונים.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הצפרים של החברה מרוויחים בין 20 ל-70 שקל עבור כל קורקינט שהם מטעינים, והחברה מרוויחה פעמיים - גם מכך שהיא לא צריכה לשלם עבור החשמל ועל מחסנים גדולים (שכירות, ארנונה וכו') וגם מהעובדה שהקורקינטים נמצאים בבית של מישהו ולא בחוץ ברחוב בשעות לילה, כשהם חשופים לונדליזם.
- 7.משוגעים 28/11/2018 15:41הגב לתגובה זושרפו לעצמם 300 מיליוטן דולר! Avis Budget Group, Inc. (CAR) - נסחרת בנאסדק נראה לי חברת השכרה קצת יותר כגולה ושווי השוק שלה הוא 2.3 מיליארד דולר
- 6.איך זה יכול להיות? 28/11/2018 15:38הגב לתגובה זומי הפראיירים האלו? חברה להשכרת קורקינטים שווה 2 מיליארד דולר ונתנו להם 300 מיליון $ אני לא מאמין
- 5.אמיר 28/11/2018 11:36הגב לתגובה זועד שיעלמו מהנוף הישראלי
- 4.אייל 28/11/2018 09:43הגב לתגובה זואתה היית מבטח ישראלי בן 20 בתל אביב ב7.5 שח?מה החברה רשמה אם החלטת לדפוק מרצדס? נראה הוגן
- 3.תמר 28/11/2018 09:42הגב לתגובה זו70 שקל ליום טעינה או לחודש?
- 2.שט 28/11/2018 09:19הגב לתגובה זויותר משתלם לקנות ב 3000 קורקינט או אופניים. כפי שהקורקינט בתמונה נראה מחירו 2000 עד 3000 שקל. החניה של קורקענט היא בכל מקום לכן אין שום ערך לחניות השיתופיות.
- 1.אנשי עסקים ממולחים (ל"ת)מומחה לקנוניות 28/11/2018 05:42הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
