אורמת
צילום: יחצ

הרווח של אורמת טכנולוגיות צנח ב-56%, המניה מאבדת 7%

החברה עדכנה כי אם לא תגיע להסכמות מול חברות הביטוח לגבי פיצוי על התחנה בהוואי - צפויה פגיעה של 20 מיליון דולר ב-EBITDA 
גיא עיני |

חברת אורמת טכנו 0.9% רשמה ברבעון השלישי ירידה של 56% ברווח הנקי, שהסתכם ב-10.6 מיליון דולר לעומת רווח של 24 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבה לירידה ברווח היא הוצאה חד פעמית של 5 מיליון דולר בגין הסיום של חוזה מכירת החשמל בפרויקט Galena 2, מההשבתה של תחנת פונה בהוואי והוצאות תחזוקה גבוהות יותר עקב מספר תקלות גבוה מהממוצע במשאבות ההפקה במהלך הרבעון.

החברה דיווחה על רווח מתואם, בהתעלם מההפחתה כאמור. הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי המניות הסתכם ל-15.6 מיליון דולר, 31 סנט למניה והון בנטרול ההוצאה החד פעמית בסך 5 מיליון דולר בגין הסיום של חוזה החשמל של Galena 2. זאת לעומת 25.9 מיליון דולר, 51 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד שהנו בנטרול הוצאה חד פעמית של 1.9 מיליון דולר בגין פדיון מוקדם של אג"ח מובטחות של OFC והלוואה ל-DEG.

אורמת דיווחה כי סיימה ביוזמתה את חוזה החשמל Galena 2 עם NV Energy, ורשמה הוצאה חד פעמית של 5 מיליון דולר בגין סיום של החוזה, אשר נרשמה בהוצאות המכירה ושיווק במהלך הרבעון השלישי של 2018. הסיבה לביטול: תעריף נמוך. במרץ 2019,  Galena 2 תחל למכור את החשמל מהתחנה ל-SCAPPA, במסגרת חוזה החשמל לפורטפוליו של תחנות במחיר של 75.5 דולר למגה-וואט שעה אשר יחליף את התעריף הנמוך יותר שהתקבל במסגרת חוזה החשמל שבוטל.

ההכנסות הסתכמו ב-166.5 מיליון דולר, גידול של 5.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. רווח ה-EBITDA המתואם של אורמת הסתכם ברבעון ב-75.6 מיליון דולר, ירידה קלה  של כ-2% לעומת 76.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ב- EBITDA המתואם נובע בעיקר מההשבתה בפונה אשר קוזז בחלקו מהגידול בתרומה של סארולה.

בחודש מאי ספגה החברה מכה עקב התפרצות הר הגעש קילוואה בהוואי מה שהביא להשבתה של כחודש בתחנת הכח פונה שנמצאת כ-24 ק"מ מאזור ההתפרצות. החברה עדכנה בנוגע לפרויקט: "בפונה, הוואי, פסקה זרימת הלבה אשר כיסתה שלושה ראשי בארות, הוציאה מפעולה את תחנת ההשנאה של תחנת הכוח ופגעה במחסן שבו אוכסן גם ציוד קידוח. החברה מבצעת כעת הערכה של הנזק למתקנים של פונה וממשיכה לפעול בתיאום עם Hawaii Electric Light Company (חברת החשמל המקומית) והרשויות המקומיות על מנת להחזיר את תחנת הכוח לפעילות. החברה נמצאת בתהליך של סלילת כבישי גישה למתחם, הסרת השסתומים מבארות ההפקה ובניה מחדש של תחנת ההשנאה. החברה נמצאת במשא ומתן עם חברות הביטוח שלה על מנת להבטיח את השיפוי בגין אבדן ההכנסות עקב ההשבתה", נכתב בהודעת החברה.

צפויה פגיעה אם הביטוח לא יפצה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?