משרד התחבורה מכריז על סנקציות חדשות נגד רוכבי אופניים חשמליים
כחלק מההתמודדות עם תופעת האופניים החשמליים, אשר מוגדרים לאחרונה כלא פחות מ"מכת מדינה", משרד התחבורה מדווח היום (ה') כי הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב הצעת החלטה של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, המאמצת את עיקרי התכנית הלאומית של משרד התחבורה להגברת הדרישות והסנקציות בנוגע לשימוש באופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים.
ההחלטה כוללת בנוסף תיקוני חקיקה ותיקונים מנהליים, שיאפשרו להחמיר את הענישה על הפרות חוק ברכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים ועל שיווק של כלים בלתי תקניים, בניגוד לתקנות התעבורה.
קורס ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים
ההחלטה מטילה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בשיתוף משרד החינוך ואגף הרישוי במשרד התחבורה, לקבוע תכנים מקצועיים להכשרה לרכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים, למי שלא החזיק ברישיון נהיגה או שלא עמד במבחן עיוני לקראת קבלת רישיון הנהיגה.
ההכשרה תבוצע באמצעות קורס ייעודי בסיסי בנושא חוקי תנועה, הכרת הדרך, תמרורים והתנהגות זהירה ברכיבה. על פי ההחלטה, הרלב"ד תפעל באופן מיידי להכשרת מורים, אשר יופקדו על הוראת הקורס. הקורס יתקיים במסגרת לימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכונים. תלמידים שאינם משתתפים בלימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר, יעברו את הקורס במסגרת חלופית, שתקבע על ידי הרלב"ד.
- הקנס נמוך מדי - ורק שליש מבעלי הקורקינטים דורשים לקבל לוחית זיהוי
- החל מהיום: קנסות על קורקינטים ואופניים חשמליים ללא לוחית זיהוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי תכנית משרד התחבורה, בסיום הקורס יבחנו התלמידים במבחן ייעודי בנושא הרכיבה על האופניים. רשות הרישוי במשרד התחבורה תנפיק אישור כשירות לכל רוכב האופניים שעמד בהצלחה במבחן הייעודי. לרשות השוטרים ופקחי הרשויות המקומיות יועמד מאגר שבו יופיעו כל הרוכבים שקיבלו אישור כשירות. החל מ-1 בינואר 2019 ייאסר על רוכב אופניים או קורקינט חשמליים, שאין ברשותו רישיון נהיגה, שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות לרכוב על הכלים החשמליים.
חובת חבישת קסדה
משרד התחבורה יקדם את פרסום הצעת החוק הממשלתית, המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה, בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק אושרה לאחרונה בועדת השרים לענייני חקיקה ובקרוב תוגש לאישור הכנסת.
חובת שימוש באפוד זוהר
החל מ-1 בינואר 2019, יחויבו כל רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים ללבוש אפוד זוהר במהלך הרכיבה בשעות החשיכה ובראות לקויה, אשר נועדה להגביר את נראות הרוכבים בכבישים. כיום, לא קיימת חובה על רוכבי האופניים ללבוש אפוד זוהר.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
דחיית רישיון הנהיגה בשנה לעברייני תנועה
הצעת ההחלטה קובעת כי משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרדי בטחון פנים ומשפטים תיקון לפקודת התעבורה, הדוחה את קבלת רישיון הנהיגה בשנה למי שהורשע בעבירה של רכיבה על אופניים או קורקינט חשמלי מתחת לגיל המותר וכן למי שרכב על כלים חשמליים שאינם עומדים בהגבלת המהירות המותרת (עד 25 קמ"ש).
החרמה והשמדה של כלי רכב דו גלגליים
הצעת ההחלטה מטילה על המשרד לביטחון פנים, בשיתוף משרד התחבורה, משרד הפנים ומשרד הכלכלה והתעשייה, לקדם תשתית משפטית שתאפשר החרמה וגריטה של כלים דו גלגליים חשמליים, שאינם תקניים, ממי שרכב או שיווק כלים אלה.
החרמה וגריטת הכלים תתבצע במקרים בהם הרוכב רכב מתחת לגיל המותר (גיל 16), רכב בעת שכרות, הרכיב אדם נוסף בניגוד לחוק או לא ציית לרמזור אדום. על פי התכנית, יורחבו סמכויות האכיפה גם לפקחים ברשויות המקומיות, כך שיוכלו גם הם להחרים ולגרוט כלים בהם נעשה שימוש בניגוד לחוק, על ידי הרוכב או המשווק, בשבילי אופניים ומדרכות.
הגדלה משמעותית של הקנסות
משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרד המשפטים תיקון לתקנות התעבורה, המגדיל באופן משמעותי את הקנסות הניתנים לרוכב אופניים או קורקינט חשמליים שייתפס נוהג בניגוד לחוק כגון: קנס לרכיבה מתחת לגיל המותר, רכיבה ללא קסדה או אפוד זוהר, הרכבה של אדם על האופניים בניגוד לחוק ועוד.
הרחבת סמכויות הפקחים גם לבתי עסק
משרד התחבורה יקדם תיקוני חקיקה בהתאם לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, לפיו יוסמכו פקחי המשרד לצד פקחי הרשויות המקומיות והשוטרים להטיל קנסות בגובה של 10 אלפים שקלים לכל כלי דו גלגלי לא תקני שיתפס בחנויות ובבתי המסחר.
הקמת צוות לרישום אופניים חשמליים
- 4.חזרתי מצרפת לא רואים אופניים חשמליים-הם הוצאו מחוץ לחוק (ל"ת)רונן 24/10/2018 15:06הגב לתגובה זו
- 3.חגית 12/10/2018 09:21הגב לתגובה זוכל מה שמשרד התחבורה מציע כיום, כבר הוצע לו מספר פעמים על ידינו וע"י משטרת התנועה וגורמים נוספים. ישראל כץ סרב להכל. לפני הבחירות הוא התעורר
- 2.אורח 11/10/2018 14:46הגב לתגובה זומירושלים, עיסוק במודיעין יותר מלהיב, לכן הוא ימצא מישהו להפיל עליו התיק,
- 1.אחד העם 11/10/2018 13:58הגב לתגובה זומה זו ההפקרות הזו ? למה אין מספר שיאפשר זיהוי ? למה הולכת וגוברת התופעה של פגע וברח ?
- פיני 23/10/2018 17:56הגב לתגובה זותאונות לא ימנע...יכניס הרבה כסף...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
