אזרחים ותיקים, נמאס לכם להמתין שעות בבנק? בנק ישראל מציע פתרון

המפקחת על הבנקים: "המערכת הבנקאית נמצאת בעיצומה של מהפכה שתחסוך לאזרחים ותיקים עמלות ואת הצורך לבקר בסניף הבנק"
ערן סוקול | (8)

ביום שלישי ה-23 באוקטובר, יתקיימו ברחבי הארץ במסגרת פעילות "שלישי בשלייקס" של המשרד לשוויון חברתי הרצאות בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית" לאזרחים ותיקים. לאחר מכן, במהלך חודשים נובמבר-דצמבר, הבנקים יזמינו את האזרחים הוותיקים, בתיאום מראש, להדרכות בסניפי הבנקים, לצורך התנסות בשירותים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם. 

מטרת הפעילות היא לסייע לאזרחים הוותיקים להסתגל לבנקאות הדיגיטלית ולהקנות להם כלים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים. פעילות זו הנה יוזמה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שמתקיימת בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ובאמצעות המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים.

המפקחת על הבנקים, חדווה בר: "המערכת הבנקאית נמצאת בעיצומה של מהפכה שכוללת מעבר לשירותים דיגיטליים לצד התייעלות וצמצום הפעילות בסניפים. מדובר במהפכה חיובית שתחסוך לאזרחים ותיקים עמלות ויכולה לחסוך להם את הצורך והטרחה לבקר בסניף הבנק. אני קוראת לאזרחים הוותיקים לנצל את ההזדמנות וליטול חלק בהרצאות ובהדרכות הפרטניות בסניפי הבנקים, אשר יקנו להם מגוון כלים מעשיים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים, יסייעו להם להסתגל לבנקאות הדיגיטלית, לנהל באופן עצמאי את הפעילות בחשבון וליהנות משירות בנקאי זמין וזול יותר."

הפעילות תתבצע בשני חלקים

החלק הראשון יכלול הרצאה ביום שלישי ה-23 באוקטובר בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית", במסגרת מיזם "שלישי בשלייקס" של המשרד לשוויון חברתי. במסגרת זו, האזרחים הוותיקים מגיעים בימי שלישי לבתי הקולנוע במטרה לצפות בסרט (בעלות מסובסדת של 10 שקלים). בסמוך לתחילת הסרט ובכפוף לרישום מראש, תועבר הרצאה אשר תעסוק במידע נרחב על הבנקאות הדיגיטלית. בתום ההרצאה, יימסרו לאזרחים הוותיקים פרטים על חלק ב' של הפעילות - הדרכות פרטניות שיתקיימו בסניפי הבנקים.

בחלק השני, אשר נועד לסייע לאזרחים הוותיקים להסתגל לבנקאות הדיגיטלית וללוות אותם באופן אישי ומובנה של היכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים, יתקיימו, במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, הדרכות בסניפי הבנקים (במתכונת הדרכה אישית או בקבוצות קטנות) בנושא השירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם, לרבות התנסות מעשית.

 

בהדרכות הפרטניות יועברו, בין היתר, הנושאים הבאים: היכרות עם אתר האינטרנט של הבנק; למידה על שימוש באפליקציה של הבנק; מעקב אחר התנועות בחשבון באופן דיגיטלי; ביצוע פעולות בנקאיות במכשירים האוטומטיים: הפקדת מזומן, הפקדת שיקים ועוד. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 08/10/2018 00:56
    הגב לתגובה זו
    עד עכשו אם הלקוח לא חתם על בצוע פעולה,כל חסר בחשבון היה אשמת הבנק.מאז שאפשר לעשות פעולות באינטרנט האשמה היא של הלקוח.ולמה?-כי חייבים לחתום מראש שהבנק לא אשם !
  • 6.
    משה 07/10/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    שפיקוח על הבנקים יתן גיבוי מוחלט לבנק
  • 5.
    אבי 07/10/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    אין אפשרות להרשם למועדון שלישי בשלייקס ולהגיע לאירועים השונים אם אין לאזרח הוותיק טלפון נייד. יש אפלייה נגד מי שיש לו מחשב ואין לו נייד. יש הרבה וותיקים שאין להם נייד בגלל חשש מקרינה, בגלל שהנייד גורם להם לכאב ראש, בגלל שקשה להם להסתדר עם מכשיר קטן אבל אין להם בעיה להשתמש במחשב.... למה המשרד לאזרחים וותיקים מפלה נגד האוכלוסיה הזאת? למה אימייל לא מספיק כדי לשלוח הודעות? למה מפליםלרעה את אלהי שאין להם נייד ולא מאפשרים להם לקבל מידע ולהרשם לאירועים השונים?
  • 4.
    גמלאי 07/10/2018 13:16
    הגב לתגובה זו
    שלא כמו הצעירים שפחות חוששים מלקחת סיכונים, הרבה וותיקים חוששים מחדירת גורמים זרים לנייד ולמחשב וגניבת מידע וכסף. גם אלה שכן נכנסים לחשבון הבנק דרך המחשב, נתנו הוראה שאסורה העברת כסף לצד שלישי. הם לא יכולים להרשות לעצמם להסתכן באובדן חסכונותיהם בגלל חדירה של גורמים זרים לחשבון. הרבה אפליקציות חודרות למידע שבנייד. קשיש לא יסתכן בכניבה לחשבון הבנק שלו בנייד.
  • 3.
    אליעז 07/10/2018 12:28
    הגב לתגובה זו
    ..במקום להעריך את מה שמציעה ומקדמת המפקחת אתה דווקא מלכלך..למה..!! אפ"י תגובתך מדובר כנראה במלפפון שמאלן חמוץ ששום דבר בעולם לא מוצא חן בעניהם.~~
  • 2.
    שלח 07/10/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    10 שקלים לסרט זה מצחיק.שהחכים יעבירו את החוק להגדלת הקצבה ל 5300שקל
  • להגדיל את הקצבה (ל"ת)
    אדרי גבריאל 08/10/2018 05:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בושה וחרפה עובדת אצל הבנקים במקום לעבוד בשביל הציבור (ל"ת)
    תום 07/10/2018 11:03
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).