כיל תספק כ-550 אלף טון אשלג ללקוחות בהודו
כיל תספק כ-550 אלף טון אשלג ללקוחות בהודו, כך לפי דיווח אותו הוציאה החברה אתמול (ד') לאחר סיום המסחר. מחיר המכירה יהיה גבוה ב-50 דולר לעומת המחיר בחוזים הקודמים.
על פי הדיווח, מחיר המכירה דומה למחירי המכירה לשוק ההודי עליהם הכריזו לאחרונה יצרניות אשלג אחרות, כשבנוסף, כיל מציינת בדיווח כי היא צופה חתימה של חוזים נוספים עם לקוחותיה בהודו בעתיד הקרוב, בהיקף של 225 אלף טון אשלג נוספים, אותם תספק בין ספטמבר 2018 ליוני 2019 ,באותו המחיר.
כיל דיווחה לאחרונה על תוצאותיה לרבעון השני של השנה והודיעה על שינוי ארגוני מקיף שייכנס לתוקף כבר בימים הקרובים. פעילויותיה של כיל ירוכזו בארבע תחומים: מוצרים תעשייתיים (ברום), אשלג, פתרונות פוספט ופתרונות חדשניים לחקלאות. בחברה מסבירים כי המהלך מגיע על מנת לחזק את מעמדה של כיל בשלוש שרשראות הערך: ברום, אשלג ופוספט, ומימוש פוטנציאל הצמיחה (אותו מכנים בחברה כ"משמעותי") בתחום הפתרונות לחקלאות.
ההכנסותיה של כיל עלו ב-3.7% ל-1.37 מיליארד דולר ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד; הרווח התפעולי עלה ב-22% ל-172 מיליון דולר לעומת 144 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד; הוצאות המימון עלו ל-54 מיליון דולר לעומת 49 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד. בשורה התחתונה הרווח הנקי זינק ב-77% ל-101 מיליון דולר ברבעון השני של 2018.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אבי 30/08/2018 14:06הגב לתגובה זוגמרו לנו על ים המלח היעקר למלות את החשבונות בנק שלהם במיליונם למי אכפת מים דטן ומסכן
- בן 30/08/2018 15:40הגב לתגובה זומי שגמר כל הים זה המדינה שלא מזרימה מים מהכנרת כפי שהטבע רוצה וצריך. מספיק להאשים את כיל עך כל דבר שקורה בים המלח.
- אבי 01/09/2018 14:35מי שטיפש זה אתה שליש מהמים שהתאדו מים המלח וכל החפירות והוצאות המגנזיום והפוספטים מים המלח פגיעה בטבע ללא שיקום החברים שלך מכיל אתה בטח עובד שלהם

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.