דואר ישראל
צילום: דואר ישראל

עבר בכנסת: עד 20% ממניות דואר ישראל יונפקו לציבור

ועדת הכספים אישרה את מתווה הפרטת דואר ישראל; בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי, לפחות 60% יוותרו בידי המדינה
ערן סוקול | (3)

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (א') את מתווה הפרטת דואר ישראל. במסגרת המתווה בשלב ראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות.  בכך תושלם הפעימה הרביעית והאחרונה בתהליך ההבראה של חברת דואר ישראל שהובלה ע"י שר התקשורת. לפני ביצוע ההפרטה, המדינה תזמין הערכות שווי לדואר ישראל משני מעריכי שווי בלתי תלויים.

במהלך הדיון ציינו חברי הוועדה כי ישנו שיפור מסוים בתפקוד דואר ישראל המצריך המשכיות אך העלו שאלות רבות לעניין מתווה ההפרטה, נכסי החברה, עתיד העובדים ועתיד השירות שיקבלו אזרחי ישראל - לקוחות הדואר. לאור הדברים אושר המתווה ברוב קולות, כאשר לצד כך נקבע כי לדרישת חברי הוועדה בטרם יושלם הליך מכירת המניות (בעת הבאת צו האינטרסים החיוניים להצבעה בפני הוועדה), יוצגו בפני הוועדה פירוט של מספר נושאים.

על פי הדיווח, הנושאים שיוצגו הינם מאזני החברה ופירוט נכסי החברה, על מנת לוודא שלא ישנו מקרי עבר בהם נמכרו חברות ממשלתיות מבלי שנלקח בחשבון בצורה ראויה שווי נכסיהם. עוד יוצגו, תכניות העתיד לגבי עובדי הדואר, כאשר למרות תמיכת העובדים בהליך מבקשת הוועדה לוודא את הדאגה לעתידם וכן התחייבות הדואר להמשיך ולספק שירות לכלל אזרחי ישראל בכל מקום במדינה.

דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל: "להערכתנו שווי הנכסים הוא בין מיליארד למיליארד וחצי שקל. יש הגדרה של משרד התקשורת, מה זה נכס אסטרטגי אותו אסור למכור ללא אישור של שר התקשורת. להכניס משקיע אסטרטגי זה חשוב, כל התהליך נוהל בצורה מסודרת ע"י רשות החברות וכל המשרדים, הכל מתוכנן ויהיו שעורכים של כל הנכסים לפני המכירה. אם נדחה את המהלך זה יפגע בו וכן ביישום תכנית ההבראה במסגרתו פרישת 170 עובדים לפנסיה, מדובר במהלך בן 3 שנים, יעצרו את זה".

אורן לביאן, מנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת: "לעניין השירות לציבור - הרגולציה קבועה בחוק הדואר ובתקנות, יש את רשימת השירותים האוניברסליים שחברת הדואר צריכה לספק בכל הארץ ולכל הציבור. גם לעניין הנכסים יש הוראות בחוק חברת הדואר, נכסי מקרקעין חיוניים כפי שהוגדרו במשרד, אסור למכור אלא אם יש את אישור השר. לחברה מותר למכור עד 20 אחוז מהנכסים שלא משמשים לייצור הכנסה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שלומי 07/08/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
    האם דני גולדשטיין המנכ"ל הנוכחי ימשיך או ימונה מנכ"ל מתחום הלוגיסטיקה ,שהיה בעברו מנהל חברת שילוח בעל עבר עשיר בתחום השילוח/אקספרס כמה השפעה יהיה לרוכש על הוועד/הנהלה/ניהול תחרותי האם רק מנכ"ל כזה יוכל להוציא את העגלה מהבור התקציבי שהדואר נכנס
  • 2.
    שלומי 06/08/2018 22:36
    הגב לתגובה זו
    רק חברה פרטית תציל את הדואר מעצמו
  • 1.
    למה לקנות את הצרה הזו? מישהו יכול להסביר? (ל"ת)
    גבי 06/08/2018 09:28
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).