פרופ' שמואל האוזר ו- Bizportal משיקים סדרת מדדי אמון לשוק ההון
מדדי אמון הציבור שיתפרסמו ב-Bizportal, בשיתוף עם הקריה האקדמית אונו, מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית. המטרה: לשקף את אמון המשקיעים באמצעות המסחר
חברת קו מנחה, בעלת השליטה באתר Bizportal, בשיתוף עם פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע הקודם, השלימו הליך פיתוח סדרת מדדים לאמון הציבור בשוק ההון, אשר יחושבו על ידי קו מנחה בחסות מכון המחקר בשוק ההון בישראל של הקריה האקדמית אונו, בראשותו של פרופ' האוזר.
קישור למדדי אמון הציבור - המדור בשיתוף פרופ' האוזר, הקריה האקדמית אונו ו-Bizportal
*** המדדים מפורסמים תחת "כלים למשקיע" => "מדדי אמון הציבור" ***
ההחלטה לרכוש או למכור נכסים פיננסיים דוגמת מניות ואג"ח תלויה בגורמים רבים, אשר אחד מהם הינו אמון הציבור בשוק ההון. לצורך כך, סוגי המדדים שיושקו יכללו מומנטום ותנודתיות בשוק המניות, האג"ח, ומטבעות הקריפטו; פעילות בעלי עניין בבורסה; ומידת החשיפה של השוק לחדלות פירעון. המדדים יחושבו, בין היתר, באמצעות נתוני מסחר יומיים בני"ע, חוזים עתידיים ומטבעות דיגיטליים, והם מיועדים לאמוד את אמון הציבור, הסנטימנט, המומנטום בשוק, חוזק השוק, מידת הפחד או אי הוודאות בשוקי ההון, ופרמטרים דומים. מרבית המדדים מבוססים על מדדים דומים בעולם ועל הספרות הכלכלית מדדי אמון הציבור שיתפרסמו באתר Bizportal מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית, והם עשויים לשקף את אמון הציבור בשוק ההון באמצעות תוצאות ההחלטה של המשקיעים השונים במסחר עצמו, במניות, באג"ח, באופציות, בפעילות בעלי העניין, במטבעות דיגיטליים, ביחס התקשורת לאירועים בשוק ההון, ועוד. מדד המומנטום בשוק המניות עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט חיובי או שלילי בשוק המניות ושוק האג"ח. מדד שמייצג יחס שלילי (חיובי) עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט שלילי (חיובי) של שערי המניות בבורסה. הסנטימנט בשוק המניות נמדד גם באמצעות נפחי המסחר באופציות. מדד זה נאמד על פי היחס בין נפחי המסחר באופציות Call לבין נפחי המסחר באופציות Put, והוא נחשב בעיני סוחרים בשווקים השונים כאינדיקציה לסנטימנט חיובי של המשקיעים כלפי שוק המניות, כשהוא גדול מ- 1, וסנטימנט שלילי כשהוא קטן מ- 1. מדד ייחודי: הסיכון לחדלות פירעון מדד ייחודי, שלא קיים בעולם, למיטב ידיעות המחברים, הוא מדד הסיכון לחדלות פירעון בשוק ההון. המדד מייצג את היחס בין סך השווי של החברות שהתשואה לפדיון שלהן גבוהה מ- 8% (בתוספת ריבית בנק ישראל), לבין סך שווי של האג"ח של כלל החברות שהנפיקו בבורסה. אומדן הסיכון לחדלות פירעון מבוסס על ההנחה שמחיר הון של אג"ח גבוה מ- 8% בחברות, מעיד על קשיים פיננסים וקשיים בגיוס חוב, דוגמת המשבר בשנת 2008. מדד היציבות הישראלי מדדי היציבות מיוצגים על ידי מידת התנודתיות של מחירי ניירות ערך מושפעת ממידע חדש לגבי הפעילות העסקית בחברה, מגורמים כלכליים פונדמנטליים, אירועים פוליטיים וגיאופוליטיים משמעותיים, משברים שמשפיעים על יחסם של המשקיעים לשוק ההון, וכדומה. השיטות המקובלות לאומדן תנודתיות כוללות: סטיית תקן או סטיית תקן גלומה במחירי האופציות. אחד המדדים הידועים הוא מדד ה- VIX המבוסס על התנודתיות הגלומה במסחר באופציות. אומדן התנודתיות שאנחנו מציעים מוצג במונחים שנתיים והוא נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי המניות הכוללים את שער המניות הגבוה והנמוך בכל יום. למדד המוצע מתאם גבוה של למעלה מ- 90% עם מדד VIX, למרות שהוא נמוך, בממוצע, מזה של ה- VIX. בעלי העניין מכירים את החברה טוב יותר מדד פעילות בעלי ענין נאמד על ידי ממוצע נע של היחס בין סך בעלי עניין רוכשים לבין סך בעלי עניין מוכרים. הרציונל בבסיס מדד זה הוא הממצאים האמפיריים בספרות הכלכלית לפיהם, לעיתים קרובות, רכישות (מכירות) של בעלי עניין עשויות להוות אינדיקציה לעלייה (ירידה) של שערי המניות בחברה. גם מטבעות הקריפטו נכנסו למדדים מדד תנודתיות במטבעות הקריפטו מתמקד בביטקוין ובאיטריום, כשני מטבעות בולטים במסחר העולמי. התנודתיות במטבעות אלה מגלמת בתוכה, ככל הנראה, את אי הוודאות לגבי זהות הפעילים בשוקי ההון בעולם, לגבי האחראים על הביקוש ועל ההיצע, וגם את אי הוודאות לגבי עתידם של המטבעות הדיגיטליים, והגורמים המשפיעים על אופיים וערכם של המטבעות הדיגיטליים. דיוק המדדים ייבחן באמצעות מחקרים אקדמיים מכון המחקר של הקריה האקדמית אונו מבקש לממן מחקרים אקדמיים בתחום אמון הציבור בשוק ההון. בין השאר, המכון מבקש לקדם מחקרים ביחס לשאלה: באיזו מידה מדד אמון הציבור מגלמים אינפורמציה חשובה למשקיעים, והאם מדדי אמון הציבור אינפורמטיביים במידה זו או אחרת, ואולי אף יש בהם כדי להצביע על מגמות (leading indicators) בשוק המניות, בשוק האג"ח ובשוק הקריפטו. על בסיס הניסיון המצטבר ומחקרים אלו, מכון המחקר בשיתוף עם קו מנחה ו- Bizportal יעדכנו, ישנו, ו/או יוסיפו מדדי אמון חדשים המבוססים על פעילות המשקיעים במסחר בבורסה.
- 5.למשקיעי דלק 06/08/2018 09:36הגב לתגובה זוזהירות! הפסד בטוח מובטח למי שיענה מחר ב 7/8 להצעת רכש של תשובה בדלק בפעם הקודמת שניסה לעשות זאת זה היה בדלק אנרגיה. המשקיעים לא נענו ותקעו את הרוכשים 3 שנים,בנתיים המניה עלתה לשמים, ומי שנענה להצעת הרכש, הפסיד את כל העליות. המניה עכשיו בקרשים. תשובה יודע למה הוא רוכש עכשיו.
- 4.אנליסט 06/08/2018 07:19הגב לתגובה זואני מוכרח לציין שיש לי המון כבוד והערצה למרצים שלמדו אותי באוניברסיטה כלכלה ומימון.אך הקשר בינם לבין שוק ההון במציאות רחוק שנות אור, מספיק שהם יושבים בוועדות השקעה של הגופים המוסדיים כדי להבין כמה הם לא מבינים על מה הם מדברים.
- 3.טל 05/08/2018 23:02הגב לתגובה זולא בטוח שאפעל לפי ההמלצות של מכון המחקר אבל טוב שהוא קיים.
- 2.בני גור 05/08/2018 21:44הגב לתגובה זואת ענבל אור, לא רוצה לרדת מהכותרות, ולא מפסיק לדחוף את התמונה שלו.
- 1.יוזמה ברוכה (ל"ת)משקיע רציונלי 05/08/2018 20:29הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?