ג'ירו סייקלינג אקדמי רוכבים רוכבי אופניים
צילום: נועה אורון

רוכבי אופניים חשמליים יחויבו בחבישת קסדה

כיום החוק מחייב את כל רוכבי האופניים לחבוש קסדה בעת רכיבה בכבישים בינעירוניים בלבד. בישראל ישנם יותר מ-200 אלף אופניים חשמליים 

מורן ישעיהו | (13)

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ג') את הצעת החוק של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק תועבר בימים הקרובים לאישור מליאת הכנסת.

כיום, החוק מחייב את כל רוכבי האופניים לחבוש קסדה בעת רכיבה בכבישים בינעירוניים בלבד. בכבישים עירוניים חלה חובת חבישת הקסדה על רוכבי אופניים עד גיל 18 בלבד. הצעת החוק החדשה נועדה לתקן את הפטור מחבישת קסדה, שניתן בשנת 2011 לרוכבי האופניים בוגרים בדרכים עירוניות.

 

על פי החוק כיום, הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת מגיל 16 בלבד. חל איסור מוחלט על ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16 לרכב על אופניים חשמליים בכל דרך. כך על פי התקנות שהוסדרו בשנת 2014.

 

על פי התקנות, ניתן לרכב על אופניים חשמליים בעלי הספק מרבי של 250 ואט, אשר מהירות נסיעתם אינה עולה על 25 קמ"ש. עוד נקבע, כי באופניים החשמליים יותקנו אביזרי בטיחות, הכוללים בין השאר צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור.

 

האופניים נדרשים לשאת סימון רשמי של המילים "אופניים עם מנוע עזר", שימוקם במקום מרכזי וגלוי לעין, על פני שלדת הכלי. בסימון המיוחד יצוין שם הדגם, היצרן וכתובתו, ארץ ייצור ושם היבואן וכתובתו, הספק מנוע 250 ואט, מהירות מרבית של 25 קמ"ש ואיסור שימוש מתחת לגיל המותר.

 

השר כץ ציין כי הביקוש ההולך וגובר לאופניים חשמליים בישראל, הגביר את הצורך לשמור על בטיחותם של הרוכבים. על פי ההערכות, בישראל כיום ישנם יותר מ-200 אלף אופניים חשמליים ומספרם הולך וגדל.

"האופניים החשמליים הם כלי תחבורה יעיל, נוח וידידותי לסביבה. הם שקטים, אינם צורכים דלק, אינם מזהמים ותורמים להפחתת העומס בכבישים. עם זאת, רכיבה לא זהירה ושלא בהתאם לחוק עלולה לסכן את הרוכב ואת משתמשי הדרך האחרים", אמר כץ.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בטמן 12/07/2018 13:02
    הגב לתגובה זו
    עוד סיבה לסחוט מהציבור עוד כסף מחר יבקשו שכל מי שנכנס לים חייב בחגורת הצלה מה הייה?
  • 9.
    אלעד 12/07/2018 08:12
    הגב לתגובה זו
    כל תקנה שמעבירים בממשלת הגיהנום הזאת נולד עוד מיליונר ממרכז הליכוד טפי עלייכם יא מס ר י ח י ם !!! קסדה סבבה לבטיחות !!! חבר זוטר במרכז הליכוד (כניקאה מתעשר עתידי)
  • 8.
    בהחלט צריך זאת 11/07/2018 22:46
    הגב לתגובה זו
    אין כוח אדם
  • 7.
    מי הטמבל שהוריד את רוכבי האופנים לכבישים (ל"ת)
    ללה לנד 11/07/2018 14:15
    הגב לתגובה זו
  • מיקי 24/07/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
    מחדל האופניים החשמליים – מי אשם ומה צריך לעשות https://www.bike2work.co.il/electric-bicycle-oversight-0618/
  • 6.
    בקרוב גם אגרת רישוי שנתית אי אפשר לברוח מזה (ל"ת)
    שש 11/07/2018 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 200אלף זוגות אופניים חשמליים 500₪ מכל רוכב שר האוצר מה (ל"ת)
    רון 11/07/2018 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צבע 10/07/2018 21:15
    הגב לתגובה זו
    להשקיע בצבע בשבילי אופניים במקום למשכורת לפקחים
  • 4.
    שביל אופניים 10/07/2018 21:11
    הגב לתגובה זו
    בונים שבילי אופניים לפחות כמו בעולם השלישי.
  • 3.
    שביל 10/07/2018 21:08
    הגב לתגובה זו
    אולי מספיק לזמבר אנשים ו נתחיל ליבנות שבילי אופניים ????
  • נכון אבל במקביל גם קנסות למי שרוכב באדום או נגד הכיוון (ל"ת)
    יערה 11/07/2018 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אתם רומזים שסייקלינג אקדמי משתמשים במנוע עזר? (ל"ת)
    גיא 10/07/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלפונסו 10/07/2018 16:47
    הגב לתגובה זו
    אבל קסדה תפתור את הבעיה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).