ביטול המשחק עם ארגנטינה: קניתם כרטיס מספסר - מי יחזיר את הכסף?

הספסרים שניצלו את האירוע החגיגי כדי לעשות "קופה" יקבלו זיכוי עבור הרכישה מאתר "לאן", בנוסף לסכום אותו הרוויחו במכירה שהגיע לאלפי שקלים לכרטיס
נועם בראל | (16)

הסערה סביב ביטול משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל וארגנטינה עוברת כעת לידי משרדי "לאן" ורוכשי הכרטיסים, כאשר המרוויחים הגדולים מביטול המשחק צפויים להיות דווקא אלו שניצלו את האירוע החגיגי ומכרו כרטיסים בספסרות. 

על פי הנוהל במשרדי הכרטיסים, כאשר מתבטל אירוע, מתבצע זיכוי אוטומטי דרך החברה, במקרה הזה "לאן", לכל כרטיסי האשראי דרכם בוצעו ההזמנות. כלומר, הראשונים שיקבלו את כספם חזרה יהיו הספסרים הרבים שניצלו את האירוע כדי לעשות "קופה שמנה", כשהם מרוויחים בעצם פעמיים - יקבלו גם את ההחזר הכספי וגם את הכסף אותו קיבלו מהמכירה, שנעשתה במחירים מופקעים שהגיעו לאלפי שקלים לכרטיס. 

ומה עם מי שרכש מאותם ספסרים? ובכן, תעמוד בפניו משימה לא פשוטה לאתר את המוכר ולבקש ממנו "בטוב לבו" להחזיר את הכסף, כיוון שאין דרך חוקית לתבוע את הזיכוי מהספסר, כאשר גם הספסר ביצע פעולה לא חוקית, וגם הרוכש קנה כרטיסים בצורה לא חוקית.

חבר הכנסת מטעם סיעת יש עתיד, יואל רזבוזוב, הגיש בשבוע שעבר הצעת תיקון לסעיפים בחוק העונשין איסור ספסרות בכרטיסי מופעים שנחקק ב-1977 וביקש לקבוע שכל מכירה של כרטיס במחיר העולה על מחירו הנקוב, תיחשב לעבירה, ושהעונש בגינה יוחמר לעונש מרבי של עד שנת מאסר. זה בנוסף לאפשרות החלופית של הטלת קנס, כפי שקבוע היום בחוק. 

הספסרות במשחק המסקרן עמדה במוקד השיח הציבורי, וזאת לאחר שפורסם כי הכרטיסים למשחק נמכרו בתוך 20 דקות בלבד - נתון שגרם להרבה מאוד אנשים שרצו לקנות כרטיס למשחק להרים גבה, בטח לאור העובדה שמדובר באצטדיון טדי, המכיל 31,700 מקומות ישיבה. 

הסיבה, כך התברר, הייתה שלמשחק הוצעו רק 8,000 כרטיסים לקהל הרחב, כשיתר הכרטיסים חולקו בין גופים שונים, ביניהם שופרסל, בנק הפועלים, ורשת פוקס, שמצידה הודיעה שתחלק את הכרטיסים שרכשה בחינם לילדים בפריפריה. הדבר יצר, כאמור, ביקוש חסר תקדים לכרטיסים למשחק. 

לאחר שהתבררה התמונה, השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים, פנה למשטרת ישראל, וביקש לעצור את הסחר הלא חוקי בכרטיסים המתבצע ברשתות החברתיות, במטרה למנוע את הפקעת המחירים המנוגדת לחוק ואת העושק והניצול לרעה של האוהדים הרבים שביקשו לצפות במשחק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רגב 07/06/2018 08:27
    הגב לתגובה זו
    בגלל הטמבלית הזאת, הספסרים הרוויחו פעמיים, כמו שנכתב בכתבה. לא מאמין שיש הרבה אנשים ישרים שיזירו את הרווחים שעשו שלא בצדק. אבל זה ילמד לקח את כל אלה שבכל מחיר רוצים לראות משחקים שלא יוותרו עליהם. הרי את המשחק היו משדרים בטלוויזיה, על בטוח. כעת יצאו קרחים מכאן ומכאן. ממשלה של פסיכופטים. נתניהו בוחר אנשים דפוקים לממשלתו, כדי להראות כמה הוא חכם. צריך לחפש בנרות טיפשים השרה המטומטמת הזאת. איזה נזק היא גרמה. הפלסטינים הודיעו חד משמעית , שאם המשחק היה מתקיים בחיפה, הם לא היו פוצים פה. גם הערבים בארץ רצו לראות את מסי וחבריו, אולם הכנסת אצבע לעין של המרוקאית המטומטמת הזאת, גרמה לנזק בל ישוער. מסכן מי שנשוי למרוקאית. את הגהינום הוא מקבל פה, ובעולם הבא בטוח שנכנס לגן עדן.
  • 11.
    לא מדוייק 06/06/2018 19:51
    הגב לתגובה זו
    החוק אוסר רק את המכירה. ככה שאם אני יודע מי הספסר שמכר לי את הכרטיס, אני יכול לאיים עליו שיחזיר לי את הכסף או שאני אפנה למשטרה. מעניין שדווקא בתביעה אזרחית ייתכן שאין לרוכש עילת תביעה, שהרי המוכר יכול להגיד לו שהוא סיפק לו את המוצר המוסכם, וזו לא אשמתו שהמשחק בוטל. מכל מקום, אם מישהו קנה מספסר ברחוב ואין לו פרטים שלו, אין ספק שהוא נדפק, אבל האמת שמגיע למי שלוקח חלק בפשע.
  • 10.
    לא מבין מה הבעיה בספסרות - היצע וביקוש בסיסיים (ל"ת)
    ליאור שגיא 06/06/2018 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מי יפצה אותי על כול כרטיסי החינם שמכרתי לאחרים ? (ל"ת)
    חבר מרכזכועס 06/06/2018 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש פתרון מובן מאליו.. החזר עבור כרטיס נייר (ל"ת)
    אילן 06/06/2018 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דובי 06/06/2018 15:58
    הגב לתגובה זו
    מירי רגב תחזיר את הכסף
  • 6.
    המורה לחשבון 06/06/2018 15:52
    הגב לתגובה זו
    אם ספסר שילם עבור הכרטיס X, ומכר אותו ב X+Y, ויקבל X בחזרה הרווח שלו הוא Y. איך הגעתם ל"הרוויח פעמיים"? מה ששילם יוחזר לו. את מחיר המכירה ישמור לעצמו. חשבון של אתר כלכלי...
  • איפה למדת חשבון? 07/06/2018 09:11
    הגב לתגובה זו
    הספסר שילם X, קיבל X+Y ואז מקבל X בחזרה הוא נשאר עם X+Y במקום רק ה-Y....חשבון של אתר כלכלי...
  • מורה למורה לחשבון 07/06/2018 08:49
    הגב לתגובה זו
    אם ספסר שילם עבור הכרטיס X, ומכר אותו ב X+Y, ויקבל X בחזרה הרווח שלו הוא: X+Y
  • ר 07/06/2018 08:28
    הגב לתגובה זו
    את x יקבל חזרה אוטומטי דרך כרטיס האשראי וכל המכירה היא רווח x+Y פשוט
  • יויו 06/06/2018 23:28
    הגב לתגובה זו
    אם x עלה לו 100 והוא קיבל את ה 100 בחזרה אז הרווח פה גדול ב 100 שח יותר אם חברת האשראי מזכה אותו חזרה ב 100 שח.
  • 5.
    שיזכו רק מי שמציג כרטיס (ל"ת)
    דויד 06/06/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש לדרוש הצגת כרטיס לקבלת זיכוי (ל"ת)
    דני 06/06/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 06/06/2018 15:22
    הגב לתגובה זו
    ה לארגנטינה .כמו שהחזירה את השכל בשיחרור בבאקום .
  • 2.
    החזר בד"כ תמורת כרטיס, גם כך יפסידו בהחזר הסכום המקורי. (ל"ת)
    שחר 06/06/2018 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגב כבר תפצה 06/06/2018 15:03
    הגב לתגובה זו
    השרה כמובן לא תפגע וכבר תדע להאשים את השמאל שספסר בכרטיסים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?