שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

טרף קל? כך נוצלו קשישים לתשלום של אלפי שקלים

חברת שיווק טלפוני נקנסה בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל לאחר שביצעה מאות הפרות כלפי צרכנים; "טלמרקטינג אגרסיבי כנגד אוכלוסיות פגיעות הינו מכת מדינה"
מורן ישעיהו | (6)

אוכלוסיות חלשות ממשיכות להיות מוקד לניצול כלכלי. חברת לירף – בי.אל.פי (ישראל) בע"מ בניהולו של רפי פרידמן, העוסקת בשיווק טלפוני, תיקנס בסכום של 10,394,000 שקל לאחר שפעלה להטעיית צרכנים שבעיקרם קשישים. מדובר בעיצום הגבוה ביותר שנקבע עד כה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

חקירה בעניין העלתה כי במסגרת שיחות טלמרקטינג רבות שביצעה החברה, הנציגים טשטשו בפני הצרכנים את מהות העסקה, הכרוכה לרוב בתשלום אלפי שקלים. במקרים רבים מסרו הנציגים מידע מטעה מתוך מטרה לסגור עסקה ובין השאר טענו כי שכנים הגרים בסמיכות אל הצרכן ביצעו עסקה דומה; יום ההולדת של הנציג חל בדיוק ביום של הצרכן; שמם זהה לשם הצרכן ועוד.

במקרים בהם הצרכנים סירבו לביצוע עסקה, פנו אליהם הנציגים פעם אחר פעם, בהפרשים של ימים ספורים ואף דקות בודדות. ברובם המוחלט של המקרים, גם בקשות מפורשות של הצרכנים לחדול מהתקשרויות אלה לא נענו. כמו כן, בשיחות החוזרות החברה הרבתה להזדהות בשמות פיקטיביים דוגמת: לימיטה, המוקד הארצי, הבקרה ובמקרים מסוימים אף נמנעה מלהזדהות בשם החברה למרות בקשות מפורשות של הצרכנים.

עוד נמצא כי באופן גורף, נציגי החברה לא מסרו לצרכנים את כל פרטי העסקה בשיווק מכר מרחוק כנדרש לפי החוק טרם ביצוע העסקה, לרבות: פירוט סכום החיוב החודשי, מספר תשלומים, שיעור הריבית, האחריות על הטובין ותנאי הביטול של העסקה. לאחר ביצוע העסקה, נשלחה חשבונית  אך לא פירטה את הנדרש ממנה במסמך גילוי על פי החוק, ואף הטעתה את הצרכנים בתנאי הביטול שהחוק מקנה להם.

תהליך השיווק והמכירה 

תלונות רבות שהתקבלו מצד הצרכנים העלו כי הם הוטעו לחשוב כי זכו במתנה, במימוש נקודות של חברת אשראי, או בפרס לרגל מאורע כלשהו כאשר לעתים נטען בפניהם כי יש לממש את ההטבה באופן מיידי ובתשלום דמי משלוח בלבד. זאת תחת הטענה כי כל אלה מקנים לצרכן את הזכות לרכוש לכאורה מוצרים יקרי ערך בהנחות משמעותיות.

במקרים שונים הצרכנים אף הוטעו לחשוב כי נציגת חברת לירף הינה נציגת חברת האשראי שלהם או כפועלת מטעמה. הנציגים טענו כי לצורך מימוש הנקודות על הלקוח למסור את מספר כרטיס האשראי שברשותו שפרטיו נמצאים בידי החברה, תוך אמירות כגון: "זה המתחיל בספרות 4580", כשבפועל כל כרטיסי האשראי של חברת ויזה מתחילים בספרות הללו.

נוסף על שיחות הטלמרקטינג, החברה הפעילה 2 אתרי אינטרנט (www.liraf.co.il, www.majnoon.co.il) בהם הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים כגון: תכשיטים, בשמים, איפור, מכשירי חשמל ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר שהרשות הטילה עד כה, הסכום הגבוה מדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על ידי חברת לירף. מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים קשים מאוד של ניצול הצרכנים שברובם קשישים. הרשות נחושה למצות את הדין עם כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".

 

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות: "טלמרקטינג לעצמו הוא כלי שיווקי לגיטימי. אבל טלמרקטינג אגרסיבי ופוגעני בכלל, וכנגד אוכלוסיות פגיעות בפרט, הינו מכת מדינה, בישראל כמו במדינות רבות אחרות. כל יחידות הרשות תורמות למאבק להסדרת התחום - במודיעין, באכיפה, בהטלת העיצומים, בליווי המשפטי ובקידום תיקוני חקיקה, במחקר הכלכלי, במחקר ההשוואתי ובזירה התקשורתית. בטוחני שריכוז המאמץ הגדול בנושא מתחיל כבר לתת את אותותיו וסופו ליצור שינוי דרסטי במציאות העגומה הזאת".      

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שט 31/05/2018 07:58
    הגב לתגובה זו
    פעם ניסיתי ליבוד בחברת טלמרקטינג ןברחתי לאחר שהסתבר לי שעובד טלמרקטינג מרוויח רק אם הוא מצליח לרמות את האיש אליו הוא פונה. הטלמרקטינג הוא אמצעי פירסומת אלים שחודר לרשות הפרט בלי שאף אחד קיבל רשות לחדירה כזן. אין שום צורך כלכלי לצרכנים לקבל מוצרים בשיווק טלמרטינג. מוצרים טובים ימכרו בקלות בדרכים מסורתיות (של מודעות, פרסומת בדואר, פירסומת נילווית למסמכים וגדומה. האינטרנט וטלפונים יזומים על ידי הלקוח יכולים לספק את כל האינפורמציה המשלימה. הטלמרקטינג מתקיים רק מפני שהמחוקק מזלזל בקלות הבלתי ניסבלת של יצירת קשר טלפוני שלא ביוזמת הצרכן, הקלות הזו מאפשרת הטרדה בלתי פוסקת.
  • 5.
    בן להורים מבוגרים 30/05/2018 15:56
    הגב לתגובה זו
    הרשות.....כל הכבוד......עשיתם מצווה גדולה
  • 4.
    גל 30/05/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    למה הרשות לא נכנסת לחשבונות החברה המגעילה הזו ודואגים לזכות את הצרכנים שלא צרחו ?
  • 3.
    כותבי תרחישים 30/05/2018 12:36
    הגב לתגובה זו
    זה יאפשר למטפלים לבחון אמיתות הנושא-יקטין רמאויות
  • 2.
    לא מספיק. הבעלים והעובדים! אשמים ואחראים, לא "החברה" (ל"ת)
    איתי 30/05/2018 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך לתבוע אישית את כל בעלי המשרה, הבעלים והעובדים (ל"ת)
    דוד 30/05/2018 11:22
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.