תל אביב אלכס ת"א נדל"ן נדלן
צילום: אלכסנדר כץ

הלמ"ס: שיעור הגירה שלילי בתל אביב בשנת 2016

באיזה מקום בישראל צורכים הכי הרבה מים? איפה מספר התלמידים הזכאים לבגרות הכי גבוה? ומה קורה עם ההגירה מהערים הגדולות? // אלו המספרים של הלמ"ס
נועם בראל | (3)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את דו"ח נתוני הרשויות המקומיות לשנת 2016, ממנו עולים מספר נתונים מעניינים הנוגעים לאכלוסיה בישראל.

אוכלוסייה

בסוף שנת 2016 מנתה האוכלוסייה בישראל 8.6 מיליון תושבים. כ-74.4% מהאוכלוסייה התגוררה בתחומי העיריות, כ-14.7% במועצות מקומיות, וכ-10.2% במועצות אזוריות. 

בתוך כך, שיעור מאזן ההגירה הפנימית (כלומר ההפרש בין מספר האנשים שנכנסו לגור ביישוב מסוים לבין מספר האנשים שיצאו מאותו מקום) בעיר תל אביב עמד על שיעור שלילי של 5.7 לאלף תושבים. בירושלים נרשמה הגירה שלילית של 9.1 לאלף תושבים ובחיפה הגירה שלילית של 9.4 לאלף תושבים.

צריך למלא בריכות 

מדוח הלמ"ס עולה כי בשנת 2016 נרשמה עלייה של כ-3.8% בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה לשנת 2015. ישראל מתייבשת? לא אם שואלים את תושבי כפר שמריהו וסביון, כאשר בשתיהן נרשמה צריכה יותר מכפולה (!) מאשר במעלה עירון, השלישית בטבלת צרכניות המים הגדולות. לשם השוואה, בכפר שמריהו נרשמה צריכה של 329.7 מ"ק לנפש, בעוד שבתל שבע, האחרונה ברשימה, נרשמה צריכה של 27.5 מ"ק לנפש - פי 11.

ילדים זה שמחה

על פי הנתונים, שיעור הגידול הכולל של האוכלוסייה בשנת 2016 זהה לזה של שנת 2015, כאשר הנתון הלא מפתיע הוא הגידול באוכלוסיה בערים בעלי הצביון החרדי, בני ברק ובית שמש, שגבוה פי 5 מאשר זה שנרשם בערים כמו תל אביב, נתניה וראשון לציון. נכון לסוף שנת 2016, מנתה האוכלוסייה בישראל 8.62 מיליון תושבים.

הכוכבים של כאוכב

נתון נוסף אותו בחנה הלמ"ס הוא שיעור הזכאים לתעודת בגרות. פי הנתונים, מעל 98.3% מתלמידי יב בכאוכב אבו אל-היג'א היו זכאים לתעודת בגרות בשנת 2016. בגזרת העיריות, תלמידי מודיעין-מכבים-רעות בולטים במיוחד, כאשר 88.8% מהם זכאים לבגרות ומתוכם 82.4% זכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בגזרת המועצות האזוריות, חוף השרון מציגה נתונים די דומים, כאשר 89.3% מהתלמידים זכאים לתעודת בגדות, ומתוכם 85% זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מורתי 24/04/2018 22:26
    הגב לתגובה זו
    חבל על הדפים של הבגרות למגזר הערבי. כולם במילא עוברים בתשעים או מאה. מדובר בכישרון מולד של התלמידים לקרוא את המחשבות של המורים והמשגיחים.
  • כוכבה 24/04/2018 23:07
    הגב לתגובה זו
    אחד מן התלמידים את התשובות.
  • 1.
    תל אביבי 24/04/2018 19:36
    הגב לתגובה זו
    מה הסיבה לירידה כביכול במספר התושבים, למרות שדירות אינן ריקות בד"כ? הן מושכרות לתיירים, ואלה אינם רשומים בשום מקום. כדאי להשכיר לתיירים כי אלה משלמים כפול עד פי 3 מישראלי מקומי, ומס הכנסה לא בודק כמה כסף שחור עושים בתחום. דירות נוספות נקנו ע"י יהודים מחו"ל, כמו הצרפתים שהפכו את נווה צדק לשכונת רפאים. ולבסוף, דירות בדרום ת"א המושכרות לאפריקאים גם כן אינן נכללות, כי מסתננים אינם תושבים רשומים. יש 40-60 אלף אפריקאים בת"א. רשמית הם לא קיימים. מעשית כל מי שמסתובב בנווה שאנן, שפירא והתקווה רואה אותם טוב מאד. ב 3 השכונות הללו רוב הדיירים הם עובדים זרים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.