הלמ"ס: שיעור הגירה שלילי בתל אביב בשנת 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את דו"ח נתוני הרשויות המקומיות לשנת 2016, ממנו עולים מספר נתונים מעניינים הנוגעים לאכלוסיה בישראל.
אוכלוסייה
בסוף שנת 2016 מנתה האוכלוסייה בישראל 8.6 מיליון תושבים. כ-74.4% מהאוכלוסייה התגוררה בתחומי העיריות, כ-14.7% במועצות מקומיות, וכ-10.2% במועצות אזוריות.
בתוך כך, שיעור מאזן ההגירה הפנימית (כלומר ההפרש בין מספר האנשים שנכנסו לגור ביישוב מסוים לבין מספר האנשים שיצאו מאותו מקום) בעיר תל אביב עמד על שיעור שלילי של 5.7 לאלף תושבים. בירושלים נרשמה הגירה שלילית של 9.1 לאלף תושבים ובחיפה הגירה שלילית של 9.4 לאלף תושבים.
צריך למלא בריכות
מדוח הלמ"ס עולה כי בשנת 2016 נרשמה עלייה של כ-3.8% בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה לשנת 2015. ישראל מתייבשת? לא אם שואלים את תושבי כפר שמריהו וסביון, כאשר בשתיהן נרשמה צריכה יותר מכפולה (!) מאשר במעלה עירון, השלישית בטבלת צרכניות המים הגדולות. לשם השוואה, בכפר שמריהו נרשמה צריכה של 329.7 מ"ק לנפש, בעוד שבתל שבע, האחרונה ברשימה, נרשמה צריכה של 27.5 מ"ק לנפש - פי 11.
ילדים זה שמחה
על פי הנתונים, שיעור הגידול הכולל של האוכלוסייה בשנת 2016 זהה לזה של שנת 2015, כאשר הנתון הלא מפתיע הוא הגידול באוכלוסיה בערים בעלי הצביון החרדי, בני ברק ובית שמש, שגבוה פי 5 מאשר זה שנרשם בערים כמו תל אביב, נתניה וראשון לציון. נכון לסוף שנת 2016, מנתה האוכלוסייה בישראל 8.62 מיליון תושבים.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוכבים של כאוכב
נתון נוסף אותו בחנה הלמ"ס הוא שיעור הזכאים לתעודת בגרות. פי הנתונים, מעל 98.3% מתלמידי יב בכאוכב אבו אל-היג'א היו זכאים לתעודת בגרות בשנת 2016. בגזרת העיריות, תלמידי מודיעין-מכבים-רעות בולטים במיוחד, כאשר 88.8% מהם זכאים לבגרות ומתוכם 82.4% זכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בגזרת המועצות האזוריות, חוף השרון מציגה נתונים די דומים, כאשר 89.3% מהתלמידים זכאים לתעודת בגדות, ומתוכם 85% זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
- 2.מורתי 24/04/2018 22:26הגב לתגובה זוחבל על הדפים של הבגרות למגזר הערבי. כולם במילא עוברים בתשעים או מאה. מדובר בכישרון מולד של התלמידים לקרוא את המחשבות של המורים והמשגיחים.
- כוכבה 24/04/2018 23:07הגב לתגובה זואחד מן התלמידים את התשובות.
- 1.תל אביבי 24/04/2018 19:36הגב לתגובה זומה הסיבה לירידה כביכול במספר התושבים, למרות שדירות אינן ריקות בד"כ? הן מושכרות לתיירים, ואלה אינם רשומים בשום מקום. כדאי להשכיר לתיירים כי אלה משלמים כפול עד פי 3 מישראלי מקומי, ומס הכנסה לא בודק כמה כסף שחור עושים בתחום. דירות נוספות נקנו ע"י יהודים מחו"ל, כמו הצרפתים שהפכו את נווה צדק לשכונת רפאים. ולבסוף, דירות בדרום ת"א המושכרות לאפריקאים גם כן אינן נכללות, כי מסתננים אינם תושבים רשומים. יש 40-60 אלף אפריקאים בת"א. רשמית הם לא קיימים. מעשית כל מי שמסתובב בנווה שאנן, שפירא והתקווה רואה אותם טוב מאד. ב 3 השכונות הללו רוב הדיירים הם עובדים זרים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
