הורדת מסים? היקף הגבייה עמד בצפי במהלך הרבעון הראשון
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם הערב את דו"ח ביצוע התקציב והכנסות המדינה בחודשים האחרונים. מהדו"ח עולה כי טמונה לשר האוצר, משה כחלון, אכזבה שכן לא נרשמו עודפי גבייה במהלך הרבעון הראשון של שנה, וההבטחה שלו להורדת מסים נוספת לא תתבצע ככל הנראה.
לפי האומדנים הראשונים, ברבעון הראשון של 2018 נמדד גרעון של 2.1 מיליארד דולר בתקציב הממשלה, שיפור לעומת גירעון של 2.3 מיליארד במהלך התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, בסיכום 12 החודשים האחרונים, הגירעון הסתכם בכ-1.9% מהתוצר הגולמי, רחוק מהיעד הגירעון שנקבע לשנה הנוכחית (2.9%).
למרות הנתונים המפתיעים לטובה בגירעון, היקף גביית המסים עמד ביעד ונרשמה סטייה קלה של כ-700 מיליון שקל בלבד, המהווה כ-0.9% מסך הגבייה ברבעון זה, המרמזת על כך שאין מקום להפחתה נוספת בשיעורי המס.
- 5.כחלון - רוצה עודף גביה? תוריד מס על דיבידנדים זמנית 12% (ל"ת)בן 10/04/2018 07:33הגב לתגובה זו
- 4.אריה 10/04/2018 06:23הגב לתגובה זולאיזה כיוון הסטיה של 700 המליון.?נראה רציני לעיתון כלכלי לא לספק הנתון?אם הנתון הוא חיובי + 1% ירידה בגרעון אז מהיכן הנבואה שלא תהיה הפחתת מסים?
- 3.אזרח מודאג 10/04/2018 04:33הגב לתגובה זויש מה לעשות עם הכסף הזה!! שיצא ממשרדו וינסה לנסוע בתחבורה ציבורית או שיכנס לבתי חולים וכו..
- 2.לא בוחר בך יותר 10/04/2018 00:27הגב לתגובה זונמאס! פחדן מהנגידה!
- 1.מר ישראלי 09/04/2018 22:59הגב לתגובה זוכחלון, רוצה להגיע בבחירות ל 15 מנדטים, הורד את מס הבורסה או לפחות השווה את מס רווחי הון למס על השכרת נדל"ן. זה לבטח יפוצץ את הבלון הנפוח של מחירי הדיור ויאפשר לך לגרוף קולות רבים בציבור ובמיוחד בקרב הזוגות הצעירים. בנוסף כבונוס זה גם יגרום לבורסה הגוססת לקום לתחיה. אתה חייב להבין שמס רווחי ההון הדרקוני הוא הוא שגרם לציבור בהמוניו לנטוש את החיסכון וההשקעות למיניהן, להסיט את חסכונות חייו, ולעוט על הנדל"ן. גם אני ברחתי מהבורסה וקופות הגמל (שהפכו לכלי ריק מתוכן עבורי) כבר לפני שנים רבות וקניתי דירה שהניבה לי תשואה נאה במשך השנים ואף שווי הדירה עלה פלאים. אך אם יבוטל מס הבורסה, או יגבה בצורה מדורגת לפי גודל ההכנסה וזאת רק החל מסכום של 60000 ש"ח ומעלה בשנה (כפי שהכנסה מהשכרת דירה בסכום של עד של 5000 ש"ח לחודש פטורה ממס) אשקול ברצינות למכור אותה ולחזור לבורסה (או לקופות הגמל בתנאים הישנים והטובים), בטוחני שגם רבים ינהגו כמוני.
- דני 10/04/2018 00:15הגב לתגובה זואם אכן תוריד את המס המטומטם הזה או לפחות תשווה אותו עם הנדלן בורסה פורחת עדיפה על בועת נדלן שר האוצר נמדד רק לפי הבורסה בורסה עולה שר האוצר מצויין לא עולה אין קולות שיצביעו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
