קאר שולץ טבע
צילום: יח"צ

מניית טבע צוללת 9% בניו יורק אחרי הדו"חות. הפסידה 11.6 מיליארד דולר ברבעון

המחיקה ברבעון בשל רכישת אלרגן מתווספת למחיקה ברבעון השני. סך הכל מחקה טבע 17.1 מיליארד דולר. מספקת תחזית הכנסות נמוכה ל-2018; שולץ: "2017 היתה מאתגרת לטבע"
גיא בן סימון | (7)

טבע ממשיכה למחוק את אלרגן. ​בדו"ח הראשון בעידן המנכ"ל החדש קאר שולץ מדווחת טבע על מחיקת ענק שגררה הפסד של 11.6 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. ההפסד למניה ברבעון הרביעי עמד על 11.4 דולרים. 

טבע -1.9% מחקה ברבעון 11 מיליארד דולר בשל הפחתת מוניטין. מחיקה זו מצטרפת למחיקה הקודמת של החברה, ובכל שנת 2017 ביצעה טבע הפחתות מוניטין של 17.1 מיליארד דולר.

מחיקת העתק מגיעה כתוצאה מהפחתת מוניטין בשוק הגנרי בארה"ב. מדובר למעשה בהודאה של הנהלת החברה בכך שרכישת אקטביס - החטיבה הגנרית של ענקית התרופות אלרגן - בסכום של כ־35 מיליארד דולר היתה כישלון. החברה לא תצליח להוציא מהרכישה הכנסות ובעיקר רווחים כפי שציפתה, אך החוב האדיר בהיקף של יותר מ־30 מיליארד דולר שנטלה לצורך הרכישה ימשיך להכביד על מאזניה.

מניית טבע טבע -1.9%   צנחה ב-7% בת"א ובוול סטריט המניה נופלת כעת 9%.

מלבד המחיקה הגדולה, טבע סיפקה תחזיות להמשך נמוכות מהצפי. לשנת 2018 כולה טבע צופה הכנסות בטווח של 18.8-18.3 מיליארד דולר, ורווח למניה של 2.25-2.5 דולרים למניה. מדובר בתחזית הכנסות שנפלה בהרבה מהתחזיות של האנליסטים להכנסות של 19.2 מיליארד דולר, על רווח של 2.94 דולרים למניה.

רבעון הרביעי: המשך מחיקות

ברבעון הרביעי של 2017 טבע רשמה הכנסות של 5.5 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים להכנסות של 5.3 מיליארד דולר, ומתחת להכנסות של 5.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי. בהשוואה לרבעון הרביעי של 2016 רשמה החברה ירידה של 16% בהכנסות. 

בשורה התחתונה, הרווח למניה (non-GAAP) הסתכם ב-93 סנט למניה, מעל לתחזיות המוקדמות של האנליסטים לרווח של 76 סנט למניה. אולם רווח זה אינו רלוונטי. מדובר על רווח מתואם שלא כולל את המחיקות המוניטין. כאמור טבע מחקה ברבעון הרביעי סכום של 11 מיליארד דולר בשל מחיקת אלרגן, שגררה הפסד (לא מתואם) של 11.6 מיליארד דולר ברבעון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפסד של 16.5 מיליארד דולר ב-2017

טבע רשמה בשנת 2017 הכנסות של 22.4 מיליארד דולר, עליה של 2% בהשוואה לשנת 2016. במונחי מטבע מקומי, ההכנסות עלו ב-6%. העלייה בהכנסות הינה בעיקר עקב הכללת שנה מלאה של מכירות העסק הגנרי של אקטביס בשנת 2017 לעומת חמישה חודשים בלבד בשנת 2016.

החברה הפסידה ב-2017 סכום עתק של  16.5 מיליארד דולר, לעומת רווח של 311 מיליון דולר בשנת 2016. הרווח המתואם (non-GAAP) למניה עמד בשנת 2017 על סכום של 4.01 דולרים למניה. מדובר על רווח מתואם שלא כולל את המחיקות המוניטין. ההפסד המתואם למניה כולל מחיקות המוניטין עומד על 16.26 דולרים למניה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טבע בדרך להתרסקות והיא עוד תרד הרבה (ל"ת)
    עמית 08/02/2018 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא להקקרב לפרוטרוםצלא בסק לא כיל ולא טבע (ל"ת)
    מיכאל 08/02/2018 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני בשורט טבע דורט פרוטרום שורט בזק (ל"ת)
    צחי 08/02/2018 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צחי 08/02/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
    ואני בשורט ענק עליהם
  • 3.
    חחחח אמרתי לכם. לא טבע לא בזק לא פרוטרום (ל"ת)
    צחי 08/02/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איפה ראית שיורדת 6% ???? (ל"ת)
    טוזיניו 08/02/2018 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ההמניה תרד 08/02/2018 13:47
    הגב לתגובה זו
    הבלוף התפוצץ לאנשים בפנים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?