נציבת מס הכנסה לשעבר על הביטקוין: "הבנקים ייאלצו להסתגל"
- 8.מי שיפסיד בביטקוין יכול לדווח ויקזז רווחי הון (ל"ת)דרור 25/12/2017 17:34הגב לתגובה זו
- 7.גדוללללללל 18/12/2017 09:54הגב לתגובה זוהרגו אותי. ממש. ליצנות לשמה.
- 6.אינטרסנטית כמובן... שותפה במיזם קריפטו... תתחקרו לפני (ל"ת)רונן 18/12/2017 09:46הגב לתגובה זו
- 5.מטבעות קריפטוגרפיים 17/12/2017 22:41הגב לתגובה זונכון שאף אחד פה לא מבין את המתמטיקה מאחורי בלוקצ'יין, אבל רק בגלל שחנונים אוהבים סופר מן לא אומר שצריך לעוות מילים. קריפטוגרפיים ולא קריפטונים.
- 4.אייל 17/12/2017 20:41הגב לתגובה זוואפילו יראה שהוא קנה לפני כמה שנים ביטקווין והוא מחר היום והוא יצטרך במקסימום לשלם מס רווחי הון שזה 25 אחוז במקום נגיד על רווח מהכנסה שהוא הרבה יותר הרי אין אפשרות לדעת מי הבעלים של זה כי זה הרי הנונימי וכך אם יש לי רישום של ארנק שהרוויח סכומים גדולים אני להעביר את זה גם לאחרים והם יטענו שגם הם הרוויחו וכמובן אני יוכל להעביר את זה לאנשים בחו"ל והפוך כדי להתחמק ממס וכל זה עוד לפני שאולי יחליטו שזה מטבע והוא פטור לגמרי ממס..
- 3.טלי ירון איטרדייר - 17/12/2017 20:32הגב לתגובה זוטלי ירון איטרדייר - רמאות אופציות בינאריות, לא נשכח ולא נסלח
- טלי חיסלה את כל כספי אופציות בינריות בדרך לחיסול חדש (ל"ת)אזרח פגוע 18/12/2017 08:12הגב לתגובה זו
- 2.לקס לותר 17/12/2017 20:11הגב לתגובה זומטבעות קריפטוניים יש בקריפטון. אילו מטבעות קריפטיים.
- גם המתקן מבולבל, לא מטבעות קריפטיים מטבעות קריפטוגרפיים (ל"ת)תיקון 18/12/2017 00:05הגב לתגובה זו
- 1.אחת 17/12/2017 19:21הגב לתגובה זועניין, מדברת בחכמה ובפקחות! נהניתי לקרוא!
- נראה שאת חדשה בתחום וללא הבנה (ל"ת)אזרח פגוע 18/12/2017 08:14הגב לתגובה זו
- מחזק! אינטרסנטית וללא גילוי נאות (ל"ת)Z 18/12/2017 10:38
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
