קרנית פלוג ומשה כחלון
צילום: יצחק הררי, אלעד מלכה

בנק ישראל: "להימנע מהפחתות מס - עלולות להגדיל את הגירעון"

ההחלטה על חלוקת כספי הרזרבה שאמורה להתקבל היום - נדחתה. בבנק ישראל שוב מזהירים
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה מסים

חלוקת כספי הרזרבה התקציבית בהיקף של 3.5 מיליארד שקל שאמורה היתה להיות מאושרת היום בישיבת הממשלה נדחתה לאחר שהממשלה לא התקבלה כל החלטה בעניין. ובינתיים, בבנק ישראל מזהירים היום מפני הורדת מסים שעלולה להגדיל את הגרעון הממשלתי. 

מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אמר היום: "על רקע מצב המשק לא נדרשת כעת מדיניות מקרו כלכלית פעילה של הממשלה באמצעות התקציב - ובפרט רצוי להימנע מהפחתות מס יזומות אשר עלולות להגדיל את הגירעון התקציבי בשנים הבאות". לדבריו, "על רקע התקרבות המשק לתעסוקה מלאה, ניתן להעריך כי לא נדרשים צעדים מיוחדים בתקציב כדי לעודד את הפעילות הכלכלית, היות והיא נמצאת במסלול של התרחבות מתמשכת. למרות שהיום הגירעון נמוך מהיעד שנקבע בתקציב, הפחתות מס יזומות יפחיתו את שיעורי המס באופן קבוע, ובכך יקשו על עמידה ביעד הגירעון בשנים הבאות. בנוסף, להפחתת המס במצב של תעסוקה מלאה צפויה השפעה יחסית קטנה על הפעילות הכלכלית".

הדברים הללו של מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מגיעים בהמשך לרמזים של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להפחת מסים. מיד לאחר אישור הרפורמה בארה"ב אמר נתניהו כי יש צורך לעודד את הפעילות העסקית בישראל, שכן רפורמת המס של טראמפ כוללת הורדת מס חברות באופן אגרסיבי מ-35% ל-20%. 

זו לא הפעם הראשונה שבבנק ישראל קוראים שלא להפחית מסים על רקע העודפים בגביית המס בשנת האחרונה. פלוג הנגידה כבר הזהירה כי אין להוריד מסים על רקע הכנסות חד פעמיות, שכוללות בין היתר הכנסות ממכירת מובילאיי והטבות לחברות ארנק. 

באוקטובר האחרון הנגידה פלוג אמרה בהקשר זה כי במידה והאוצר יחליט להוריד מסים, ככל הנראה יצטרכו להעלותם שוב ב-2019. פלוג הסבירה: "חשוב לבחון מבחינה מקצועית על בסיס הנתונים עד כמה העודף שאנו רואים בגביית המסים נובע מאירועים חד פעמיים שבגינם יותר סביר להוריד את החוב וצריך להבין את התמונה התקציבית לשנים הבאות. בסופו של דבר כאשר אנו קובעים את שיעור המסים יש חשיבות רבה ליציבות של שיעורי המס ולכן ההחלטות באופן כללי צריכות להתקבל לא רק לשנה הבאה אלא גם לקראת השנים קדימה". (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נגידה לא יודעת 10/12/2017 16:01
    הגב לתגובה זו
    במקום להעלות קצבת זקנה הנגידה אם הייתה מסוגלת הייתה מבטלת לגמרי העיקר שקונה דולרים
  • 7.
    יללה יללה 10/12/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
    ובנק ישראל יצא גרוע שלא עמד ביעד הרינפלציה שנה רביעית. הורדת מיסים הקטינה את הגירעון. מדברים על אגנדות של עיתון אבל סותמים את הפה באגנדות של בנק ישראל
  • 6.
    בן 10/12/2017 13:56
    הגב לתגובה זו
    נזקים למשק. איך הם מעיזים לפתוח את הפה? אם השקל היה נמוך ריווחי החברות היו עולים וגם ההכנסות ממיסים, אבל פלופ וחבריה לא מבינים.
  • 5.
    א 10/12/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
    תקנו אותי אם אני טועה, הורדת מיסים תגדיל את הנטו שלי, כלומר יותר כסף בכיס, יותר כסף שישמש אותי לצריכה, מה שמניע את הכלכלה, מגדיל את הכנסות בעלי העסקים וכך גם המיסים שייגבו מהם יגדלו... נשמע לי כמו win win וגם אם זה אומר שיהיה צורך לעלות מיסים שוב ב 2019, זה ייתן לנו מעט רווח נשימה כלכלית עד 2019, כמעט שנתיים לכך, ומאחר ולא ניתן לחזות את העתיד, אך ייתכנו עוד אקזיטים בעתיד שיניבו הכנסות גבוהות ממיסים, ואולי אם תהיה עסקת דומה למובילאי, או מספר עסקאות בקנה מידה קטן יותר, זה יאפשר להאריך את הקטנת המס בעוד זמן, למה לא להקל על האזרחים ולהשקיע בהם? המטרה של כולנו היא חיים נוחים וקלים יותר, פחות הוצאות על מיסים ויותר לצריכה, שתגביר את איכות החיים, וכן גביית המיסים.
  • 4.
    רובי 10/12/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
    גיל הפרישה. כיסוי תחת לעילא ולעילא. הם שווים לכפרות ואוכלי חנם. ואיזה משכורות. אפילו חצי ממה שהם מקבלים, לא מגיע להם. הפד האמריקני רציני באמת.כאן בנק ישראל שווה לכפרות.
  • 3.
    איציק 10/12/2017 12:55
    הגב לתגובה זו
    היא פשוט לא רואה קדימה , צריך לשלם דיווידנטים למושחתים שיושבים בממשלה ושר אוצר הדי=ביל הזה חוש שאם הוא נותן לנו 200 -300 ש"ח ומוריד לנן 50% מס אז הוא קונה אותנו. הנגידה לא רואה ממטר , היא רואה רק הון שלטון ועוזרת לבעלי ההון ששולטים אפילו בקופות גמל ופנסיה שלנו הם שייכחים לבעלי ההון ששולטים ואח"כ פושטים רגל.
  • 2.
    לוך 10/12/2017 12:30
    הגב לתגובה זו
    אני ממש לא חושב שכחלוןמוצלח ואני לא מצביע לו אבל טיילת לאחרונה בברצלונה השכר הממוצע 1200 יורו ושום דבר לא יקר כמו בארץ ולכן בכל העולם יש קהילות של אנשים צהים שנשבר להם לשלם מס כה גבוהה
  • 1.
    הורדת מס זה לא עניינו של בנק ישראל. זה תפקידו שר האוצר! (ל"ת)
    משה 10/12/2017 12:05
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 0%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן 0%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.