עובד לשעבר בחברת 'אקטיב טרייל' ניסה לסחוט כספים מבנק יהב
כתב אישום מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד תושב פרדס חנה כבן 32, בגין עבירות של סחיטה באיומים ומספר עבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. כתב האישום כולל שלושה אישומים ומפרט מסכת ארוכה ושיטתית של חדירה לחומר מחשב והעתקת מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים.
בכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר, נאמר כי הנאשם הינו עובד לשעבר של חברת אקטיב טרייל (Active Trail), חברה המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. בדרך זו, העתיק הנאשם והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על מיליוני אנשים.
לפי כתב האישום, הנאשם החל לעבוד באקטיב טרייל באוגוסט 2014 והתפטר בדצמבר 2015 על רקע חילוקי דעות עם מנהל חדש שהגיע לחברה, סה"כ עבד הנאשם בחברה כשנה וחצי בתור מנהל התמיכה. במסגרת תפקידו בחברה, לנאשם הייתה נגישות למידע ממוחשב רגיש, לרבות לשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות של לקוחות החברה בשרתים של החברה. חברת Active Trail היא חברה ישראלית המתפעלת פלטפורמה לדיוור ישיר (ניוזלטרים), ומספקת את שירותיה למגוון רחב של חברות, ביניהן בנק יהב, בנק דיסקונט, לאומי קארד, בנק לאומי, ביטוח ישיר, חברת כלל, AIG ועוד. לחברה כ-5,000 לקוחות ובשרתיה מאוחסנים מיליוני רשומות המכילות מידע אישי על אודות לקוחות של לקוחותיה.
מכתב האישום עולה כי לאחר סיום העסקתו בחברה ועד להחלפת סיסמאות הגישה ומפתחות ההזדהות על ידי החברה (דבר שנעשה רק בסמוך למועד מעצרו), נהג הנאשם לחדור, בדרך של התקשרות מרחוק באמצעות מחשבו האישי, שלא כדין למערכות הממוחשבות של החברה, וזאת תוך שימוש בשמות המשתמש, הסיסמאות ומפתחות ההזדהות שאליהם השיג גישה בעת שהועסק בחברה. בדרך המתוארת העתיק הנאשם והחזיק ברשותו במחשבו מאות מאגרי מידע שנטל ללא רשות מהחברה, ואשר הכילו, על פי רוב, את שדות המידע הבאים: שם פרטי; שם משפחה; כתובת מלאה לרבות מיקוד; כתובת דוא"ל ומס' טלפון. בין היתר החזיק הנאשם במאגר מידע השייך לבנק יהב המכיל 141,271 רשומות של לקוחות הבנק. הוא גם החזיק במאגר של לאומי תיירות שהכיל 341 אלף רשומות, מאגר של לאומי שופרסל קארד שהכיל 117 אלף רשומות ומאגר של rest שהכיל 480 אלף רשומות. ועוד ועוד.
- כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
- הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום מתאר את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה הנאשם. כך נאמר כי האיש שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.
על פי כתב האישום, בשלב מסוים פנו המתלוננים למשטרה. השוטרים נכנסו בנעלי הנסחטים מבנק יהב, וניהלו משא ומתן מול הנאשם תוך הסוואת העובדה שמאחורי מקלדת הנסחטים עומדת המשטרה. כתוצאה מכך, עלה בידי המשטרה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו במטבע הווירטואלי ביטקוין, כדרישת הנאשם.
בכתב האישום נאמר עוד, כי הנאשם השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים, יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר הנאשם בהזדמנויות שונות לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.
- עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
כתב האישום הוגש לאחר חקירה של יחידת הסייבר בלהב 433, בשיתוף יחידת המו"מ באגף המבצעים משטרת ישראל ובסיוע הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה. בפרקליטות מציינים כי תהליך העבודה המאומץ והמשולב שהתקיים במקרה זה, מנע נזק ניכר שהיה עלול להיגרם לבנק יהב, לחברת אקטיב טרייל ולפרטיותם של מיליוני האנשים שפרטיהם האישיים היו בידי הנאשם.
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
