האם טראמפ באמת מתכוון לתקוף בקרוב את צפון קוריאה?

מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה טראמפ

"הם ייענו באש ובזעם, כפי שהעולם טרם ראה", כך אמר ביום שלישי האחרון נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהתייחסו לצפון קוריאה. דבריו נאמרו בתגובה לדיווח דרמטי בוושינגטון פוסט לפיו המדינה המבודדת הצליחה לייצר ראשי נפץ גרעינים מוקטנים שניתנים להרכבה על טילים, ובכך למעשה להפוך למדינה בעלת יכולת גרעינית.כל זאת זמן קצר לאחר שצפון קוריאה ביצעה מספר ניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח.

עוד נציין כי הרקע להסלמה הנוכחית הוא כנראה הודעת האו"ם מלפני שבוע בדיוק כי 15 המדינות החברות במועצת הביטחון אישרו את הצעת ארה"ב להטיל סנקציות נוספות על צפון קוריאה. זו האחרונה אמרה אמרה באותו היום כי מדובר בהפרת הריבונות שלה ונשבעה לנקוט ב"פעולה צודקת". ואז הגיע אותו דיווח בוושינגטון פוסט, ודבריו החריגים מאוד של טראמפ. כמה חריגים? בניו יורק טיימס טענו השבוע כי מאז דבריו של הנשיא טרומן רגע אחרי ההפצצה של הירושימה ב-1945 לא נשמעו דברים בוטים כ"כ מצד נשיא אמריקני כלפי מדינה זרה.

בבורסות הלחץ כמובן החל לבעבע. 'מדד הפחד' (ה-VIX) זינק מעל 45% ביום חמישי (אחרי הזינוקים היומיים הגדולים אי פעם) ומדדי המניות צללו עד 2.1%. אבל ביום שישי נראה שהלחץ נרגע. ה-VIX ירד מעט ומדדי המניות רשמו עליות של עד 0.65%.

אז האם טראמפ יתקוף? שני דברים צריך לציין בעניין זה, האחד הוא שביום שישי בבוקר הודיעה הממשל בסין כי אם ארה"ב תפתח במערכה צבאית נגד צפון קוריאה, סין תנסה למנוע זאת, אבל אם צפון קוריאה תהיה זו שתתקיף ראשונה את ארה"ב, סין תישאר ניטרלית. כלומר סין הכניסה את עצמה למערכת השיקולים של טראמפ. תקיפת צפון קוריאה משמעותה מערכה נגד סין. הדבר השני הוא העובדה שטראמפ לא ביצע כל מהלך שיכול לאותת על צפי מצידו להנחתת מהלומה על צפון קוריאה. לא נרשמה כל תזוזת כוחות ימיים אמריקנים לכיוון חצי האי הקוריאני ולא נרשם כל פינוי של עשרות אלפי האזרחים האמריקנים שנמצאים כיום בדרום קוריאה. כלומר יש ניגוד חמור בין הצהרותיו הלוחמניות מאוד של טראמפ, לצעדים שלא ננקטים בשטח. מעבר לזה, לצד הצהרותיו הלוחמניות, טראמפ מקפיד להבהיר שלא נתקלה כל החלטה וכי הוא פתוח לנתיב הדיפלומטי, "הפתרונות הצבאיים מוכנים וחמושים למקרה שצפון קוריאה תפעל בחוסר זהירות. נקווה שקים ז'ונג און יבחר בנתיב אחר", כך צייץ אתמול. כלומר טראמפ מעדיף את שולחן המו"מ ושולח את שר האוצר שלו טילרסון לחדד נקודה זו (בסוג של השוטר הטוב השוטר הרע), השאלה היא מה יעשה הצד השני.

המבחן שייתכן ומתקרב: ב-15 בחודש יתקיים יום השנה לעצמאות צפון קוריאה מהכיבוש היפני, זה לא תאריך שעובר ללא ציון מצד הממשל. ובתוך כך בצפון קוריאה הודיעו השבוע בתגובה לאיומיו של טראמפ כי שיגור של 4 טילי Hwasong-12 לאזור הטריטוריה האמריקנית בגואם יהיה מוכן לשיקול דעתו של קים ג'ונג איל בתוך ימים וזאת כאזהרה לאמריקנים. הטילים, אם ישוגרו, יחלפו מעל יפן ולמרחק של מעל 3,000 ק"מ ואמורים יהיו לנחות בסמוך לאי גואם, שהינו בסיס צבאי מהחשובים ביותר של ארה"ב באזור האוקינוס השקט. השאלה היא האם השליט הצפון קוריאני יבחר בתאריך הסימבולי לביצוע השיגור, וכמובן מה תהיה תגובתו של טראמפ במקרה שכזה, שהרי אמינותו עשויה עמוד לבחן.

ההשפעה הכלכלית: דרום קוריאה שתהיה היעד הראשון למתקפת נגד של צפון קוריאה, אחראית ל-1.9% מהתומר העולמי, אבל למדינה הזו יש השפעה רבה מכך. כלכלן ב-Capital Economics אמר בראיון לבלומברג כי מלחמה בין ארה"ב לצפון קוריאה תגרום קודם כל נזק אנושי כבד, אבל היא תגרור גם זעזוע גדול לכלכלה העולמית. לדבריו, הייצור והאספקה של דברים רבים, ממכשירי סלולר חכמים ועד רכבים או מסכי טלוויזיה, כל אלו יספגו פגיעה קשה, והדבר יגרור פגיעה בצמיחה העולמית וידחוף מעלה את מחירי המוצרים. לדבריו, דרום קוריאה היא חלק חשוב בשרשרת האספקה של מוצרים רבים. דרום קוריאה היא היצרנית הגדולה בעולם של מסכי LCD, היא השניה בגודלה בעולם בייצור מוליכים למחצה שמשמשים לייצור מכשירי סלולר (נתח שוק עולמי של 17%), היא אחת מיצרניות המכוניות הגדולות בעולם (יונדאי, קיה ואחרות) והיא בית ל-3 ממספנות השייט הגדולות בעולם (ייצור אוניות). לפי בלומברג, מלחמה שתפגע בכושר הייצור של דרום קוריאה, תיצור חוסר משמעותי במוצרים מסביב לעולם ועוד לפי בלומברג, ר מצב של מתיחות חריפה, כבר מייצר פגיעה בדרום קוריאה שכן קיים חשש לבצע השקעות גדולות במצב הנוכחי ולגייס עובדים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יורי 13/08/2017 11:49
    הגב לתגובה זו
    איזה כייף סוף סוף יבוא המשיח כי חייב להיות לפני מלחמת עולם 3 לפי איך שהם שרוצה ורשום גם ולא יעזור כלום . זה תרגיל של שלוקים שסין ורוסיה בטח תתערב ואז כולם ישלחו על כולם אטום וכך ילך שני שלישי מין העולם. יאללה יאחל ליום הזה להגיע ונגמור עם כל הרשע שהולך פה ונחייה עם לוקים כמובן רק היהודים והגויים הטובים חסידי עומות עולם . ואתם הממשלה הערב רב וכל הערב רב הגלויים{ממשלתת ישראל תושמדו ברגע תזכרו מה שאמרתי ירשעים
  • 7.
    מלחמה פורצת פתאום בגלל טעות של אחד הצדדים (ל"ת)
    שי 13/08/2017 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ^^^ 13/08/2017 10:43
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שלא תהיה לו ברירה בכלל. לא נראה הגיוני שארה'ב תתקוף אם ההערכה תהיה שצפון קוראה לא מתכוונת לתקוף ראשונה
  • 5.
    אחד הנשיאים 13/08/2017 09:24
    הגב לתגובה זו
    דווקא אלא בתקוות שהוא תלה שהנה הגיע נשיא שונה ומתברר כנשיא חרטטן שרק מבלבל את המוח אפס מעשים מיליוני דיבורים
  • 4.
    הוא יתקוף בפיטפוטים בפייסבוק . (ל"ת)
    בא 13/08/2017 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חתולי 12/08/2017 22:36
    הגב לתגובה זו
    כלב נובאח לא נושאך......
  • 2.
    שמישהו כבר ילמד לקח את הטראמפ הזה... (ל"ת)
    יובל 12/08/2017 20:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יהיה כלום כי אין כלום (ל"ת)
    be bee 12/08/2017 18:08
    הגב לתגובה זו
  • פלגיאט (ל"ת)
    BB 13/08/2017 11:26
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).