בתחילת העשור הנוכחי פרוטליקס נחשבה לדבר הגדול הבא בישראל בתחום הביומד. החברה נסחרה בבורסה בת"א לפי שווי מדהים של סביב 3 מיליארד שקלים והציפיות לגבי התרופה שפיתחה החברה למחלת הגושה היו בשמיים. אבל לבסוף התרופה פספסה את השוק, החלום נגוז והמניה התרסקה ב-96% עד להסדר חוב שבוצע בסוף השנה החולפת. את 2017 במניה  אפשר להגדיר בעיקר כרכבת הרים. זה החל עם זינוק של כמעט 400% מאז אותו הסדר חוב בסוף דצמבר האחרון ונמשך עם תיקון מטה של 50% בארבעת החודשים האחרונים. כאמור, רכבת הרים. 

כעת לפרוטליקס יש מספר מוצרים בצנרת כאשר התרופה למחלת הפברי ('PRX 102') מסתמנת כתרופת הדגל לצד תרופה נוספת שמפתחים בחברה למחלת הסיסטיק פיברוזיס שנמצאת בפאזה 3 ('Alphornase alfa'). בשיחה עם משה מנור, נשיא ומנכ"ל פרוטליקס, ניסינו להבין את יעדי החברה לשנה הנוכחית והאם האסטרטגיה החדשה עשויה להציב את החברה במקום אחר מזה שהייתה בו בשנים הקודמות.

בוא נדבר קצת על התחום בו אתה פועלים

"פרוטליקס מפתחת מוצרים ביולגיים על בסיס תאי צמח, בשונה מהשימוש הנפוץ בתהליכי פיתוח התרופות החלבוניות שנעשה בעיקר בתאים של יונקים, וזה יוצר טכנולוגיה שהיא מאוד מעניינת וקלה יחסית כאשר בפועל לוקחים את הרצף הגנטי שנדגם ומכניס אותו למעין אינקובטור ששם מתבצעת ההעשרה של התאים, בעיקר בסוכר, שמביא להתרבות התאים".

"כשאישרו לנו את המוצר למחלת הגושה זה הביא באופן אוטומטי לאישור הטכנולוגיה הזו מצד כל הרשויות כאשר אנחנו היחידים בעולם שעושים בה שימוש במפעל שלנו שממוקם בכרמיאל. על בסיס הפלטפורמה הזו אנחנו בונים את הפיתוחים שלנו".

• פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"
• המניה הזו יכולה לעלות פי כמה, אבל יש גם סיכון - "משקיע שייכנס לחברה שלנו יודע שהאפסייד יותר גדול מהדאונסייד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך הגעתם לטכנולוגיה הזו?

"פרוטליקס שהחלה לפתח את המוצר הראשון שלה למחלת הגושה עשתה זאת בשיטה של 'ביו סימילאר' (זהה לגנרי) בתחום שהוא יותר קטן (השוק נאמד בכמיליארד שקל בלבד) וזאת במטרה להימע מתחרות עם חברות גנריות גדולות שמעדיפות לנגוס בנתחי שוק גדולים בהרבה. לשם החברה כיוונה  ומשם נולד הפיתוח. לאחר זמן מה הגיע ההסכם עם פייזר ולאחר מכן הסתבר שהשוק הזה לא ממש תואם ל'ביו סימילאר' שלנו ולא ממש נמצאת בפוקוס של הגופים שאמורים לשלם על התרופה (כדוגמת קופות החולים)".

"הבנתי את זה שנכנסתי לחברה. המוצר שהושק על ידי פייזר לא עשה גדולות ולא הלך לשום מקום. מאוד קשה היה לקבל תשומת לב מהגופים המשלמים מאחר ואלו העדיפו להשקיע את כספם בסגמנטים הגדולים יותר ובמחלות נפוצות הרבה יותר. דבר שני, פייזר לא חברה שמתאימה לנישות קטנות יחסית בהן אנחנו פעלנו. אותן הסיבות הביאו לחוסר התקדמות המוצר וזה גרם לסחרור גדול מבחינה אסטרטגית, פגע בקופת המזומנים (עד הגעה להסדר חוב) וגם המפעל של החברה, שהיה בעל הוצאות קבועות גדולות, נכנס למצב שהוא כמעט ולא מתפקד. זה הביא לשריפת מזומנים גבוהה ולחברות בסדר גודל כמו שלנו זה קריטי". 

ומה קרה אז?

"אותה סיטואציה הובילה אותנו לעשות כמה מהלכים דרמטיים. אחד, לשנות את האסטרטגיה כך שנרחיב רק את המוצרים שיש להם יכולת לתת עדיפות קלינית לעומת הקיים. שנית, לסיים באופן מיידי את החוזה עם חברת 'פייזר' שלא תרם לנו במיוחד לקופת המזומנים. לשמחתנו, פייזר נענו לבקשתנו וקיבלנו 45 מיליון דולר לאחר שמכרנו להם את הזכויות שהחזקנו במיזם לתרופה לגושה, למעט ההסכם עם ממשלת ברזיל שהיה ישן ולא פעיל אבל דיבר על כך שהחברה תעביר את הטכנולוגיה למדינה כדי שהם יוכלו לייצר לעצמם באופן עצמאי את התרופה, תהליך שצפוי לקחת כ-7 שנים כאשר עד אז פרוטליקס מרוויחה כל שנה ממכירת התרופה (המכירה השנה צפויה להסתכם בכ-24 מיליון דולר)".

• העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
• ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

מה המשמעות של ההסכם עם משרד הבריאות בברזיל?

"בעניין של ממשלת ברזיל הצלחנו להגיע בשנה שעברה לכדי הבנות שנתחיל לקדם את העברה של ייצור התרופה אליהם במהלך השנים הקרובות ובתמורה הם יעבירו במהלך הזמן את השוק למוצר שלנו כך שעד להעברה סופית של הייצור אליהם אנחנו נרוויח ממכירה הולכת וגדלת במהלך השנים. זו מעין תכנית לאומית שלהם ששני הצדדים מרוויחים כאשר עבורנו מדובר באסטרטגיה פיננסית נטו שמהווה הכנסה אדירה לקופת המזומנים". 

"אם הדברים יתקדמו לפי התכנון אנחנו יכולים לעלות לקצב מכירות של כ-40 מיליון דולר בשנה כי הקצב הנוכחי הוא עדיין לא כל השוק והאינטרס של ממשלת ברזיל היא להעביר כמה שיותר חולים לתרופה שלנו כי בסופו של דבר היא זו שתחזיק בה. הערכה היא שכל שנה אנחנו צפויים להרגיש את הצמיחה במכירות במדינה אצלנו בקופת המזומנים. זה מהלך דרמטי עבורנו שעשוי גם לעזור לפתח מוצרים חדשים".

ומעבר לזה, איפה החברה עומדת כיום?

"אנחנו מפתחים היום 3 מוצרים כאשר הראשון זה למחלת ה'פברי' ששווי השוק כיום נאמד בכמיליארד דולר ומדובר בשוק שצומח (סביב 10% בשנה). להבדיל מהגושה (נמנים על אותו סוג של מחלות 'אגירה') הטיפול היום הוא לא יעיל ומצב החולים ממשיך להידרדר על אף נטילת התרופה. זה קונצנזוס בשוק שיש צורך במוצר טוב יותר. אנחנו פיתחנו מוצר שבעצם הזמינות שלו היא הרבה יותר טובה מהמוצר הקיים ונותנת מענה למשך זמן ארוך יותר (כשבועיים) שנלקח בין אינפוזיה לאינפוזיה. הערכה שלנו שזה עשוי לתת לנו עדיפות קלינית על פני התרופות כיום שהינן בעלות טווח קצר". 

"בניסוי שלב II התוצאות היו מעודדות כאשר בפרטמר המרכזי (EGFR) שזה בעצם התפקוד הכלייתי, הוצג שיפור על פני התרופות המתחרות כך שתפקוד הכליה נפגע פחות על פני תקופה. כך לפי האינדיקציות שקיבלנו. היום אנחנו מבצעים את השלב ה-3 בניסוי כאשר אנחנו מסתכלים על הפרמטר המרכזי הזה. הניסוי צפוי לערוך כשנתיים כאשר אחרי שנה אנחנו יכולים לראות את תוצאות הביניים ואז ניתן להגיש את המוצר כבר באותו השלב במקביל להמשך הניסוי".

עם זאת, לא קיבלתם מה-FDA התחייבות שבמידה ותעמדו ביעדים תקבלו אישור

"גם כשאתה מגיע איתם להבנות ('special protocol') והם כביכול מתחייבים, זה לא בהכרח. אנחנו הגענו להסכם עם ה-FDA בנוגע לפרמטר המרכזי כך שאם נראה במשך שנתיים שקצב ההידרדרות (רגרסיה) הוא טוב ב-30% מהמוצר הקיים, הוא יקבל עליונות על פני המתחרות. על זה הסכמנו. זה היה הישג מבחינתנו כי זה אומר שאם שיפרנו את מצב החולה במהלך שנתיים אז קרוב לוודאי שישנו שיפור גם במגמה קדימה מעבר לתקופה הזאת למרות שלא נתבקש לערוך ניסוי בן יותר משנתיים".

"אם נראה שאנחנו אפילו דומים ליעלות של התרופות האחרות במהלך שנה בלבד (תוצאות ביניים), שוב נפנה ל-FDA כדי שיסתכל על התוצאות ויבחן את העניין מחדש. אנחנו צפויים להוציא את התוצאות בסוף השנה הבאה ועם זה ניגש גם לרשויות באירופה (אלה להבדיל מוכנות לקבל תוצאות כבר אחרי שנה). בנוסף לכך, המינון של התרופה שלנו הציג רמות גבוהות בדם בשבוע השלישי לנטילת התרופה לעומת הרמות שנמצאו בדם של התרופה המתחרה אחרי שבוע בלבד. לכן אמרנו שנעשה ניסוי נוסף בו ניתן מינון כפול כך שאם זה יראה שהחולה יכול לעשות אינפוזיות בתדירות נמוכה הרבה יותר זה יהיה הישג נפלא ואין סיבה שלא כל השוק יעבור לטיפול שלנו. אם נצליח להוכיח את שני אלה זה יהיה פנטסנטי עבורנו, אם כי גם הישג של אחד מהם עשוי להוות הצלחה גדולה עבורנו".

"מעבר לכך, לגבי הסיסטיק פיברוזיס (CF) עשינו ניסוי שלב II, לא גדול מאוד, כדי לבחון קודם איך המוצר עובד. המוצר שלנו הוא מעין מודיפיקציה כימית למוצר שהיה קיים בשוק ('פולמוזיים') כאשר עשינו ניסוי קליני שהציג שיפור בתפקודי הריאה".

לגבי ה-CF, הצגתם תוצאות חיובית אבל השוק לא קנה את זה וחתך את המניה. איך אתה מסביר את זה?

"הוצאנו הודעה ראשונה שהציגה שיפור של 4 יחידות ולא היה לנו את כל החולים. חלק מהנבדקים בסוף הציגו שיפור פחות טוב של 3.4 יחידות וזה יצר באז שלילי. כל הרופאים הסכימו שזה שיפור".

זה שיפור מתון יותר מזה שהוצג בתוצאות ביניים

"כן אז מה, זה שיפור טוב יותר משל המתחרים".

בניתם מעין הצלחה כבר בתוצאות הביניים והשוק ציפה לכך גם בתוצאות הסופיות וזה לא קרה. בטוח שהתאכזבתם

"אני מסכים עם הניתוח הזה אבל אני מסתכל עכשיו על התוצאה - האם 3.4 זה שיפור טוב או לא? זו השאלה המרכזית".

זה שיפור שמספק אתכם אחרי תוצאות הביניים?

"וודאי. הייתי חותם על שיפור כזה לפני התוצאות. אני מסתכל בסוף האם 3.4 זו תוצאה טובה וחד וחלק זו תוצאה מעולה. המוצרים האחרים, שלא מתחרים בנו כי היום חולי CF מקבלים תרופות על גבי תרופות, הראו תוצאה של 2.5 יחידות ולכן 3.4 זה מצוין. המספר הזה הוא שיפור משמעותי לחולים, לא משנה איפה הם נמצאים במדד התפקוד שלהם. כרגע אנחנו נמצאים בתהליך של התייעצות עם מומחים בנוגע לשלב הבא של הניסוי. כנראה שנצטרך לעשות שלב שתיים גדול יותר ואני מניח שעד סוף שנה יהיה לנו מושג מה נכון לעשות כי צריך לפני כן צריך להגיש פרוטוקול ולדון עם ה-FDA בנוגע למדדים שיש להסתכל עליהם. כל זה לפני ניסוי שלב 3 שעשוי להיות גדול הרבה יותר ולמנות כ-500 חולים".

"בינתיים פנינו ל-'CF Foundation' שזו אגודה שתומכת בניסויים קליניים אמריקאיים וזו אגודה מאוד עשירה כי הם מקבלים הרבה כסף מתמלוגי מכירה. עברנו איתם את השלב הראשון ואנחנו ממשיכים איתם את התהליך. אני מניח שלקראת סוף שנה נקבל מהם משוב וזה יכול להתבטא בתמיכה כספית וכמו כן הכרה במוצר שלנו".

זה נשמע כמוצר מבטיח לחולי CF אבל נראה שהשוק לא ממש מתרגש ולא רואה את זה כמוכם, הרי מדובר בכסף לא קטן 

"השוק מתמחר אותנו נמוך אולי כי מחפשים הוכחות שתהליכים מתקדמים ושיש מספיק חמצן להגיע לשם. כשהשוק יחל לראות דברים מתרחשים בפועל אני בטוח שזה ישתנה. כנראה שפרוטליקס עוד לא התנערה מהסנטימנט של השוק שבעבר התאכזב מהתרופה לגושה ומכך שלא קרה כלום עם ברזיל במשך שנתיים. אף אחד לא אומר שהמוצרים לא טובים או לא יעילים. כשהשוק יגיב בחיוב זה עשוי להיות בצורה חדה".

יש התעניינות בסביבה מהמוצרים שלכם? אתם מקבלים פניות?

"כן, הרי כל המהלכים שעשינו (לדוגמה הסדר החוב שכבר לא מעיק על החברה) זה כדי שנוכל להתמקד בפיתוח וכדי שנמשוך תשומת לב. אנחנו בונים את הערך של החברה ושוקלים את כל האפשרויות שמגיעות אלינו כדי להביא את המוצר הכי רחוק שאפשר. מה שייקבע את הערך של החברה זה הערך של המוצר ואנחנו עובדים כדי להגיע למקום שבו יעריכו אותנו בצורה ראויה ושיהיה לנו את כל המאשבים כדי לממש את היעדים".

ומה היעדים להמשך השנה? 

"מה שכרגע במוקד זו העסקה עם ברזיל שככול שתתקדם יותר כך הוודאות תעלה ויהיה לזה השלכות. בהמשך נדע גם מה קורה עם התכנית ב-CF. יש לנו מוצר שלישי שהוא בעל סיכון גבוה שנועד להעביר חלבון בצורה אוראלית ובסוף השנה הזאת נראה את התוצאות ונדע מה הכיוון. במידה וזה יצליח אפשר להתחיל לחשוב בענק כי מדובר בשוק עצום שחברות רבות נכשלו בו. בטווח היותר ארוך זה וודאי התוצאות של המוצרים האחרים שדיברנו עליהם".

"בנוגע לפברי, אחרי התוצאות של הפאזה השלישית העתיד של המוצר יתבהר והערך שלנו ייקבע בהתאם. וודאי שנצטרך פרטנר לשיווק המוצר אבל הצעד האמיתי יבוא רק אחרי התוצאות. אנחנו צריכים להיות חכמים בנוגע לעסקה כדי שנקבל סכום ראוי. אלה הקטליזטורים בטווח הקרוב. אלו דברים שישפיעו על המשך הדרך שלנו כי מן הסתם קופת המזומנים תשתקף בהתאם למצב ותסייע לנו בהמשך פיתוח המוצרים".

המצב כיום מצריך גיוס כסף בקרוב?

"אם אנחנו מעריכים את ברזיל בקצב של 24 מיליון דולר בשנה, יש ברשותנו מזומנים לעוד כשנתיים אבל וודאי שחברה גם מגייסת לפי תזמון וצורך. אסטרטגית יש לנו את הכסף אבל נפעל בהתאם למה שנכון לחברה. אנחנו עובדים על מוצרים חדשים במעבדות ודואגים להרחבת הפייפליין בראייה קדימה. זו חברת פלטפורמה שאנחנו בוחנים מוצרים שיכולים להתאים ולתת את התוצאות הטובות ביותר. המטרה היא שהפלטפורמה שלנו תביא לשוק מוצרים חדשים ויעילים הרבה יותר מאלו הקיימים".

מה דעתך על ענף הביומד הישראלי? החברות זוכות להערכה מספקת? 

"בארץ אין תמיכה רצינית כי אין מספיק הבנה וזה תחום שאתה חייב להבין לעומק כדי להיכנס אליו. כאן אין את זה כל כך. נדירים הגופים שהתחום הזה מהווה חלק ניכר מהשקעות הגדולות שלהם. זה חלק מהמחיר שחברות ביומד משלמות וזה בסדר. צריך לדעת להתמודד עם זה. בסוף התוצאות קובעות וכשרואים שיש לחברה ערך מתחילים לקבל התעניינות גם מאלו שהיו פחות בעניינים".

גרף מניית פרוטליקס מאז השפל שנקבע בדצמבר האחרון, קפיצה של כמעט 400% ואז נפילה של 50%: 

גרף פרוטליקס מאז 2010 (והתנודה מעלה של 400%, בתחילת 2017), התרסקות מפוארת: