זה מה שחושבים כלכלני לאומי בנוגע להתחזקות השקל

הדולר חוזר הבוקר להיסחר תחת סנטימנט שלילי לאחר יומיים של שינוי כיוון במהלכם התערב גם משרד האוצר לטובת בלימת התיסוף בשקל
נדב לוי | (7)

היומיים האחרונים בשוק המט"ח המקומי אמנם התאפיינו בהתחזקות קלה של הדולר אך כבר הבוקר חזר המטבע האמריקני לסנטימנט השלילי שמאפיין אותו מזה זמן רב ונסחר כעת בירידה של 0.25% אל מול השקל. נזכיר כי בתחילת השבוע התערב משרד האוצר בשער החליפין והביא לזינוק קל בדולר אך נראה כי שינוי המגמה כאמור היה זמני בלבד.

דולר רציף

בתוך כך, אגף כלכלה בלאומי בראשות ד"ר גיל בפמן מוציאים הבוקר (ה) התייחסות בנוגע לתיסוף השקל כאשר כותבים בסקירתם כך: "התיסוף בשקל נמשך גם ברביע השני של 2017, תוך האטה בקצב ההתחזקות. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות התחזק בכ-1.3% במהלך הרביע השני של השנה, זאת לאחר תיסוף של 4.2% ברביע הראשון. לאור זאת, השקל הגיע לנקודת שיא העוצמה שלו בראייה היסטורית, המשקפת גם נקודת קיצון של היעדר תחרותיות. התפתחות זו, תמשיך להכביד בעיקר על יצוא הסחורות של ישראל, זאת בדגש על ענפים הרגישים לשינויים בשערי חליפין, ובהם: כימיקלים, גומי ופלסטיק ומכונות וציוד (לפי מחקר של בנק ישראל)".

"התיסוף בשקל ברביע השני של השנה, מול סל המטבעות, הינו תוצאה של המשך התחזקותו של השקל מול הדולר. בתקופה זו, נרשם תיסוף של כ-3.7% בשקל/דולר, זאת לאחר שהתחזק בכ-5.5% ברביע הקודם, ובכך השלים תיסוף חד יחסית של כ-9.0% במחצית הראשונה של השנה. מנגד, חל פיחות של כ-2.7% בשער החליפין של השקל מול האירו במהלך הרביע השני של השנה. זאת, בין היתר, עקב התחזקותו של האירו בעולם על רקע מספר גורמים, ביניהם: המשך שיפור הדרגתי בסביבה המאקרו כלכלית במרבית מדינות אירופה, ירידה מסוימת בסיכונים הפוליטיים ברחבי היבשת והערכות כי תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) יתחיל מוקדם יותר מאשר הוערך קודם לכן".

"יש להדגיש כי בנק ישראל מנסה לפעול כמעט לבדו כנגד הכוחות הבסיסיים שתומכים בהמשך ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל, בהם: חשבונות חוץ חזקים מאוד, פרופיל פיסקאלי חיובי, פוטנציאל הגז הטבעי, וסקטור ההיי-טק. בהקשר זה, נציין את כלי המדיניות בהם משתמש בנק ישראל בניסיון לבלום את התיסוף בשקל, אשר כוללים: ריבית אפסית ורכישות מט"ח בהיקף כמעט בלתי מוגבל. נכון להיום, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל חצה את ה-100 מיליארד דולר".

"לאור הנתונים שצוינו, ניתן לשער כי מידת ההתערבות הנוכחית של בנק ישראל בשוק המט"ח לא נועדה לבלום באופן מלא את התיסוף המתמשך בשער החליפין של השקל, אשר נתמך כאמור בגורמים הבסיסיים החזקים של המשק הישראלי. אין ספק כי נדרשות פעולות נוספות לשם כך, לרבות צעדים פיסקאליים ומבניים שמטרתם שיפור הסביבה העסקית בישראל ושיפור מידת התחרותיות של היצואנים הישראליים באפיקים אחרים מאשר אפיק שער החליפין".

"לסיכום, עוצמתו של השקל צפויה להישמר – התפתחות אשר צפויה לעכב את מועד העלאת הריבית הראשונה מצד בנק ישראל. להערכתנו, התנאים ההכרחיים, אך לא מספיקים, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך 2018, כוללים: חזרה של סביבת האינפלציה (הן האינפלציה בפועל והן האינפלציה הצפויה) לקרבת מרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%, באופן פרמננטי ולא זמני; מספר העלאות ריבית נוספות בארה"ב; ושהפעילות הכלכלית במשק המקומי תמשיך להתרחב בקצב של 3.0%-3.5%".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בוקי 06/07/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
    עלאק חזר הסנטימנט שלילי תוך 3 חודשים הדולר מעל 3.8
  • 3.
    י 06/07/2017 11:51
    הגב לתגובה זו
    כל עוד גוגל אמזון מיקרוסןפט ןכן הלאה מוכנות לשלם 200000 דולר לעובד ישראלי (כמו לאמריקאי) הערך של הדולר ישאר ב3.5 בערך. עלית ערך הדןלר היא הטבה לחברות אלו שאינן משלמות מס על התוצרת שלהם ופגיעה בחברות הסטרט אפ שמתקשות כבר כיום לגיס.
  • 2.
    שקל 06/07/2017 10:10
    הגב לתגובה זו
    מבחינה טכנית אם השקל לא ירד מ-4.92 (נקודת השפל האחרונה) אז השקל ייצר תחתית כפולה, מה שאומר שיש סיכוי טוב למהלך עליות בדולר
  • alonsho 06/07/2017 11:31
    הגב לתגובה זו
    אה??
  • 1.
    גאוה ישראלית 06/07/2017 09:07
    הגב לתגובה זו
    אין התערבות רצינית כי באמת שאין רצון....
  • אליאב 06/07/2017 09:58
    הגב לתגובה זו
    יש המון דרכים ופעולות שניתן לעצור את התחזקות השקל
  • גאוה ישראלית 06/07/2017 11:54
    אבל יש רצון אז מצליחים מי שמסתכל על הדולר מסתכל על המטבע שנקראת "חזק מדי" בעולם תראו כמה היור וסטרלינג וכמעט כל G10 ירדו אם לא בשנה זו אז בשנה שנתיים שקדמו לו...
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?