לאומי שוקי הון מעדכן המלצה לכיל בצל דליפת הענק בדרום
כיל דליפת הענק בסוף השבוע האחרון ממשיכה לתת אותותיה במניית כיל שיורדת כעת בעוד 1.8% בהמשך לירידה של 2.25% אתמול. נזכיר כי משרד האנרגיה סגר את שלוש הבריכות של מי הגבס החומציים על רקע הקריסה החלקית של אחת מהן, מה שאילץ את כיל להגיש בקשה מיוחדת לאישור שימוש בבריכה הרביעית. על רקע הדברים, כיל עשויה לסבול מפגיעה בייצור ובינתיים בלאומי שוקי הון עדכנו את ההמלצה למניה.
למרות אי הוודאות, האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה 'תשואת יתר' למניה ומנגד הורידה את מחיר היעד ל-18.5 שקלים. נציין כי כיל נסחרת כעת במחיר של 15.8 שקלים למניה.
אלה פריד: "ההמלצה שלנו מבוססת על צרוף של אינדיקטורים מוקדמים לחיוב והתמחור הזול של החברה ביחס לקבוצת ההשוואה. אנו מכמתים את הפגיעה המקסימלית של הדליפה במפעל רותם בכ-10 מיליון דולר ברווח התפעולי ובכ-100 מיליון דולר הוצאות שיקום וקנסות מרביים לפי תקדים קצ"א. בדומה לשאר השחקניות המובילות בענף, כיל מתמודדת בתקופה זו עם השגת איזון מורכב בין עסקי הקומודיטי לבין ייצור קווי עסקים של מוצרי המשך תעשייתיים. בדומה לרוב המתחרות שלה, האמצעים העומדים לרשותה כוללים: התייעלות, השטחת עקום עלויות הכרייה, ניהול מבוקר של הון חוזר ויצירת תזרים מזומנים משמעותי, בין היתר באמצעות פיתוחים תעשייתיים וצמצום המלאים. מגוון הפעילויות התעשייתיות של כיל מעניק לה יתרון מסוים של יציבות, ולכן התמקדות המוצהרת בעסקי הליבה - שכוללת מכירת חברות - מתקבלת אצלנו ברגשות מעורבים. מנגד, בטווח הקצר, המהלך מעניק לה אטרקטיביות בתמחור ביחס לקבוצת ההשוואה ובמיוחד מול פוטאש קורפ (או נוטריין, לאחר המיזוג עם אגריום) שאחזקותיה נותרות סמויות בבדיקת מכפילי הרווחיות".
נזכיר כי בכנס משקיעים שקייהמ כיל בשבוע שעבר בבורסה בתל אביב, החברה סימנה את האסטרטגיה שתנחה אותה בשנים הקרובות: חיזוק חטיבת הפתרונות המיוחדים וכושר ההתחרות של נכסי הקומודיטי, לצד הורדת רמת המינוף הנוכחית. בכיל התגאו כי החברה כבר עומדת במטרות הדירוג לשנת 2017 (יחס חוב ל-EBITDA של כ-3.2) וחברות הדירוג הבינלאומיות אינן נושפות בעורפה לגבי קצב הורדת המינוף לכדי רמה של 3 (במהלך שנת 2018. על כך כותבת פריד: "אנו צופים השנה EBITDA של כ-980 מיליון דולר, בהנחה שהחוזה עם סין לא יידחה מעבר לחודש אוגוסט והמחיר לטון יעמוד על כ-235 דולר לפחות. נציין כי יורוכים הודיעה כי בכוונתה להוציא לשוק 900-600 אלף טון אשלג בלבד מתוך 2.3 שהיא צפויה להשלים עד אז".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי המשך הזיכיון בים המלח לאחר 2030, פריד כותבת כי "כיל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות, גם אם לא בפרופיל תקשורתי גבוה. אנו מורידים בשלב זה כ-200 מיליון דולר בגין סיכון מהוון של אי חידוש הזיכיון (50% בניכוי עלות התשתיות). ביחס לרישיון כריית הפוספאטים בנגב, ההתנגדות שנותרה הינה של משרד הבריאות. החברה מעוניינת לבנות פיילוט מנוטר לבדיקת הפעילות בסמוך לערד והיא זקוקה לאישור וועדת התכנון הארצית. העתודות באתר הקיים צפויות להספיק ל-6 עד 8 השנים הבאות".
- 1.אני בשורט ענק ישמלי 5 עד 6 אחוז רווח (ל"ת)יעקב 03/07/2017 23:27הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
