זב'זינסקי מתייחס לזעזוע בשוקי המניות בשבוע החולף - האם זה רק ההתחלה?
השבוע החולף שבוע קשה בשוקי המניות. אחרי תקופה ארוכה של תנודתיות נמוכה ועליות שערים עקביות, בשבוע שעבר צלל הנאסד"ק ב-2% והדאקס ב-3.2% וכל זזאת זאת תוך תנודתיות חריפה מאוד גם בשוק המט"ח (האירו זינק 2% מול הדולר) כאשר הסיבה המרכזית היא איתותים ששיגרו נגידי הבנקים המרכזיים מסביב לעולם.
נאסד"ק -0.21% דאקס
בין היתר - הנגיד האירופי דראגי אותת על כך שהכלכלה האירופאית מוכנה לשינוי הדרגתי במדיניות ה-ECB, הנגיד הבריטי קארני אמר כי הבנק לא יהיה סבלני כלפי עלייה באינפלציה ונגידת הבנק המרכזי האמריקני יילן אמרה שהכלכלה האמריקאית תוכל להתמודד עם ריבית גבוהה יותר. תוסיפו על זה את דבריו של נגיד הבנק המרכזי הקנדי שאמר כי הריבית הנמוכה עשתה את העבודה וצריך לבחון איך לצאת מהמדיניות הנוכחית ואת דבריו של הנגיד הצ'כי שאמר כי העלאת ריבית ראשונה מזה עזור עשויה להתרחש ברבעון הבא ותבינו מדוע השווקים נבהלו - נראה שעידן הכסף הזול מסתיים.
לדבריו של אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש: "לא נראה שהמתקפה הנצית של הבנקאים המרכזיים הייתה אירוע מתוכנן, אך זה מבטא שינוי במצב הכלכלי בעולם ובתפיסת הבנקים המרכזיים לגבי יעדי המדיניות. תפיסת השווקים עד לאחרונה הייתה שהבנקים המרכזיים לא יזוזו כל עוד האינפלציה לא עולה, למרות השיפור בכלכלה. ביטחון השווקים אף התגבר לאחרונה עם התמתנות האינפלציה במדינות העיקריות. אולם, נראה, שהבנקים המרכזיים מאותתים שהגישה עומדת להשתנות בגלל מספר סיבות:
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- מסתבר שבנסיבות הנוכחיות לא בטוח שלבנקים המרכזיים יש בכלל יכולת לגרום לאינפלציה. למרות שהאבטלה כבר מאוד נמוכה במדינות רבות, אין לכך כמעט השפעה על האינפלציה. ככל הנראה, האינפלציה של המוצרים והשירותים מושפעת היום הרבה יותר מהגורמים שנמצאים מחוץ לשליטה של הבנקים המרכזיים, כגון גלובליזציה או טכנולוגיה.
- הדפלציה המסוכנת שנובעת מחולשה בביקושים לא נראית כמעט באף מקום ובכלל היא תופעה די נדירה. לעומת זאת, אין שום דבר רע באינפלציה הנמוכה הנוכחית שנובעת מהוזלות המחירים בצד ההיצע ודווקא תומכת בצמיחה כלכלית דרך עלייה בשכר הריאלי, והוזלת עלויות לפירמות.
- דפלציה הרבה יותר מסוכנת וממש לא נדירה זאת הדפלציה של מחירי הנכסים שגורמת להאטה חריפה במשק ולעיתים מלווה במשבר פיננסי. היא מגיעה בדרך כלל אחרי עליות משמעותיות במחירי הנכסים בתמיכה של הבנקים המרכזיים שנלחמים בדפלציה של המוצרים והשירותים.במבט על הכלכלה העולמית ניתן להבחין שקצב התייקרות מחירי הנדל"ן מתגבר גם במדינות המתפתחות וגם במפותחות (תרשים 7) והחובות של המגזר הלא פיננסי (כולל הממשלות) ממשיכים לתפוח (תרשים 8). בנוסף, גם בשווקים הפיננסיים המחירים מלאים ברוב האפיקים.
- אנלייט השלימה מימון של 1.44 מיליארד דולר לפרויקט Snowflake A באריזונה
- ניו-מד: ההכנסות ירדו ל-279 מיליון דולר בעקבות המלחמה וירידת מחירי הגז; הרווח הנקי נחלש ב-12.5%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- השהיית התגובה של הבנקים המרכזיים לעלייה במחירי הנכסים מסוכנת, במיוחד בנסיבות הנוכחיות בגלל שלבנקים אין מרחב תמרון לתגובה במקרה של משבר וירידה חדה במחירי הנכסים.
בשורה תחתונה כותב זבז'ינסקי: "בנקים מרכזיים רבים מאותתים שמדיניותם עומדת להשתנות למרסנת יותר. המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שהבנקים המרכזיים מפסיקים להסתכל רק על האינפלציה והאבטלה. סכנת דפלציית הנכסים תהיה אחד השיקולים המרכזיים של הבנקים המרכזיים."
לדבריו של זבז'ינסקי: שורה תחתונה: בנקים מרכזיים רבים מאותתים שמדיניותם עומדת להשתנות למרסנת יותר. המשקיעים צריכים לקחת בחשבון שהבנקים המרכזיים מפסיקים להסתכל רק על האינפלציה והאבטלה. סכנת דפלציית הנכסים תהיה אחד השיקולים המרכזיים של הבנקים המרכזיים. אם אירופה תתחיל בשינוי, הקנדים והבריטים יעלו את הריבית לראשונה וה-FED ימשיך בתוואי שלו, עשויים להצטרף למהלך עוד כמה בנקים מרכזיים במדינות קטנות יותר. ככל שיהיו יותר בנקים מרכזיים שיתחילו לשנות את מדיניותם, כך יהיה קל יותר גם לאחרים להצטרף למהלך."
האם קיים סיכון משמעותי כעת לשוקי המניות?
"שוקי המניות שהתרגלו לריביות חירום יצטרכו להתמודד עם שינוי הסביבה. הזעזוע הראשוני בשבוע שעבר היה אומנם מורגש, אך מפולת לא תהיה בגלל זה":
- ראשית, הבנקים המרכזיים לא בלחץ. הם לא מתכוונים לפעול בגלל לחצי האינפלציה, אלא משנים מדיניות משיקולים מניעתיים כדי לא להגיע לפיצוץ בועת הנכסים בלי מרחב תמרון לתגובה. לכן, עליית הריבית צפויה להיות איטית.
- שנית - תנאי חשוב לעליית הריבית צריך להיות המשך שיפור בכלכלה. לכן, עליית הריבית יכולה להסתדר עם שוקי המניות, כפי שעליית ריבית ה-FED לא הפריע לשוק המניות האמריקאי.
"יחד עם זאת, בגלל שאחת הסיבות המרכזיות לעליית הריבית זאת מניעת הבועות הפיננסיות, המדיניות המוניטארית אמורה לפעול לריסון עליות חדות מדי בשוקי המניות.
החשש שלנו מפני המניות נובע בעיקר לא מהמדיניות של הבנקים המרכזיים, אלא מרמות המחירים הגבוהות בשוק המניות נוכח ריבוי הסיכונים הכלכליים, הפוליטיים והביטחוניים."
לסיכום כותב זבז'ינסקי: "הריבית הופכת מידיד המניות לכלי לריסון שלהם, אך שינוי הדרגתי במדיניות המוניטארית בעולם זה לא הסיכון העיקרי בשלב זה לאפיק המנייתי. אנו ממליצים על חשיפה בינונית לאפיק המנייתי בכלל, תוך חשיפת יתר למניות באירופה ויפן, חשיפה ניטרלית לארה"ב וחשיפת חסר לשווקים המתעוררים".
מדד הדאקס (גרף שבועי) בשנה האחרונה, והנפילה בשבוע החולף:
- 5.אבטיפוס 03/07/2017 14:04הגב לתגובה זועיניים להם ולא ייראו , אוזניים להם ולא יישמעו , מוח להם מלא בקש . לא למדו שום דבר מהעבר . זאת תהיה קריסה מתוקה בקרוב ! העכברים כבר נמלטים על נפשם מהספינה השוקעת לאט לאט .
- אתה צודק אחינו 03/07/2017 17:58הגב לתגובה זויתכן ולא הבינו בכלל את השפה המשובחת שהיפגנת והם יתנפלו לשווא שהרי טינופות הם ואף הודו בכך. גם יאשימוך שבגלל דבריך נפלה הבורסה.
- 4.לילי 03/07/2017 12:33הגב לתגובה זוהסיבה המרכזית לריבית אפס ביפן היינה הילודה השלילית . כך גם באירופה וארה"ב ללא הגירה . הגלובליזציה מיצתה את היתרונות המיידיים עתה נראה את השלילה הגידול בפערים . ריכוז הכסף בעשירון העליון מקטין את ההוצאה הכללית היות והעשירון העליון חוסך את תוספת ההכנסה .
- 3.דויד 03/07/2017 12:27הגב לתגובה זו2%-3% תנודה זה לא נפילה ולא זינוק שינוי בציפיות שמישר קוו לציפיות הגלומות הנוכחיות מה לכלכלן מאקרו (!?) ולתנודתתיות ? בפועל, כלכלני המאקרו מפרשים את מה שקורה ויכולתם לחזות קדימה היא אקראית לחלוטין השוק מגלם את ההמתנה לעליית ריבית ומתזמן בזמן אמת את השינוי ביכולת הבנקים לבצע זאת והשוק לספוג זאת זאת התנודתיות מעבר לכך רק אירועי קיצון אמיתיים יטרפו את הקלפים מחדש
- 2.לא אמרת כלום.חבל על הקריאה. (ל"ת)mjh 03/07/2017 12:24הגב לתגובה זו
- 1.ביאליק 03/07/2017 10:48הגב לתגובה זוזהו מכשיר לספיגת עודפי הכסף בסחרור האינפלציה. הגיוס יהפוך לאגרסיבי עם עלית הריבית.

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגניו-מד דיווחה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4% המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם
את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא,
הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0% ו- נובה 1.06% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 1.77% שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות:
היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן, לייבפרסון, ניו-מד (דיווחה)
בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי.
ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין
בחמישי ידווחו נייס וספיינס.
