סמי בבקוב הראל פיננסים
צילום: ורדי כהנא

הראל רוכשת יחד עם שותפים מקומיים בארה"ב נכסים בהיקף של 380 מיליון דולר

מהחברה נמסר כי הנכסים שנרכשו נמצאים במיקום אסטרטגי במרכז ארה"ב. חלקה של הראל בהון העסקה הינו 45%
נדב לוי | (4)
נושאים בכתבה הראל

קבוצת הראל ביטוח ופיננסים דיווחה הבוקר (ד') כי חתמה על הסכם לרכישת מקבץ נכסי לוגיסטיקה בארצות הברית, ביחד עם שותפים מקומיים, בעלות כוללת של כ-380 מיליון דולר, כאשר מהחברה נסמר כי העסקה מגיעה על רקע הצמיחה וההתפתחויות בתחום שטחי הלוגיסטיקה בעולם בכלל ובארה"ב בפרט.

במסגרת העסקה, הראל חוברת לגוף השקעות גדול ומוכר בארה"ב ששמו לא הוזכר, כאשר חלקה של הראל בהון העסקה עומד על 45%. דמי השכירות המתקבלים מהנכסים כיום משקפים תשואה לא ממונפת של כ- 6.5% ביחס למחיר הרכישה.

 

בחברה מציינים כי הנכסים שנרכשו נמצאים במיקום אסטרטגי במרכז ארה"ב עם גישה מצוינת לכבישים בין-מדינתיים ובקרבת מסילת רכבת להובלה והפצה נוחה. הנכסים מצויים בתפוסה כמעט מלאה על-ידי שוכרים גדולים ומובילים מתחום הלוגיסטיקה והרכישות המקוונות. השוכרים הינם בעלי חוזים ארוכי טווח המספקים תזרים מזומנים יציב עם רמת סיכון הנחשבת כנמוכה יותר בהשוואה לסקטורים נדל"ניים אחרים בעת הזו.

 

ההחלטה בדבר השקעה בתחום הלוגיסטיקה הגיעה לאחר שבמהלך השנים האחרונות מחלקת השקעות הנדל"ן של הקבוצה בוחנת ומנתחת את ההתפתחות של תחום שטחי הלוגיסטיקה בעולם ככלל ובארה"ב בפרט. מהניתוח עולה כי תחום זה מצוי בקורלציה ישירה להתפתחות תחום הרכישות המקוונות באינטרנט אשר במשך תקופה לא מבוטלת מצוי בצמיחה מתמדת ההולכת וגוברת משנה לשנה. הראל מאמינה שתחום זה ימשיך להתפתח בקצב גובר בעתיד וכתוצאה מכך יחזק את הביקושים לשטחי הלוגיסטיקה שמטרתם העיקרית הינה לייעל במובן של זמנים ועלויות את שרשרת האספקה של המוצרים השונים עד ללקוח הקצה.

 

מהראל נמסר כי "בשנים האחרונות רואים שינוי משמעותי באופן הצריכה העולמית כאשר המסחר האלקטרוני צומח בעקביות ובהיקפים מרשימים אשר הולכים וגדלים במהלך העשור האחרון. הגידול במקומו וחשיבותו של המסחר המקוון בעולם הקניות הנוכחי והעתידי מחייב פיתוחם של מרכזים לוגיסטיים במקומות אסטרטגיים אשר יושכרו לחברות המסחר והלוגיסטיקה".

 

"הראל רואה חשיבות רבה בהשקעות במתחמי הלוגיסטיקה וההשקעות בתחום מבוצעות לאחר לימוד מעמיק ולאורך זמן של הסקטור וביחד עם שותפים מקומיים מובילים ובעלי ניסיון משמעותי בתחום" ציינו בהראל.  ההשקעה הנוכחית הינה דוגמא להשקעה בנכסים לוגיסטיים חדשים, הממוקמים באזור לוגיסטי מבוקש והמושכרים לשוכרים מתחום המסחר והלוגיסטיקה לתקופות ארוכות".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אפסים מאופסים אחרי שהשוק עלה מאז 2008 נזכרו עכשיו (ל"ת)
    תום 07/06/2017 11:18
    הגב לתגובה זו
  • ואיפה הכתב של גלובס לציין עובדה זאת? (ל"ת)
    אדם 07/06/2017 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רווח 07/06/2017 09:48
    הגב לתגובה זו
    תותח
  • 1.
    יוני 07/06/2017 09:41
    הגב לתגובה זו
    חברה שלוקחת כסף מהציבור לצורכי ביטוח תיפול כמו שאחרים נפלו.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?